בתשובה להאייל האלמוני, 18/08/04 17:11
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241187
גל • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 18/8/2004, 21:58
לדעתי דווקא חסרים כאן מאוד אוריינטציה והקשר פוליטיים. כאיש סגל זוטר באונ' ת"א אומר לך שאנחנו יכולים להמשיך להתקוטט עם הבכירים ורשויות האוניברסיטה עד מחר אבל המצב לא הולך להשתפר - לא בשבילנו ולא בשבילם. וזאת כיוון של"שר המטבעות" (שהוא עצמו, אגב, בן של פרופסור מלא שטנה למערכת) ולשוליותיו יש אג'נדה ברורה אותה הם מממשים בשורת קיצוצים שמצמצמת גם את היכולת להעסיק דוקטוקטורנטים ומאסטרנטים.

אני מסכים עם כמה מטיעונייך לגבי ההתנהלות הכלכלית הבעייתית של אוניברסיטת תל-אביב. בחריגות השכר, למשל, יש לטפל מייד. אבל צריך לזכור שהמצב מורכב יותר: בניית אודיטוריום סמולארש, למשל, התאפשרה הודות לתרומה ספציפית לצורך העניין. אז נכון שהתרומה נפסקה לפני שהבנייה הסתיימה ונכון שהאוניברסיטה השקיעה מיליונים מתקציבה בהשלמתה, אבל צריך להבין שבהחלט לא מדובר כאן במשוואה פשוטה בסגנון: בניין סמולארש = שכר X דוקטורנטים ל-Y זמן.

מעבר לכספים שנשפכים על שטויות ראוותניות ועל הרפתקאות בורסה כושלות שוב להבין שמדיניותו הקיצונית של האוצר יוצרת קושי אמיתי - מחסור שלא ניתן לפצות עליו בהורדת שכר וביטול תקנים פה ושם; מחסור שגורם באופן בלתי נמנע להורדת רמת ההוראה והמחקר.

נשיא הטכניון הגדיר את זה באופן יפה ומכאיב בדיון בוועדת המדע של הכנסת. "הטכניון עשה בשלוש שנים האלה צעדים מאוד קשים של קיצוצים. אני אפילו לא רוצה לקרוא לזה התייעלות, חלק קטן היה התייעלות, חלק גדול היה קיצוצים שפוגעים קשות במה שהטכניון צריך לעשות".

כזווית משלימה אני מציע לקרוא את פרוטוקול הדיון http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/mada/2... ולהתייחס בפחות ציניות לזעקות השבר של ראשי המערכת.

האקדמיה היא לא רק מוסד להכשרת עובדים מתמחים אלא גם מקום שבו אמורה להיות מונחלת חשיבה ביקורתית. החשיבה הביקורתית היא אוייב הפונדמנטליזם והיא אמורה לשמש אותנו גם בהתמודדות עם הפונדמנטליזם התאצ'ריסטי שמושל היום בכיפה. אני מציע לזכור זאת לפני שמאשימים אחרים בקיבעון מחשבתי.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241245
ענת • בתשובה לגל יום ה', 19/8/2004, 6:08
אמנם התגובה היא על דבריו של גל, אולם מיועדת בעיקר לכותב המאמר.

סוף סוף משכיל מישהו להתנגד לרוח הדברים, ולא מן הכיוון שלא מעוניין לממן את ההשכלה הגבוהה "מכיסו" (ע"ע אורי), כי אם מן הכיוון שחרד מן הביקורת המשתלחת, שכפסע בינה לבין קריאה לביטול המוסדות האקדמיים או לפחות הפרטתם (ובינינו, ההבדל הוא מזערי).
אין כוונתי לטעון כי האוניברסיטאות נקיות מטעויות בהתנהלותן, אף לא כי הן חסינות לביקורת. אולם החדווה שבה מוטחת ביקורת קשה, ולא תמיד מוצדקת, היא שמטרידה אותי.
כוחה של האקדמיה לא נעוץ באופן בו היא מחלקת את הממון שניתן לה (גם כן בהקשר לתגובתו של אורי, כמדומני) אלא בידע שהיא מייצרת. זוהי אמנם קלישאה שחוקה, אולם לא פחות נכונה ואמיתית בהיותה כזו. ומה שמאיים על הקפיטליזם החמור והתאצ'ריסטי שמוביל בגאון "שר המטבעות" הנוכחי הוא קיומו וצמיחתו של ידע "ציבורי" שכזה. והמדובר הוא, אם להוסיף על דבריו של גל, בידע עיוני (קרי פיתוחה ועידודה של חשיבה ביקורתית) ובידע טכנולוגי (או מכל מקום בעל השלכות מעשיות יותר) כאחד. לכן, בחירתו של אותו "שר מטבעות" לנגח את האקדמיה, הן ע"י קיצוץ בתקציביה והן ע"י צליבתה בתקשורת, אסור שתהיה נפרדת מהדיון אף לא לרגע.
מה שמטריד אותי יותר מכל במאמר זה (הגם שחלק מן הטענות המופיעות בו נכונות, למצער, ובהחלט ראויות להיאמר) הוא שלמעט פסקה קצרה וזניחה למדי (שהכותב עצמו מודה כי הכניס אותה לטקסט בעיקר משיקולי קופירייטינג ופחות משיקולים תוכניים), הוא בהחלט יכול לשמש את אותו "שר המטבעות" עצמו, במאבקו באקדמיה.
לדעתי, מוטב לעיתים לרסן את היצר המעט מזוכיסטי של הלקאת עצמנו, ולהבין מיהו האויב האמיתי של האקדמיה, ומי פשוט לא ממלא את תפקידו בצורה טובה כפי שהיינו רוצים.

אני יודעת שהותרתי "קצוות פרומים" לא מעטים בטיעוניי, וקל מאוד יהיה לתקוף את דבריי בהתייחס לאותן נקודות ("ביטול האקדמיה והפרטתה הם היינו הך?!?", "אילו הן הביקורות הקשות והלא מוצדקות?!?" וכו'). לכן אני מבקשת כי בטרם יגיבו מי מהמגיבים, יואילו ויקדישו מעט מחשבה לטיעון שבבסיס הדברים. בהיותי סגל זוטר (ולפיכך מאוים), אין לי כל כוונה להנהן כל הדרך אל התהום. גם אני חפצה, בדיוק כמו כותב המאמר, לראות את המוסד האקדמי מנוהל כהלכה, ואף משגשג. אולם השאלה המרכזית לטעמי היא, האם בחברה של ימינו ובכיוון שמוביל "שר המטבעות" שלנו, ניהול מוצלח (והגינות יתרה ושקיפות מלאה...) אכן יספיקו למוסד זה על מנת לשגשג.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241274
דובי קננגיסר • בתשובה לענת יום ה', 19/8/2004, 11:59
נו, באמת. הקפיטליזם מתנגד לידע "ציבורי"? תשאלי את האמריקאיים אם בגלל הקפיטליזם שלהם המערכת האוניברסיטאית שלהם כושלת. אל תבהלי מגלי הצחוק - הם לא צוחקים עליך, הם חושבים שהם צוחקים איתך.

נתניהו אינו מנגח את האקדמיה כי הוא מפחד מהציבור המשכיל - הציבור המשכיל הוא בדיוק אותו ציבור שעליו הוא מקווה לבנות את הכלכלה שהוא רוצה לראות, ושעבורו מיועדות עיקר הרפורמות. הוא מנגח את אלו שמנהלים את האקדמיה כאילו היא שייכת להם, ומתייחסים לכספי הציבור כאילו הם מגיעים להם ואין לערער על כך. לאקדמיה בישראל יש הרבה איפה לחתוך, היא פשוט מעדיפה לחתוך בבשר החי ולא בשומן - בדיוק כמו הצבא - כי ככה גוררים יותר סימפטיה.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241287
האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 19/8/2004, 13:25
המערכת האוניברסיטאית שלהם אכן תורמת הרבה פחות לכלל ב"זכות" קפיטליזם עיוור:

היום מעודדים אוניברסיטאות להרוויח כספים ע"י מכירה של תוצאות מחקרים. התוצאה: הרבה פחות מחקרים מפורסמים ישירות והרבה יותר הולכים ישירות לתוך מאגרי המיע של חברות מסחריות.

(ובמקרים רבים נרשמים עליהם פטנטים: מה שהיה אמור לתת יתרון סביר של 14 שנים, בערך חצי דור פיתוח לפני יותר ממאה שנה הפך לעשרים שנים: כמה וכמה דורות פיתוח. היום פטנטים משמשים לרוב כאמצעי לחסימת מתחרים ולרווח כספי מתמלוגים. תוצאת לוואי: עיכוב התפתחות המדע)

לאקדמיה בישראל יש הרבה בשר חי לחתוך ממנו, על זה אני מסכים איתך.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241305
גל • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 19/8/2004, 14:26
דובי היקר, הלוואי שהממשלה הייתה מתקצבת את האוניברסיטאות בישראל במידה דומה לתקצוב האמריקני. כמה עובדות:
112,000 סטודנטים באוניברסיטאות המחקר בישראל נהנים מתקצוב ממשלתי של 1.4 מיליארד דולר;
בארצות הברית: 2.28 מיליארד דולר מושקעים ב-‏20,000 תלמידי הרווארד, 1.7 מיליארד דולר מושקעים ב-‏37,500 הסטודנטים של אוניברסיטת ויסקונסין.
כלומר - בממוצע תלמיד אוניברסיטה ציבורית בישראל מתוקצב ב-‏12 אלף דולר בעוד מקבילו מהרווארד נהנה מהשקעה של 140 אלף דולר בממוצע ועמיתו מויסקונסין נהנה מ-‏45 אלף דולר בממוצע.

לגבי היקף הסגל ("יש הרבה איפה לחתוך") המצב דומה פחות או יותר לארה"ב: בפרינסטון - איש סגל אחד על כל 8.08 סטודנטים, ב-MIT איש סגל אחד על כל 10.61 סטודנטים. בישראל - איש סגל אחד על כל 10.55 סטודנטים.

ברור שבמסגרת השוואות מהסוג הזה יש צורך להתחשב בתל"ג (עדיף במדד PPP) וברמות המס. על כל פנים גם לאחר שעושים זאת, יוצא שההוצאה השנתית לסטודנט באוניברסיטאות המחקר במדינת ישראל היא בין הנמוכות ביותר בעולם המערבי.

את הנתונים אפשר למצוא בדו"ח חשוב שפרסמה עמותת "בשער" (עמ' 26-28), "מעמד ההשכלה הגבוהה ואוניברסיטאות המחקר בישראל: תמרורי אזהרה וקווי מדיניות". כדאי מאוד לעלעל בדו"ח זה אם רוצים לקיים דיון רציני בנושא מצב האקדמיה בישראל. אפשר למצוא את הדו"ח המלא כאן: http://www.bashaar.org.il/files/report.pdf

השורה התחתונה היא כזו: על אף רמת התקצוב הנמוכה של האקדמיה בישראל ולמרות חשיבותה האדירה לכלכלת ישראל (מבלי לדבר על ערכים חשובים אחרים שבשמם יש לטפח את האקדמיה), משית עליה האוצר שורת קיצוצים הרסנית. האקדמיה במצוקה אמיתית שבעיקרה אינה תוצאה של שחיתות פנימית שעליה רמזת. במקום לפתור את המצוקה נוקט האוצר בהמשך מדיניות הקיצוצים - מדיניות שנוגדת אפילו את האסטרטגיה של ארה"ב - מעוז הקפיטליזם. גם כאן פועל נתניהו מתוך בולמוס פונדמנטליזם אידיאולוגי - שלמרבה האירוניה ייתכן שנרכש במהלך לימודיו באוניברסיטה ציבורית בארצות הברית.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241337
נעם טל • בתשובה לגל יום ה', 19/8/2004, 16:14
גל, אתה צודק. היה טוב אם היה יותר, אבל עד שישראל תזכה בפייס, נצטרך להסתדר עם מה שיש.

לא הייתי רוצה אקדמיה עשירה, מוקפת חומה ובחוץ המונים שמחפשים אוכל בזבל.

כשמקצצים צריך לעשות זאת בהגינות, בשכל, ועם מידה מסוימת של רגש.

אולי עם תסתכל פעם לילד רעב בעיניים תבין.
אייבי נתן היה אומר: "לפני שאני נותן לילד שלי עוגה - אני ידאג שלילד של השכן יהיה לחם".

אנחנו לא לבד, ואם כבר מרחיבים את הדיון, כדאי לראות את התמונה הכוללת. זה הכל.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241615
גל • בתשובה לנעם טל שבת, 21/8/2004, 2:50
אני מבין ללבך נועם, שנחמץ קצת כשהדיון תופס כיוונים פוליטיים. לכן אוסיף רק עוד הערה קטנה: אני משוכנע שגם אתה לא משוכנע שנתניהו מעביר את הכספים הללו לטובת הילדים הרעבים (וזו לשון המעטה רצינית).

הפחתה פופוליסטית של מסי קנייה (ע"ע DVD), הפחתה ניכרת של מס החברות, מכירת נכסי מדינה רווחיים במחירים מגוחכים, הנחות עתידיות למעסיקים בתשלום ביטוח לאומי ואפילו הותרת פרצת המס המרכזית של המאיון העליון - נאמנויות הרשומות בחו"ל (קרא על זה כאן, זה מדהים: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...) - כל אלה ועוד מובילים לירידת הכנסות המדינה ולהפסד כספים שממש ממש לא מגיעים לידיהם של הנזקקים.

אלה הם צעדים שנובעים מאידיאולוגיה שעקרונותיה ידועים. נתניהו מאמין בה וזו זכותו. אבל זו בפירוש אידיאולוגיה ולא חוקים משמיים. חשוב לדעת שיש ויכוח מקצועי רציני על יעילותה. גם קפיטליסטים מושבעים כמו הנגיד קליין חולקים על צעדיו של נתניהו, לא כל שכן סוציאל-דמוקרטים.

מצטער שקצת נסחפתי. כיוון שאני מודה בבושת פנים שלמרות שכבר הייתי בדרכי לכנס ההוא ביום חמישי ב"כס משפט" אריק זאבי ריתק אותי ולא הצלחתי לזוז מהטלוויזיה. האם היו בפגישה תוצאות מעניינות?
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241620
נעם טל • בתשובה לגל שבת, 21/8/2004, 3:57
היי גל,

כלל לא נחמץ, הופתעתי מכמות התגובות, ומידת הידע הרבה של הקוראים. כעת אני סתם נהנה מההומור הפנימי של ותיקי "האייל", לומד הרבה דברים שלא ידעתי, ונהנה משאלות והערות מעניינות.

לרגע לא חשבתי שנתניהו באמת דואג לילדים רעבים, אני לא עד כדי כך מטומטם. להבנתי הוא מאמין בחברה מעמדית בסגנון ויקטוריאני, שבה כל זמן שלא מתנהלות מלחמות, למשרתים דיי טוב.

נתניהו הוא אדם מוכשר במידה בלתי רגילה, עם פגם יסודי באישיות שמונע ממנו לגבש סולם ערכים ומדרג של העדפות. מסיבה זו הוא לא מבין את סדר העדיפויות של האזרח מבחינה ערכית, וחושב שצריך לארגן מופע זיקוקי דינור תמידי. אם הייתי צריך לכתוב על נתניהו מאמר הכותרת היתה:
"נסיך גאות ושפל"

כולם הרי שמחים לשלם כמה שקלים פחות עבור DVD ושאר צעצועים. בשביל הסיכוי הקטן להתעשר מהר ולקנות דברים לא נחוצים בזול, נתניהו מכר לבעלי השליטה (כמה עשרות משפחות עשירות) לא רק נכסים של המדינה, אלא גם את הביטחון והלכידות החברתית.

בגלל הליקוי שלו נתניהו לא מבין שלישראלי בן 40 יותר חשוב שלא יצטרך לחפש עבודה כל שנתיים במהלך ה- 27 שנים שנותרו לו לעבוד עד הפנסיה. לא כולם רוצים לרוץ כ"כ מהר כמו הרבה אמריקאים, חלק ישמחו להתבונן בנוף, אולי אפילו לצאת עם שרפרף ומקטרת לדוג.

ואיך זה מתקשר לתלמידי מחקר? מה היית מעדיף:
א.לעשות דוקטורט בידיעה שלכל אורך הלימודים העסקתך ו/או מלגה מובטחים כל זמן שאתה עומד בדרישות אבל בשכר צנוע שמאפשר לך קיום.
ב.תנאים משופרים מההתחלה בלי שום ודאות לגבי ההמשך.

נדמה לי שהגישה של נתניהו תאלץ אותך לדאוג יותר לכל אורך חייך, למרות שבתמורה יהיו לך תקופות גאות ושפל. אולי בממוצע יהיה יותר טוב. בפועל לא.

תודה על הקישורית אקרא ואשיב לך.

לפני האולימפיאדה חשבתי שהסיכוי היחידי להביא לארץ מדליה זה לגנוב אותה ממשהו. אריק זאבי הוכיח שאפשר גם אחרת.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241633
האייל האלמוני • בתשובה לנעם טל שבת, 21/8/2004, 9:15
אני מציע לך לכתוב את המאמר על נתניהו
ככל אדם שלא מעוניין בדי.וי.די אלא בבטחון כלכלי וששומע מה ששר האוצר מתכוון לעשות אני מאמין כי משהו מסובב אצלו
וסגנון הכתיבה שלך מוצלח- מתחכם אך לא ציני (או אולי להיפך?)
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241645
נעם טל • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 21/8/2004, 13:37
היי אייל אלמוני!

תודה על ההצעה אולי באמת אציע לעורכי האתר, סיפור המשך על "הממלכה החיצונית" ושר הביבים.

לגבי סגנון כתיבה, אני משתדל להיות מקורי גם על חשבון דיוק בפרטים, וניתוח מעמיק של המציאות. את התיקון והכיוון, יוצר הדיון של הקוראים.

דעותי הפוליטיות, חברתיות, והנעשה באוניברסיטאות, לא משתקפות במלואן בסיפור (זה לא מאמר, סתם סיפור דמיוני שנכתב במטרה לעורר דיון).
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241640
גל • בתשובה לנעם טל שבת, 21/8/2004, 12:58
א. הקישורית היא בנושא שאינו קשור ישירות לדיון זה. נדמה לי שאנחנו פחות או יותר מסכימים לגביו.

ב. ובכל זאת, קרה משהו מעניין בישיבת ארגון הסגל הזוטר?
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241644
נעם טל • בתשובה לגל שבת, 21/8/2004, 13:24
היי גל !

ראשית הבהרה: אני כבר לא חבר ועד, לא בסדיר ולא בקבע, אלא עושה "מילואים" ובעיקר מעורב בעניינים ברמה הארצית. אני מנסה לעזור, כמיטב יכולתי כמו עוד כמה ותיקים שאינם חברי ועד וממשיכים לסייע.

לא השתתפתי בישיבה (היו מעל 400 איש), וגם לא בפגישה עם ההנהלה, שהתקיימה לאחר מכן, אבל כמובן עודכנתי בהרחבה.

בכדי שלא נהפוך את הדיון, לסניף של ארגון הסגל הזוטר באונ' ת"א אני מציע לעקוב אחר הודעות הארגון בדואל ובדרכים האחרות.

אני רושם את כל הקישורים שמציעים לנו ומבטיח לעבור על המידע הרלוונטי ולהביאו גם ליידיעת האחרים.

ושוב תודה.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241647
מ. השור • בתשובה לנעם טל שבת, 21/8/2004, 13:43
"בגלל הליקוי שלו נתניהו לא מבין שלישראלי בן 40 יותר חשוב שלא יצטרך לחפש עבודה כל שנתיים במהלך ה- 27 שנים שנותרו לו לעבוד עד הפנסיה."

לצערי כלכלה אינה תחום בו אני בקי ביותר, אך לרוב אני מצליח להבין לפחות את הבסיס לטיעונים העולים בדיון זה ובאחרים. את הציטוט שהבאתי מהודעתך לא הצלחתי לקשר למדיניות האוצר האחרונה. תוכל אולי להסביר?
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241690
נעם טל • בתשובה למ. השור שבת, 21/8/2004, 20:21
בשמחה.

גם אני לא מבין בכלכלה. אבל יש לי תפיסת עולם חברתית מגובשת.

לדעתי נתניהו הוא תאצ'ריסט. לא שזה בהכרח רע, השאלה אם זה מה שמתאים לנו.

בשנות השבעים הבריטים היו עדיין תקועים עם מכרות פחם וכל מני מערכות מסואבות ולא יעילות. מרגרט תאצ'ר הפכה מדינה נכשלת (במושגים אירופאים) ומוכת שביתות, לכלכלה דינמית ומשגשגת. זה היה שינוי קשה וכואב, וכעבור כעשור הכלכלה ורמת החיים בבריטניה זינקו.

זאת אומרת שאני בעצם מצדיק את נתניהו? - לא.

במהלך שביתת הנמלים סיפר משהוא מהעובדים: "העובד הוא כמו לפני קפיצת בנג'י אמרו לו שהכל בסדר. החבל חדש, הריתמה מהודקת החיבורים חזקים. אבל בכל זאת הוא מפחד". ככה זה בני אדם, זה נורמאלי. את זה נתניהו לא מבין.

נתניהו פועל באווירה של כיפוף ידיים, היוצרת כלפיו חשדנות, גם כאשר כוונותיו טובות. גילויי האהדה שלו למצוקות הפכו למגוחחים. מי יכול לבטוח במדיניות כלכלית של מדינה שבה יש עשרות אלפי עובדים שלא קיבלו שכר במשך שנה.

פתחון-לב ועוד הרבה ארגוני צדקה וחסד הם הביטחון החברתי, ובהם הרבה בעלי אמצעים שלרוב זוכים לאין סוף לעג, שתורמים, מתוצרתם ומכספם לנזקקים.

שוק העבודה משתנה, המדינה לא מגנה על תוצרת מקומית, וכתוצאה מכך אנשים המתפרנסים מעבודת כפיים תלויים באינטרסים של בעלי ההון.

כאשר דורסים את ארגוני העובדים (חלק מזה באשמתם), אנשים הופכים להיות עובדי קבלן, צללי אדם, עלובי חיים. אח"כ מתרגלים לנורמות האלו.

שמעת על החייל שחזר מפעילות מבצעית ו"גנב" מילקי כי היה רעב, ובתור עונש קיבל שבועיים מחבוש. ככה אנחנו נראים.

פעם המדינה רעשה כשילדה מבית שאן אמרה שהיא רעבה, היום יש לנו "תוכנית מצויינת". "עובדים סרבנים" והרבה ילדים רעבים.

ולסיום: ניל קינוק שהיה ראש הלייבור בבריטניה בתקופת ת'אצ'ר נהג לאמר: אם אתה עמוק בבור לפחות תפסיק לחפור.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241706
מ. השור • בתשובה לנעם טל שבת, 21/8/2004, 21:26
הקטע שלא הבנתי הוא בקשר לחיפוש עבודה כל שנתיים. אם הבנתי את ההסבר, טענתך היא שמדיניות נתניהו מורידה את הבטחון הכלכלי של האזרחים בכך שהיא מחסלת מוסדות כמו קביעות במקומות העבודה ומחייבת התייעלות מתמדת (עם או בלי מרכאות) הגורמת בהכרח לתחלופת כוח אדם - היינו פיטורין.

אני מניח שיהיו כאלה שיאמרו שהשארת עובדים בלתי נחוצים בעבודתם גורמת בסופו של דבר לנזק לציבור כולו מכיוון שהוא משלם (בסופו של דבר) את עלות העסקת העובדים הבלתי נחוצים מחד ומפסיד מצד שני את היכולת שלהם לתרום במקום אחר בו נזקקים להם.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241730
נעם טל • בתשובה למ. השור יום א', 22/8/2004, 0:45
אכן הבנת את כוונתי, תהליכי הייעול (עם או בלי מרכאות) יוצרים נדידה מתמדת.

אם נניח שכל עובד יהיה מובטל למשך 3 חודשים כל שנתיים, ואח"כ ימצא עבודה טובה יותר מהקודמת עדיין יהיו 12 % אבטלה למרות שכולם ימשיכו לעלות בשכר.

ובזמן האבטלה נפגע כח הקניה, וגם מרכיב החיסכון לפנסיה או לעת צרה. בהנחה שאדם עובד כ-‏45 שנה עד הפנסיה ואח"כ חי עוד כ-‏15 שנים הרי שכל שלושה חודשי אבטלה גורעים חודש פנסיה. ומי משלם - שוב המדינה.

לאבטלה המונית שכזאת יש מחיר: כלכלי, חברתי, אישי, תרבותי, מנטלי, ועוד.

תהליכי הייעול תלויים מאד באופן החישוב: כשהמעסיק מתייעל הביטוח הלאומי = המדינה = הציבור משלם דמי אבטלה למפוטרים. כעת הם מקבלים כסף בלי לעבוד, לעומת המצב הקודם קיבלו שכר תמורת עבודה גם אם המוצר היה ברווחיות נמוכה.

לפעמים ייעול זה לפטר עובדים ולהעביר את הייצור למקום בו ניתן להרוויח יותר. המעסיק מרוויח המדינה מפסידה, וכשהמדינה מפסידה משלמים האזרחים, ובמיוחד אלו שמהם אפשר לקחת. התוצאה עוד ארנונה, עוד מיסים, ופחות שירותים לציבור.

אני לא מתנגד בכלל לא ליעול ולא לפיטורים, כוונתי רק שלא כולם יכולים להתאים את עצמם למציאות המשתנה בקצב מטורף.

כשמחשבים את הרווח מהיעול שיועילו להחסיר ממנו את המחיר שמשלמת המדינה (לפיצוי הקורבנות) ואם בסוף יצא מספר חיובי אני יריע לנתניהו (אבל בשקט).
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241786
חגי הלמן • בתשובה לנעם טל יום א', 22/8/2004, 12:21
בעצם מה רע ב-‏12% של אבטלה זמנית? אחוז בודד של מובטלים קבועים נשמע לי הרבה יותר גרוע.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241812
נעם טל • בתשובה לחגי הלמן יום א', 22/8/2004, 13:48
זה לא 12% אבטלה זמנית, אלא 12% אבטלה קבועה מכלל כוח העבודה, המורכבת ממובטלים זמניים.

בהתחשב בעובדה שמובטלים ממשיכים לאכול, להזדקק לשרותי בריאות, ועוד, משהו צריך לשלם עבורם וזה ביטוח לאומי.
מאחר ותקציבי הביטוח הלאומי הם חלק מתקציב המדינה, הרי שהגדלת מספר המובטלים מגדילה את ההוצאה מהתקציב שאינה תורמת לצמיחה, אלא משמרת מצב קיים של אומללות.

ישראל מנסה להלחם באבטלה, ע"י פגיעה בקצבאות, מענקים למובטלים שחזרו למעגל העבודה, עידוד מעסיקים, צמצום מספר העובדים הזרים ועוד. אלו חלק מהכלים בהם משתמשים לעידוד הצמיחה, כלומר העברת היתרון לגורם היצרני.

במסגרת זו המדינה מתיעלת, כלומר מוותרת על הלא נחוצים ומעבירה את המשאבים שהתפנו לגורמים יצרניים. (נתניהו עושה זאת ע"י הורדת מיסים)

כדי לעודד צמיחה המדינה מבצעת הפרטה ונלחמת נגד המונופולים הישנים. אגב כך היא יוצרת מונופולים חדשים.

בינתיים המיותרים צריכים ללמוד להיות מועילים. לבית הספר הזה קוראים: "הסבה מקצועית". למרבית הצער דרישות הקבלה והכישורים האישיים לא מאפשרים לכולם לצאת עם דיפלומה.
לכן חלק מהמיותרים מחפשים עבודות במקומות שעדיין מעסיקים "מיותרים". ככול שמתקדמות הרפורמות או "שהרפורמות מתקדמות"), יותר מיותרים נפלטים בשנית.

ישנן דרגות רבות בין הנחוצים למיותרים להלן אחדות מהן:

1. "חיוני"
2. "נחוץ"
3. "מועיל"
4. "יעיל"
5. "שישאר בינתיים"
6. "אולי כבר מיותר"
7. "דיי מיותר"
8. "מיותר"
9. "ממש מיותר"
10. "מזיק"

אם למדת מקצוע מועיל אתה במקום טוב באמצע. בגלל שיש רבים כמוך לא תגיע לדרגת נחוץ. אם המקצוע שלך כבר לא מועיל
אתה מטודרג (משודרג מטה).פעם זרקו אותך רק בדרגה 10 וזה היה באמת מזיק. כיום,נתניהו העלה את הרף ל- 4, והרפורמות וההתיעלות העלו אותו בעוד כמה ס"מ לדרגת "נחוץ".
כעת קשה מאד לעבור את הרף, לנמוכים אין סיכוי. מקפצות אין וקפיצה במוט (פרוטקציה) מוגבלת לרוב לתפקידי העל.

עד כאן מהווי האולימפיאדה.
יום טוב.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241898
חגי הלמן • בתשובה לנעם טל יום א', 22/8/2004, 18:45
ל-‏12% אבטלה עשויים להיות שני צדדים בעיתיים:

א. צד המדינה והמשק, שיפדעו מהעובדה ש-‏12% מהאנשים צורכים פחות. מצד שני, 88% האחרים עובדים בעבודות טובות יותר, צורכים יותר. כך, ע"פ המצב העתידי שהצגת אאמ"נ בתגובה 241730, המשק מפוצה על כל הנזק, ובטווח הארוך רק מרוויח.

ב. צד המובטלים: אמרתי כבר ש-‏12% מובטלים זמניים, *מבחינת המובטלים*, זה יותר טוב מאחוז אחד של מובטלים קבועים.

ועוד הערה אחת: "קצבאות הביטוח הלאומי... משמרים מצב של אומללות" - ואנחנו הרי דיברנו על מצב היפותטי שבו המובטלים הם כולם מובטלים זמניים. מצחיק שבכל פעם שמזכירים קצבאות, אתה באופן אוטומטי מוכרח להזכיר שקצבאות הן דבר רע, בלי קשר לנושא שאר ההודעה.

כל הנאמר לעיל הוא הטענה שלי לכך שהמצב המתואר בתגובה 241730 הוא לא *בהכרח* מצב רע. אין להסיק מכך שאני חושב שהוא לא מצב רע (או שהוא כן), או האם אני תומך בתחזית שבהודעה הנ"ל, או לא.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 242202
נעם טל • בתשובה לחגי הלמן יום ב', 23/8/2004, 21:31
היי חגי,

לגבי טענות א, ו- ב' אכןיש אמת בדבריך. נזכור רק שזה מודל היפוטטי שאינו דומה למציאות.

ועוד הערה אחת: "קצבאות הביטוח הלאומי... משמרים מצב של אומללות"

תסביר לי בבקשה למה בכל פעם שאני מציג היבט אחד מתוך המכלול סבורים
א. אם אני מציג אותו באופן אוהד- שזו דעתי.
ב. אם אני מסתייג - שדעתי הפוכה.

וכך או אחרת מתנפלים עלי בחדווה. מצד שני "באייל" עושים כך כולם, כך שזה כנראה בסדר.

ולעניין הקצבאות. אם הייתי כותב משהו נגד טיפולים כימותרפיים, זה אומר שאני בעד מחלת הסרטן?

קצבאות זה מצב נתון, יש אנשים שחייבים לקבל קצבאות ויש כאלו שלא. ואם יפסיקו לתת להם קצבאות יהפכו האומללים למאושרים? שוב , תלוי בנסיבות ובחלופות.

ולגבי הערה האחרונה: אני אתך באש ובמים.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 242245
חגי הלמן • בתשובה לנעם טל יום ב', 23/8/2004, 23:44
לגבי המשפט: "קצבאות הביטוח הלאומי... משמרים מצב של אומללות".

זה פשוט היה מוזר שציינת את זה, גם כשזה לא רלוונטי ובכלל לא נכון לגבי המצב (ההיפותטי) שבו עסקה התגובה. לכן הנחתי שזה רפלקס, שאופייני למי שתומך בעמדה זו. זו הייתה אולי הנחה שגויה - ובכל מקרה היא לא הייתה העניין המרכזי. העניין המרכזי היה שלמשפט הזה לא היה קשר לשאר התגובה.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 242269
נעם טל • בתשובה לחגי הלמן יום ג', 24/8/2004, 1:03
זה כן רלוונטי מאחר וזאת היתה אמירה כללית ולא בהקשר למודל שהצעתי רק כדוגמא. מאחר ופרשת את דבריי בהקשר של הדוגמא הגעת למסקנה זו שעשויה להיות נכונה אבל כאמור, לא לכך היתה כוונתי.

רפלקסים, לדעתי פועלים כשנדרשת הכרעה חד משמעית. זה לא המקרה בכל הנוגע לדעתי על קצבאות.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 242271
חגי הלמן • בתשובה לנעם טל יום ג', 24/8/2004, 1:07
זה היה ניתוח הגיוני של הטקסט:

"זה לא 12% אבטלה זמנית, אלא 12% אבטלה קבועה מכלל כוח העבודה, המורכבת ממובטלים זמניים.

בהתחשב בעובדה שמובטלים ממשיכים לאכול, להזדקק לשרותי בריאות, ועוד, משהו צריך לשלם עבורם וזה ביטוח לאומי.
מאחר ותקציבי הביטוח הלאומי הם חלק מתקציב המדינה, הרי שהגדלת מספר המובטלים מגדילה את ההוצאה מהתקציב שאינה תורמת לצמיחה, אלא משמרת מצב קיים של אומללות."

מצטער, בכל מקרה.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 242317
נעם טל • בתשובה לחגי הלמן יום ג', 24/8/2004, 9:52
הניתוח שלך הגיוני אבל לא לכך כיוונתי. על מה אתה מצטער?
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 242460
חגי הלמן • בתשובה לנעם טל יום ג', 24/8/2004, 16:45
שהנחתי הנחה שגויה לגביך.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 242556
נעם טל • בתשובה לחגי הלמן יום ג', 24/8/2004, 23:34
הבנתי, תודה.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 242027
יהונתן • בתשובה לנעם טל יום ב', 23/8/2004, 11:19
האם לא ביצעת כאן פליק פלאק מרשים ?
בהתחלה עיקר התרסתך הייתה על קיומם של "עציצים" באוניברסיטה, ועכשיו אתה מלין על ביבי שלא מאפשר לאנשים להפוך ל"עציצים" במקום עבודתם.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 242200
נעם טל • בתשובה ליהונתן יום ב', 23/8/2004, 21:00
כלל לא.

כתבתי סיפור אלגורי שכל אחד יכול לפרש כרצונו.

ומאחר ויש שאלות וטענות אני משתדל להשיב, באופן שיגרום לקורא להשיב בחזרה.

איני יכול לבטא את דעתי, או להציע פיתרון, משום שאין לי דעה נחרצת, והפתרון הוא לדעתי באיזון עדין בין גישות וצרכים מנוגדים. באקדמיה ובמדינה.

אני מתאר מגמות אפשריות, ומנתח אותם בעזרת הקוראים, מהם אגב, אני לומד המון.

אין לי טענה מוגדרת כלפי אף אחד. כשאני מתייחס להיבט מסויים של הבעיה, או משיב לקורא, זה לא מעיד על דעתי, אלא אני מציג עמדה מנוגדת כדי לעורר דיון.

סוגיית העציצים נועדה להצביע על חלק מהסגל הבכיר שהגיע למנוחה ולנחלה וכעת יכול להשקיף ממרום שבתו מטה. מעבר לכמה תגובות נזעמות, רוב הקוראים הבינו את כוונתי.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241606
pilpilon • בתשובה לגל שבת, 21/8/2004, 1:29
first, Bibi did not go to a public school, but to Sloan (the MIT school of management), which is a private corporation.
you should also keep in mind that tuition is about 30,000 USD per year in any major league university (40,000 in Sloan), and that living expenses are extremely high. it is not enough just to look at tax, PPP and expenditure.
keep in mind that the tuition is based on supply and demand (among other things)
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241613
גל • בתשובה לpilpilon שבת, 21/8/2004, 2:27
100%. לא ביצעתי בעצמי את החישובים אלא הסתמכתי על הנתונים שהוצגו בדו"ח אליו הפניתי. הערותיך חשובות ואני יכול רק לקוות שמי שביצע את המחקר ההשוואתי הביא בחשבון את הפקטורים הללו.

זו באמת שאלה מעניינת. איך היית מגלם את הנתונים הללו לגבי שכר הלימוד בחישוב שמטרתו השוואה של רמות ההוצאה הממשלתית לטובת ההשכלה הגבוהה?
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241330
נעם טל • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 19/8/2004, 15:54
צודק
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241329
נעם טל • בתשובה לענת יום ה', 19/8/2004, 15:53
ענת וגל
אתם מרחיקים לראות הרבה מעבר למה שהתכוונתי כשכתבתי את הסיפור (זה לא מאמר).

כמובן זכותכם המלאה להוביל את הדיון כרצונכם. אני מסכים אתכם שההשקעה בהשכלה גבוהה כדאית ביותר ע"פ כל המדדים. השאלות שהצגתם ראויות לדיון ולהתיחסות הולמת. גם הממשלה לא עושה מספיק בנידון.

פעם כשנתניהו רצה לקצץ בתקציבי הבריאות ש"ס איימה לפרוש ובסוף הרחיבה את סל התרופות לתועלת הכלל. הרופאים לפני כ-‏15 שנה שבתו רעב כשפגעו בבתי החולים. עובדים סוציאלים,נכים גמלאים עמדו בקור ובשרב מול הכנסת וצרחו נגד הפגיעה בהם.

ומה עשו הפרופסורים? משהו זוכר הפגנה שלהם מול הכנסת? כמה מהם השתתפו בהפגנות הסטודנטים שנערכו מתחת לאפם.

לא מספיק לשבת בועדת החינוך פעם בשנתיים ולקטר (הייתי באותה ישיבה). אם היה לי את הכוח שלהם הייתי "הופך את העולם" אבל הם רק מדברים ולא מוכנים לשלם שום מחיר. אנחנו כמו כלל הסטודנטים לפחות מנסים.

לכן בואו ונניח לרגע לממלכה החיצונית ונתיחס רק למתרחש בפנים. עד שיגיע הכסף הגדול מהממשלה להציל את האוניברסיטאות, האם אפשר לעשות משהו למזער את הפגיעה בתלמידי המחקר?
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241382
אורי • בתשובה לענת יום ה', 19/8/2004, 18:56
אם לומר את האמת, אני מתחיל להיות מודאג ממצב האקדמיה, במיוחד ככל שנוגעים הדברים להבנת הנקרא.

"הביקורת המשתלחת, שכפסע בינה לבין קריאה לביטול המוסדות האקדמיים או לפחות הפרטתם (ובינינו, ההבדל הוא מזערי)."

האמנם מזערי? על מה מבוססת קביעה זו?

"כוחה של האקדמיה לא נעוץ באופן בו היא מחלקת את הממון שניתן לה (גם כן בהקשר לתגובתו של אורי, כמדומני) אלא בידע שהיא מייצרת. זוהי אמנם קלישאה שחוקה..."

לא רק קלישאה שחוקה אלא גם אי-הבנת הנקרא. לא כתבתי על כוחה של האקדמיה אלא על חלוקת הכוח בתוך האקדמיה.

"לדעתי, מוטב לעיתים לרסן את היצר המעט מזוכיסטי של הלקאת עצמנו, ולהבין מיהו האויב האמיתי של האקדמיה, ומי פשוט לא ממלא את תפקידו בצורה טובה כפי שהיינו רוצים."

פסקה מדהימה. אין תיאור אחר. אחרי פרץ וצווחה דמגוגיים, יוצא המרצע מן השק: עלינו ליישר שורות, לסתום את הפה ולהתמקד באויב האמיתי. ביקורת בשעה קשה כזאת למפלגה היא "מזוכיזם"
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241411
נעם טל • בתשובה לאורי יום ה', 19/8/2004, 20:45
אכן נכשלתי בגדול.

התכוונתי לכתוב אלגוריה חצי משעשעת, פה ושם קצת מרושעת כדי לעורר דיון בסכנות לאקדמיה שנובעות מבפנים (מבנה)ומבחוץ (פוליטיקה, משאבים לאומיים).

אני חושב שאם השינוי לא יבוא מבפנים הוא יפול כמו מטאור מבחוץ וימעך הכל.

צריך שקיפות ומנהל תקין, לא להבטיח כשלא בטוחים שניתן לקיים. לאמר את האמת, לא להסתיר מידע או לשקר לעיתונות, ולפעול ע''פ החוק ולא רק ללמד אותו.

גם קצת צניעות (במובן החומרי) לא תזיק. אם הפרופסורים וההנהלה היו נותנים דוגמא אישית היו כולם הולכים אחריהם באש ובמים.
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241439
אורי • בתשובה לנעם טל יום ה', 19/8/2004, 23:55
אכן, נכשלת בגדול. רצית לכתוב אלגוריה חצי-משעשעת וכבר אתה בדרכך להיות שטינקר לשלטונות... :-(
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241448
נעם טל • בתשובה לאורי יום ו', 20/8/2004, 0:45
צודק בהחלט. בהתחשב בעובדה, שהחלטות המועצה להשכלה גבוהה הן חסויות, והאוניברסיטאות שקופות כמו בטון, זה רק עניין של זמן עד לדפיקה של נציגי השלטון על הדלת...
מאמר חינני עם לא מספיק אוריינטציה פוליטית 241321
נעם טל • בתשובה לגל יום ה', 19/8/2004, 15:05
היי גל
מרוב להיטות להגיב, שכחתי לציין את פרטיי לכן הופעתי כאייל אלמוני.

דבריך כתובים במחשבה ובתבונה, ואני מופתע מעומק ידיעותיך.

הראיון לכתוב ''לאייל'' הוא יוזמה של אחד מעורכי האתר.

כמובן שניתן לי לבחור נושא כרצוני, אבל רצה הגורל ומודעה של אגודת הסטודנטים באונ' ת''א שבכותרתה מופיע המונח ''מגדל שן'' צדה את עיני.

בדרך כלשהי זה הזכיר לי את הטרילוגיה המופלאה של טולקין ''שר הטבעות''. רציתי לכתוב אלגוריה לא כ''כ ברורה שתותיר מקום רב לפרשנות משום שנאמר לי ש''באייל הקורא'' הדיון יותר מעניין מהמאמר.

בגלל שאני קצת דיסלקתי טבעות ומטבעות נראה לי דומה ושוב קפצתי על המציאה. בגלל שמר נתניהו הוא שר האוצר הוא השתרבב לסיפור. בכלל אני לא חושב שהוא מרושע אלא טועה בנושאים מסוימים.

לא חשבתי על אורינטציה פוליטית אלא על סיפור בנאלי עם טוב, ורע, מנצל, ומנוצל, וקצת צחוק (לפחות ניסיתי...).

לאף אחד מכם אין סיכוי לנחש מה דעותי הפוליטיות אבל לכולכם יש זכות לפרש, לבקר, להעיר ולתקן כרצונכם,
ואני ישתדל כמיטב יכולתי להשיב לכולם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות