|
||||
|
||||
שמתי לב שהרבה פעמים בתורה "כבשים" מוחלף ב"כשבים". האם צורת היחיד היתה "כשב"? |
|
||||
|
||||
בויקרא מופיע "כבש" 15 פעמים (למשל "וְאִם-כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ", ד' ל"ב), ו"כשב" 9 פעמים (למשל "שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז כִּי יִוָּלֵד", כ"ב כ"ז). |
|
||||
|
||||
אם כשב אוכל עשב, האם כבש אוכל עבש? אגב, רב מלים לא מכיר במילה "כשב". |
|
||||
|
||||
כנראה שהרב שעשית לך אינו כל כל גדול בתורה. |
|
||||
|
||||
ביאליק כבר עלה על החרוז הזה: "שה בן כשב, אוכל עשב". עכשיו אני מבין סוף סוף מהיכן לקח הפואט את הליצנציה לצורה הזו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |