בתשובה לאיפסילון, 23/08/04 0:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אצלנו השתרבב מוטי ארואסטי במקום הטריקו. חוץ מזה, אני משוכנע כי מקור השורה הראשונה הוא פאפא דה לה רומא, דהיינו האפיפיור, אבל אולי זה רק אני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מכיר את הגרסה עם ארואסטי. אני מניח שהיא נמצאת שלב אחד במעלה הסולם האבולוציוני, אחרי הגרסה שהבאתי (שהיא מתחילת שנות השמונים). יכול להיות מעניין אם אנשים יתרמו כאן איש-איש את גרסתו (אולי בצירוף תיארוך ומיקום) וכך נוכל לצייר את עץ ההתפתחות של השיר - אם לא אחורה מהגרסה "שלי" אז לפחות קדימה, עד לשנות האלפיים (הגרסה של העלמה עפרונית, כנראה). בקשר ל-"Papa de la Roma": רעיון מעניין, אבל אני מפקפק בנכונותו. חיפוש מהיר בגוגל על הביטוי מעלה הרבה תוצאות, שרובן ככולן ברומנית. באיטלקית (ובספרדית), ככל שאני יודע, רומא איננה מיודעת, ולכן מה שמוצאים בגוגל הוא "Papa di Roma" (איטלקית) או "Papa de Roma" (ספרדית). אי אפשר לפסול את האפשרות שהמקור הוא ברומנית, אבל לפחות לפי התוצאות מגוגל, אין שום תווית יידוע לפני ה-Papa - מה שמותיר את ההברה הראשונה בלתי מוסברת. לעומת זאת, אם נניח שהמקור הוא באיטלקית, הרי שההברה הראשונה בהחלט יכולה היתה להיות במקור la (מה שמסתדר עם סיומת הנקבה של המלה השניה), וה la השניה בשורה מסתדרת עם סיומת הנקבה של המלה האחרונה בשורה. מצד שני אני לא ממש יודע אף אחת מהשפות לעיל - כך שיכול להיות שאני סתם מקשקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שנות האלפיים, הגירסא של העלמה עפרונית, כנראה"? בת כמה לעזאזל אתה חושב שאני?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממם... נראה שפיספסתי בעשור, עשור וחצי. ככה זה כשמזדקנים, כל הילדים נראים ... ילדים. ___________________ איפסילון, מנסה ללא הצלחה לצאת בכבוד ממצב בלתי-אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולחשוב שכשכתבתי את ההודעה ההיא ביליתי איזה דקה במחשבה האם תיעלבי אם אני אקצר את שמך ל"העלמה", "עפרונית" או "העפרונית", ובסוף כדי להיות בטוח, נשארתי עם הנוסח המלא. טוב. אני מבטיח לא לערב אותך יותר באופן אישי בהודעותיי (ולא להשתמש לך בקו), ואת בתמורה תשכחי ותסלחי על מה שהיה כאן. סגרנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סולחת, כמובן. בעיקר כל עוד אתה לא משתמש לי בקו. 1בחיי שלא התכוונתי אליהם.2 2נו, סרבני הגיוס ו/או השירות בשטחים. זו הסיסמא שלהם. ________ העלמה עפרונית, לא יודעת איך להתמודד עם מחשבות של אנשים אחרים אודותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי לגמרי (כשכתבתי את ההודעה לעיל) שבאיטלקית אין "de la" - זה מתקצר ל- della. חיפוש על "della Roma" דוקא כן מעלה הרבה תוצאות, אבל "Papa della Roma" לא. ככה שאנחנו פחות או יותר באותו המקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מחפשת della roma פלוס מילה אחת "בטוחה" מתוך השיר (הצרה שאין כאלה כמעט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא ש Roma בעצמה רחוקה מלהיות בטוחה - מה שהחזיק אותה זה בעיקר השילוב עם papa בהתחלה. בכל אופן, ניסיתי כמה חיפושים מהסוג שהצעת, ולפחות בינתיים העליתי חרס (ערימות שלמות של חרסים, למען האמת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לשאול את זה קודם, אבל חששתי לעשות רושם תבוסתני - מאין הציפייה שמילותיו של כל שיר ילדים או שיר עם נשכח שמקורו אירופי (כנראה) יופיעו ברשת? ועוד בחיפוש גוגל דווקא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשת מלאה בפרטי מידע אזוטריים. המילים המקוריות של השיר הן פרט מידע אזוטרי. => המלים נמצאות ברשת. וברצינות: אל"ף - את כמובן צודקת, ולמען האמת אותה מחשבה עברה גם בראשי. כלומר ייתכן בהחלט שהמקור *איננו* ברשת (או שהוא ברשת אבל לא מכוסה ע"י גוגל - שזה לצורך העניין בדיוק אותו דבר). בי"ת - את מניחה שמדובר בשיר עם נשכח. אבל לפחות בישראל - הוא לא נשכח בכלל (כמעט כולם כאן מכירים אותו בגרסה זו או אחרת). מכאן אפשר *לקוות* שאולי הוא גם לא לגמרי נשכח במולדתו1. וגימ"ל - לקוות תמיד מותר, נכון? וחיפוש מתחת לפנס הוא לא בהכרח רעיון רע כל-כך, בפרט כשהפנס מאד גדול, ושבשאר המקומות שורר חושך מצרים. --- 1 מצד שני, ייתכן ששיא הפופולריות של השיר מחוץ לישראל היה בכפר בדרום צרפת, למשך שלוש-ארבע שנים בשלהי המאה ה-19 (וילדיו של אחד מפקידי הברון רוטשילד הביאו אותו איתם לראשון-לציון). במקרה כזה, הסיכויים למצוא אותו ברשת קטנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא התכוונתי להרפות ידיים לגמרי. מצד שני, אולי ההערה שלי תסייע לחשוב על שיטות חיפוש טובות יותר - מנוע ייעודי, אנתולוגיה כלשהי (ספר העשוי מנייר!) וכולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שחשבתי כבר על שיטת חיפוש טובה יותר: לשאול את השאלה בפורום שמסתובבים בו אנשים משכילים וסקרנים (ושלא נרתעים מלהתעסק בשטויות), ולקוות שמישהו מהם ידע את התשובה. בינתיים השיטה הזו לא הניבה את התוצאה המקווה, אבל בהחלט סיפקה אינפורמציה נוספת וכמה כיווני חקירה. --- פינת הנוקדן: "לרפות ידיים" (כלומר לעשות אותן לרפויות), ולא "להרפות ידיים" (כלומר לעזוב אותן). --- עבודה נעימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון לשניהם. ואולי זה בכלל לא שיר עם - אולי זה מארש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרתי בצרפת לפני כמה שנים טובות, וגיליתי שבצרפת הם שרים ''אן-דן-דינו (סוף על הקטינו וכו')'' בתור ''טריקו טרה, טריקו טריקו טרה'' (השורה השניה - כמו בשיר שלנו). מקווה שזה יתן עוד קצה חוט למי שינסה לבדוק את הנושא הלאה. יוסי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין וודאות שהן תופענה ברשת, אבל ציפייה? מאוד סביר בעיני. שירי ילדים באנגלית יש המון ברשת; די ברור שבשפות אחרות המצב יהיה פחות טוב, אבל יש מקום לתקווה. בקשר לדוד, באמת חבל שהוא לא מאפשר לחפש regular expressions... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קווה קווה דה לה-אומה (שהפך לעומר) - הברווז של סבתא קווה קווה קווה אסתה / אסתי - este זה, כמו is באנגלית מטריקו- אין לי מושג. אולי עיוות של matricu, מלשון matriccula, רשימה. קשה לדעת בלי להכיר את המילים במקור, אבל זה בטוח בלדינו או בהקיצ'יה (השפה של היהודים יוצאי גיברלטר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעברית: לסבתא של אפרים לסבתא ברווזיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם יפלו המכנסיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעל 24,000 אזכורים אצל הדוד וזה הולך ככה: Aquaka delle oma quak quak quak,
dscheslowa triko triko triko trak. Balu balu, bala, balu, balu, balu, eins, zwei, drei, vier, fünf |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אתה יכול לזהות בודאות שזו לדינו (לעומת "סתם" ספרדית)? מהעדויות שהצטברו בפתיל נראה שהשיר מוכר ברחבי העולם לאו דוקא אצל יהודים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |