|
||||
|
||||
יש שיר שנקרא "שיעור בלשון", ומכיל משפטים קצרים מתוך ספר דקדוק, אבל בעוונותי אני לא זוכרת של מי הוא. הנה דוגמה אחרת לשימוש ב"טקסט תקנות יבש": 1. גמגום = נטייה דידאקטית מודגשת במישור הבינהברתי גמגום - נטייה דידאקטית מודגשת במישור הבינהברתי (והבינהבהרתי). מתבטא בעיקר בצורך הכפייתי לחזור על הברות ו/או על חלקיהן, אם גם (גם, גם במטרה ברורה להקל על השומע את קשיי המשמיע. גמגום - פעמיים גם. מילת-חיבור, כפולת-ביצוע במקרה זה, שפירושה לאו דווקא הכפלת הנכסים השמיים, הבאים אחריה ברצף התחבירי, אלא בעיקר הכפלת עצמה על חשבון הנכסים הנ"ל, כלומר: פיחות מראש. גמגום - נטייה מחקרית לבדוק את המרווחים הבינעיצוריים כפנומנים ראויים לתצפית, אגב דיווח מילולי על הפנומן באוזני פנומן אחד. גמגום - תחלוא פיוני, הנובע מליקוים במתאם הלשון, מיתרי הקול ומערכת השיניים. גמגום - גגם כל דדבר אאחר. (דוד אבידן, מתוך "ספר האפשרויות - שירים וכו"', הכתיב המלא המזעזע שלי). |
|
||||
|
||||
וישנה (1) גם שירת הסטיקר של הדג נחש. את המילים כתב דוד גרוסמן. __ (1) לא טלי, נודניקים. יש בנקבה שלפניה ו"ו החיבור. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שרוני סומק. פחות או יותר מזכרון בן 25 שנה, וסליחה על האי-דיוקים (אי-הדיוקים?) בעברית יש עבר ועתיד. אין הווה. יש רק בינוני. ועכשיו נעבור למשפט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |