 |
|
 |
||
|
||||
 |
למיטב ידיעתי, הדת היהודית רואה בך נשוי גם אם לא התחתנת כדת משה וישראל, וזאת באם ניהלת אורח חיים של זוג נשוי, וראית בזוגתך רעיה והיא ראתה בך בעל. עד כמה שהבנתי משגת, על פי הכלל הזה, גם אם התחתנת בנישואי קפריסין, אם מי מכם יספיק להגיע לרבנות כאשר תחפצו להתגרש לפני שבן/בת הזוג יספיקו להגיע לרשויות הרלוונטיות - הגירושין יהיו לפי ההלכה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה הרבה יותר מסובך: 1) זה ממש לא תלוי לאן הלכו להדיין. אם האשה חייבת בגט היא חייבת בכל מקרה ואם לא אז גם אם ילכו לביה"ד, ביה"ד פשוט צריכים להכריז עליהם כלא נשואים. 2) יש מחלוקת לגבי הכוונה של אנשים שלא התחתנו ברבנות אבל ככלל: א) אם אחד מבני הזוג אינו יהודי כמובן שלא צריך גט. ב) אם הנישואין היו רפורמיים לא צריך גט. הרי ברור שלזוג לא היתה כל כוונה להתחתן כדת משה וישראל. ג) אם הנישואין הם אזרחיים כי לא רוצים התחייבות (מפחדים מצורך בהסכמה במקרה של פירוד) - אז אין התחייבות וממילא אין צורך בגט. כמדומני נוהגים לדרוש גט לחומרה אבל אם הבעל נעלם אז עושים מאמץ להכריז שאין צורך בגט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שמטורונטו הרחוקה קשה להבין את הדקויות של החיים בארץ הקודש. ודאי תופתע ללמוד שבניגוד לדימוי האירני שיצא למדינתנו הקטנה ברחבי העולם, יש אנשים שחיים כאן ביחד, בשיתוף מקום מגורים, מקום חניה, חשבון בנק, חתול (!) ואפילו ר"ל ילדים - ובכ"ז אינם נחשבים נשואים, אפילו לא ע"י הרבנות. מפתיע, אה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה כן, אבל אם גם התחתנת, אז זה נעשה יותר בעייתי. כאשר זוג סתם גר ביחד ומנהל חיי אישות, זה לא מספיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל בדיוק בשביל זה רוצים להמציא את מעמד הזוגאים: לחיות בלי, להרגיש עם. הממסד הדתי יוכל לנסות לעשות שריר ולדרוש גט לחומרה גם במקרה הזה, עם כל הקונצים של קידושין ע"י ביאה או אחד משבע מאות הסעיפים האחרים ששמורים עימם לעתות דחק, אבל כאן בדיוק המקום בו "שינוי" היתה יכולה לדחוק את הרגל בדלת ולהלחם. אם ידועים בציבור אינם נזקקים לגט כזה, ואם הזוגאים יצהירו בחוזה הזוגיות שלהם שהם אינם מתכוונים להנשא בשום צורה ואופן, יש סיכוי שילדיהן העתידיים של תואמות-מירי יוכלו להתחתן עם בנותיה של ניצה. אם הרבנות תתעקש לשמור רשימות שחורות של זוגאים שלא התגרשו דרכה, אני חושב שהילדים של ניצה ישארו במיעוט קטן, והרוב יוכל, איכשהו, לחיות עם האובדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהפה שלך לאלו... אמממ... ל...אמממ... טומי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהפה שלו לאלוהים. רק בגלל שהוא לא קיים, זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בשם שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אני גם רוצה שהברכה שלי תתרחש ותניב פירות. אם מילותיו של השכ"ג יגיעו לאל שלא קיים, איך זה עוזר לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שזה עוזר, רק אמרתי שאתה לא צריך להסס להגיד את זה, רק בגלל שהוא לא קיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |