|
כמו הרבה פעמים ב"אייל", הטיעונים האוניברסליים נפלאים ממש אך רדודים ממש באותה מידה. אל תמעיט בערך מבקרי הפבטיבל- הם מכירים את וגנר. אל תעלה בערכו של הפסטיבל - לא בזכותו יתוודעו אנשים אל וגנר. מאותה סיבה לא משנתו הפילוסופית היא העניין כאן אלא מה שעשו עם המוזיקה הזו- השתמשו בה ללוות רצח כולל, של תרבותיים ובורים כאחד. אני חוזרת שוב (ושוב, ושוב, ושוב) - אף אחד לא מדבר על לשרוף ספרים או לא למכור דיסקים או לא ללמד דברים לא נעמים בבתי הספר. זכות ההתוודעות שמורה לכל הרוצה בכך. אבל כשאנשים יבואו (חלקם עכשיו לא יבואו. תודה לך, קידמה מחשבתית. הלאה הגלותיים) לפסטיבל הם לא ינתחו את ניטשה - הם באו להינות. האם אי אפשר לבחור יצירה קצת יותר מהנה? האם נהיינו כה חושבים והוגים ומגיני חופש הביטוי ומערביים ואיבדנו את הלב? זה אינו מדרון חלקלק אם לא נערבב את הויכוח המייגע של צנזורה באופן כללי (הדוגמה עם החרדים היא טובה) - זה לא המקרה. מדובר במלחין זר אחד מיני הרבה, בפסטיבל ישראל ולא באקדמיה. כל טיעוני "אמנות כלגיטימציה" פשוט לא קשורים.
|
|