|
||||
|
||||
רק כדי להדגיש פעם נוספת את יחס העולם בפרט ואמריקה בפרט - זו הפוסט-קלינטון- I feel your pain העמוד הפותח של אתר הניו יורק טיימס מביא תמונה מנתניה לצד תמונה משכם, בדיווח מרוחק ועניני ושואף לאיזון עיתונאי. דברים משם נראים בהחלט אחרים והתפיסה בה כל צד שואף לראות את עצמו הן כאנדרדוג, כבעל היסורים ויכולת העמידה הצדקנית, תפיסה זו לא כל כך עובדת עבוד ישראל. בהמשך הכתבה כתוב שמזכיר המדינה פאואל אומר שעדיין מוקדם לארה"ב להתערב. כמו שמישהו כתב על סגן הנשיא צ'ייני ומזכיר ההגנה בהקשר אחר, אלה אנשים המונהגים על ידי חישובי עלות/תועלת, היינו, המזרח התיכון ישא בעלות והם יפיקו את התועלת. מה הדרך לעיר אשר על הגבעה? ההתעסקות הפרטנית בטקטיקה היומיומית, בהמתנה למעשה הפלזטיני הבא בכדי להוציא לפועל תגובה זו או אחרת מעוררים הרבה רעש ופעילות, אך חשיבה ארוכת טווח לכל כיוון שהוא - יוק. התיקווה - הרעה החולה ביותר, אמר ציניקן על תיבת פנדורה. תיקווה שאיננה מלווה במעשה מסוכנת שבעתיים. __________________ אלכסנדר, בבקשה ממך "רון" יספיק... |
|
||||
|
||||
למען ההגינות צריך ךציין שעמדתו הרשמית של העתון, שכתובה במאמר המערכת, היא שעל ארהב להטיל את כובד משקלה כדי לנסות לעצור את ההתדרדרות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |