בתשובה לנעם טל, 18/08/04 15:49
Hi River 241175
דובי קננגיסר • בתשובה לנעם טל יום ד', 18/8/2004, 21:03
לא יודע. לי כל המרצים אומרים שלא טוב לאקדמאי לבלות את כל שנותיו באותו מוסד. מרצה אחד שהתייעצתי איתו אפילו אמר לי שאקדמאי שלא למד לפחות את אחד התארים שלו בחו''ל, הוא בהכרח אקדמאי גרוע. אז נראה לי שאין ברירה אלא שהטובים בינינו ילכו לרעות בשדות זרים. השאלה היא אם הם יחזרו או לא, וזה, אני חושב, תלוי דווקא בהופכי של מה שדיברת עליו. יחס חיובי ל''עציצים'', למשל, יחזיר יותר מרצים מאשר יחס עולב ומבטל כלפיהם.
Hi River 241271
נעם טל • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 19/8/2004, 11:48
צודק.

אבל באמירה "עציצים" הכוונה לאלו שאחרי קבלת הקביעות, הם מורידים הילוך ובמשך הזמן הופכים למנהלים ברמות שונות.

רב המרצים שלימדו אותי לעומת זאת הם חוקרים חרוצים שלדעתי מקדישים למדע יותר זמן מאשר לעצמם.

לעומתם, יש כאלו שמלמדים 4 שעות בשבוע, אותו קורס 20 שנה מאותו קלסר מצהיב ומתפורר. ובזה מסתכמת תרומתם.

האשמה היא לדעתי לא בהם, אלא במערכת שמאפשרת כזה מצב.

מה דעתך?
Hi River 241278
דובי קננגיסר • בתשובה לנעם טל יום ה', 19/8/2004, 12:24
לא נתקלתי בכאלה, אז אני לא יודע מה להגיד לך.
היה לי מרצה אחד שמעביר כבר שנים רבות את אחד מקורסי המבוא, ולמרות שהוא מדקלם אותו בע''פ, ולמרות שמדובר באיש מאוד מבוגר, הוא נשמע מלא התלהבות מהדברים שהוא לימד.
Hi River 241354
נעם טל • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 19/8/2004, 17:06
היי דובי

אני נתקלתי במרצים כאלה.

התכוונתי למבנה של המערכת שמאפשר את התופעה.

העובדה שלמרות זאת רוב המרצים עובדים בחריצות (יחסית), היא לזכותם.
Hi River 241475
יהונתן • בתשובה לנעם טל יום ו', 20/8/2004, 9:45
אני זוכר שהתפרסמה כתבה לפני זמן באחד ממוספי סוף השבוע ודוקטור אחד טען ששורש כל רע הוא שאת הפרסומים של מרצים מונים לפי מספרם ולא לפי חשיבותם. בפועל, ברור שיש פרסומים בכתב עת חשוב ששווים עשרה פרסומים זניחים.
Hi River 241486
נעם טל • בתשובה ליהונתן יום ו', 20/8/2004, 12:28
לדעתי אתה צודק. לצורך הדיון בא וניתלה באילן הגבוה ביותר: אלברט איינשטיין.

חוץ מהסבר האפקט הפוטואלקטרי שזיכה אותו בנובל, הוא פיתח את תורת היחסות, הסביר תופעות כמו תנועה בראונית, מבנה היקום, ספקטרוסקופיה, ועוד.

אחד מהפרופ' שלקחתי קורס שלו אמר לנו בקורס שלפי המדדים הקיימים הוא היה צריך לקבל פרס נובל בערך 7 פעמים.

הגב' מארי קירי (ככול הנראה מדענית, בשיעור קומה נמוך מאיינשטיין) קיבלה שני פרסי נובל.

לכן אם בארזים נפלה שלהבת... מה ניתן להסיק מכך על מדדים?
Hi River 248724
נח שמיר • בתשובה לנעם טל יום ו', 24/9/2004, 15:56
לא דוגמה טובה. פשוט לא נהוג לתת פרס נובל פעמיים באותו תחום, ומה לעשות שאיינשטיין היה ''רק'' פיסיקאי. מארי קירי, לעומת זאת קבלה פרסים בפיסיקה וכימיה.
עדיין איני בא לטעון שפרסי נובל נקיים מפוליטיקה, שיקולים אישיים וכו'. טבע האדם אינו נעצר דוקא שם.
Hi River 248728
הקשה המקשה • בתשובה לנח שמיר יום ו', 24/9/2004, 16:15
בארדין זכה פעמיים בפרס נובל לפיסיקה.
כמה סוכר? 249134
גרושו • בתשובה לנעם טל יום ב', 27/9/2004, 0:09
לפני מספר שבועות נקלעתי לעיר הקייט נהרייה.
עת ערב היתה, וכיוון שחשקה נפשי לשתות קפה מהביל מול הים, פניתי לאחד הקיוסקים בטיילת.
שני כדורי גלידה לבן הזקונים, בירה מהחבית לרעייתי, והיות שהקפה מר מטבעו, בקשתי להמתיקו בסוכר אחד כהרגלי.

אך מה רבה הייתה הפתעתי עת ראיתי כי מעל שקית הסוכר מתבוננת בי דמותו של לא אחר מחתן פרס נובל לפיסיקה אלברט אינשטיין, והיא צבועה בגוון ספיה, המשרה כידוע מכובדות ועתיקות יומין.
על השקית מאחור נכתב, כי הנ"ל זכה בנובל על פיתוח תורת היחסות...
נבוך מה מניסוח זה, נטלתי שקית אחרת- מנחם אוסישקין קשישא? יצר אספנות ישן מימי קלפי "העולם המופלא" ניעור בי, ומצאתי במהרה גם ז'בוטינסקי אחד ושלושה אהרונסון באותה צלוחית, וינגייט שהיה לנו ידיד, זייד על סוסו, בן גוריון- מאדריכלי מדינת ישראל וצה"ל.
על כל אחד מהנ"ל נכתבו בגב השקית כמה שורות המציגות את פועלו הציוני.
למה זה אכביר מילים, אף שבולמוס אספנות גרם לי למלא את כיסי בשקיות סוכר, את הקפה הזה שתיתי מר.
לא מלאני לבי לחתוך את השקיות היפות הללו.
עם זאת, לרעייתי שתחיה אמרתי, הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, הכך יחונך הנוער בימינו?
5 שורות מידע, במחיר קריעת דמות פניהם של מנהיגים דגולים, ומה אח"כ, השלכת הדיוקן הקרוע למאפרה, בה יכבו סיגריה על פני רוטנברג , (שנראה כמו קובי מידן בעוד עשרים שנה).

כמעט נשתכח הדבר מלבי, עד ששבתי וקראתי על דרך מתוקה זו להשכלת הדור הצעיר: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2980698,00.h...

אגב, בהזדמנות זו, שמא יש למישהו מרטין בובר להחלפה תמורת שני אהרון אהרונסון, חוקר טבע ומדינאי שגילה את אם החיטה.
כמה סוכר? 249135
כליל החורש נאורי • בתשובה לגרושו יום ב', 27/9/2004, 0:12
חבל שגם חמש שורות אלה שגויות, לפחות בנוגע לאיינשטיין: הוא זכה בפרס נובל על הסברו לאפקט הפוטו-אלקטרי, ולא על תורת היחסות.
כמה סוכר? 249137
גרושו • בתשובה לכליל החורש נאורי יום ב', 27/9/2004, 0:18
לכן הייתי נבוך מהניסוח.
כמה סוכר? 249283
חגי הלמן • בתשובה לכליל החורש נאורי יום ב', 27/9/2004, 21:24
אני מקווה שאני לא עושה צחוק מעצמי, אבל איך פיתוח תורת היחסות הביא לפיתוח מדע האטום?
כמה סוכר? 249357
האייל האלמוני • בתשובה לחגי הלמן יום ג', 28/9/2004, 8:55
הכוונה, כנראה, לפיתוח פצצת האטום המבוססת על המשוואה המפורסמת (והסקסיסטית) e=mc^2.
כמה סוכר? 253017
הנמלה העמלה • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 14/10/2004, 1:54
מפורסמת וסקסית אבל רק מקום שישי בדרוג המשוואות החשובות, שני שלבים בלבד מעל 2=1+1.

שים לב אגב לטעות בכתבה בה נכתב ש-‏2+1=1:
כמה סוכר? 253026
הקשה המקשה • בתשובה להנמלה העמלה יום ה', 14/10/2004, 3:54
נותן תחושה שאולי גם הפיסיקאים כפופים לאיזה וריאנט של חוק שרק.
כמה סוכר? 253367
הנמלה העמלה • בתשובה להקשה המקשה יום ו', 15/10/2004, 1:14
חוק שרק?
כמה סוכר? 253375
עדי • בתשובה להנמלה העמלה יום ו', 15/10/2004, 1:33
תגובה 249569
כמה סוכר? 249394
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לחגי הלמן יום ג', 28/9/2004, 12:33
תורת היחסות (הפרטית - אני לא מבין כלום בכללית) עוסקת גם בריאקציות של חלקיקים מיקרוסקופיים, וכפי שכתבו כאן, בשקילות של מסה ואנרגיה. באמצעותה אפשר להסביר ריאקציות שבהן התנגשות בין חלקיקים גורמת לפליטת אנרגיה, בצורה זו שהתוצרים של ההתנגשות מכילים פחות מסה מהמרכיבים שלה, כשהמסה הנותרת ''הפכה לאנרגיה''. כל זה תיאורטי - היה צריך את פרוייקט מנהטן כדי ליצור פצצות אטום בפועל.

אגב, זה אחד הדברים היפים בתורת היחסות - לשקילות המסה והאנרגיה מגיעים, בצורה מתמטית לגמרי, מהאקסיומות הפשוטות של התורה (מהירות האור קבועה בכל מערכות הייחוס, וחוקי הפיזיקה אינם תלויים במערכת הייחוס).

עכשיו צריך לחכות שיבוא מישהו שמבין בפיזיקה ויגיד עד כמה אני טועה.
כמה סוכר? 249573
ראובן (פעם הבין משהו בפיסיקה) • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 29/9/2004, 15:53
אמנם כמו שכתבתי אני מבין *משהו* בפיסיקה אבל שהדי שבמרומים (ככה אומרים את זה?) שאני לא הבנתי אף פעם איך איינשטיין הסיק שאפשר להפוך מסה לאנרגיה. עכש"י, כל מה שיחסות פרטית מראה זה שהאנרגיה הקינטית של גוף מתנהגת כאילו שיש לגוף מעין אנרגית מנוחה התחלתית, אבל זה שאפשר לממש את האנרגיה הזאת? אי אפשר לדעתי להסיק את זה ישירות מהמתמטיקה.
כמה שוכר? 249578
עוזי ו. • בתשובה לראובן (פעם הבין משהו בפיסיקה) יום ד', 29/9/2004, 16:30
שהדי במרומים = עדי במרומים ("אנן סהדי" = "אנחנו מעידים"). מתי ס ומתי ש: לפי הטעם.
כמה קצר 249598
הקשה המקשה • בתשובה לראובן (פעם הבין משהו בפיסיקה) יום ד', 29/9/2004, 19:57
הנה תרגום של המאמר:
נראה לי שניתן להכניסו לתוך עמוד אחד של ז'ורנאל מדעי (אולי אפילו אין צורך בטור כפול). אם יש לך זמן, מומלץ מאד לקרוא גם את המאמר שאליו מצביע הלינק בשורה הראשונה.

לפיתוח יש נקודות תורפה, ואף זכה להרבה מאד ביקורת אפילו בטרם נחשפה במלוא כיעורה הסקסיסטיות המחפירה שבנוסחה האחרונה ‏1, אבל הרעיון שבבסיס הניסוי המחשבתי נכון: גם אם גזירת יחס ההמרה המפורסם שנויה במחלוקת, עצם הפחת במסה כתוצאה מאיבוד אנרגיה מתחייב מהתאור.

האפקט שעליו מבוסס הניסוי המחשבתי, כלומר: היכולת של גוף לפלוט קרינה נושאת אנרגיה ותנע (אך חסרת מסת מנוחה), נראה לי כשיקול פיסיקלי לחלוטין ‏2. אחד ממכרי תאר לי פעם את אותו הניסוי בצורה קצת שונה, שממחישה יותר טוב (לדעתי) את הרעיון המרכזי: נניח שבמערכת אינרציאלית כלשהי יש גוף הנמצא במנוחה ששום כח חיצוני לא פועל עליו. עכשיו נניח שברגע מסוים הוא פולט שתי אלומות של קרינה בעלות אמפליטודה ותדירות שווה בכיוונים מנוגדים (אם זה יותר נח, ניתן לחשוב על אטום הפולט שני פוטונים). התנע הכולל של האלומות מתקזז אהדדי ‏3 ולכן הגוף ישאר במנוחה גם לאחר הפליטה. עכשיו נבחן את הדברים מנקודת מבטו של צופה אינרציאלי הנע ביחס לראשון בכיוון המוגדר ע"י האלומות. כתוצאה מאפקט דופלר, אחת האלומות תעבור הסחה לאדום בעוד שרעותה תעבור הסחה לכחול ולכן התנע הכולל של הקרינה אינו מתקזז. כדי להציל את חוק שימור התנע, מתחייב שהתנע של הגוף השתנה בעקבות הפליטה. לפי הפיסיקה הניוטונית וגם לאחר תיקוני היחסות הפרטית, התנע הוא מכפלה של מסת המנוחה בפונקציה של מהירות הגוף. מכיון שמהירות הגוף לא השתנתה (כי אצל הצופה הראשון, זה שנע במהירות קבועה ביחס אליו, הגוף נמצא במנוחה גם לפני וגם אחרי), יוצא שמסת המנוחה צריכה להשתנות.

‏1 אני לא בטוח שאיינשטיין השתמש בדיוק באותן אותיות במאמר המקורי (נדמה לי שאת מהירות האור הוא סימן ב- V).
‏2 המתמטיקאי רשאי כמובן להניח כך, אבל הוא יכול באותה מידה גם להניח שלא.
‏3 רק בשביל זה היה שווה (-;
כמה קצר 250254
ראובן (פעם הבין משהו בפיסיקה) • בתשובה להקשה המקשה יום א', 3/10/2004, 8:23
לא היכרתי את הטיעון הזה. תודה!
כמה סוכר? 249166
דורון הגלילי • בתשובה לגרושו יום ב', 27/9/2004, 5:31
מדינאי? ואני חשבתי שהוא היה שפיון.
כמה סוכר? 249174
גרושו • בתשובה לדורון הגלילי יום ב', 27/9/2004, 6:39
אני רק ציטטתי מהשקית. (ציטוט חלקי מתוך כתב הגנה מלא).

קרא נא גלילי יקר את התגובות בקישור שהבאתי, ותגלה שנעשו טעויות נוספות.
למשל, שאת קורות חייו של "הזקן עם המעדר", א.ד גורדון, (דרוש להחלפה) הביאו תחת שמו של הסופר י"ל גורדון .

ואם זמנך בידך, נסה נא לענות על החידה בתגובה 31, מה משותף לתה ויסוצקי ולביצים של טרוצקי?
כמה סוכר? 249215
ברקת עובדת • בתשובה לגרושו יום ב', 27/9/2004, 11:48
יש לי תשובה, אבל אם אכתוב אותה, אצטרך למחוק את התגובה שלי עצמי.
כמה סוכר? 249630
נעם טל • בתשובה לגרושו יום ה', 30/9/2004, 1:55
אכן חציר העם... ותודה על הסיפור המשעשע או מעציב. תלוי באיזה צד של המתרס אתה נמצא.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות