 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסיפור הוא ששאול טשרניחובסקי כתב שתי גרסאות לאותו שיר: האחת מסתיימת בכניסתו של עקיבא ודבריו המעודדים, השנייה אופטימית הרבה פחות. לדעתי, הלחן של שמר כאן מתאים לנוסח שבחרה, אבל הלחן של ארצי הרבה-הרבה יותר מעניין. המילים, כמדומני, שונות מהתחלה עד הסוף. ואחרון, גיליתי גם את זה תגובה 214972 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"איפה אותה שמש?" תוהה טשרניחובסקי בנוסח ה"פסימי". ב"אופטימי", לעומת זאת, הוא דורש: "איפה אותו שמש?". ויהודה עמיחי מבאר: "לפעמים השמש זכר, לפעמים - נקבה" (מתוך "דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד"; ארצי, כמדומני, שיכן את שני השירים על תקליט אחד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...והבעת דיעה אישית בעניין הזה, אם אנחנו כבר כאן: הלחן של ארצי ל"אומרים ישנה ארץ" הוא באמת נפלא, אבל הלחן שלו ל"דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד" הוא אחד הלחנים החיוורים והסתמיים שאני מכיר, ודווקא לשיר יפה. בעוונותי הלחנתי אותו פעם בעצמי (אפילו לא ידעתי שהוא "תפוס" כבר); אני מלחין קלוש מאוד, אבל אפילו(!) אשתי חושבת ששלי יותר יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העם דורש קובץ אודיו! 1 _________ 1 אחרי שלושים אלף השמעות, הדואט סטינג-חשמנית מתחיל קצת להמאס... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העם? האנושות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנושות? אתה סוגן! כל עולם החי והצומח! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרצה שלי לבדידה נהג תמיד לומר ''לפי אקסיומת ארצי-עמיחי, דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלון, רק עכשיו תפסתי... לאחרונה, מחמת קוצר זמן, אני לא עוקבת באופן סדיר אחר כל התגובות. נכנסתי לפי הפניית שכ"ג, וראיתי שההודעה שלו וכל ההודעות שמעליו, כותרתן עוסקת ב"אומרים ישנה ארץ" - וחשבתי שבשיר הזה מדובר, לכן הגבתי כפי שהגבתי בתגובה 230460. רק עכשיו הגעתי *הנה*, אל ההודעה שלך - ואני מבינה שהלחן שלך הוא ל"דרך שתי נקודות..." (עכשיו הבנתי נכון? אם כך, חבל שכתבתי את מה שכתבתי על גירסת נעמי שמר ל"אומרים ישנה...". נו מילא :-)). נו, "דרך שתי נקודות...", זה עניין אחר. ועדיין קורץ לי הרעיון של "מלחין מבצע מיצירותיו" :-) - ואולי זהו הרעיון הראשון שכדאי ללכת עליו, ורק אם הביצוע שלך עצמך לא יניח, מסיבה כלשהי, את דעתך - עוברים לפלאן בי, אלי. אוקיי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או-קיי. אין לחץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דרך שתי נקודות..." נמצא באלבום "פתאום אחר ימים רבים", אלבום שהוא מהאסים בערימת התקליטים העבריים שלי 1 אפשר למצוא שם את "יופיה אינו ידוע" שהוא פנינת זמר עברי אבל לא את "אומרים ישנה ארץ". לגבי טענותיו של מר אלון המכובד על הלחן, ייאמר כאן מיד וללא משוא פנים, שאין אנו מסכימים כלל וכלל לביקורתו, וחושדים, בפרט על רקע עדותה של גב' עמית, שמא מדובר בסקלרוקומפוזיציפיס. אך אדרבא, ינוגן כדבריך הקובץ לפנינו ונשפוט. 1 לחסד אזכור את הרגע בו נפגשו מבטינו, ואת הההתכווצות המוכרת בבטן התחתונה, המבשרת כי עלי לקבל הכרעה לא רציונלית למען שלמות הנפש העתידית. יצאתי מ"האוזן" וזרועי כרוכה סביבו. שמש אפריל ליטפה באור אחר צהריים רך את הרחוב. חתול מנומש זקור זנב, חצה את הכביש לפני, מחשב את קיצו לאחור. העולם היה יפה להלל, למרות שרגע קודם שחטו אותי במחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק מוכיח עד כמה חשוב לבחור בניסוחים בלתי מחייבים, שישמשו כפתח מילוט בעת צורך (כוונתי למלה "כמדומני" בתגובתי לעיל). אבל מה, ברשותי קלטת שמע תעשייתית (נרכשה כחוק!) שכותרתה "שלמה ארצי - השירים היפים". לא זו בלבד שניתן למצוא בה את "דרך שתי נקודות...", "אומרים ישנה ארץ" ו"יופיה אינו ידוע", אלא שאפילו "פתאם עכשיו פתאם היום" (בגירסא מהפסטיבל) אינו נפקד, ועוד שיר של תרצה אתר בשם "רק זכרון אחד" שמשום מה סשה ארגוב ניפק לו את אותו לחן כמו ל"שיר ארץ" של נתן יונתן. 1 הבנתי שהמוכרת שחטה אותך במחיר, אבל בשביל מה היא התכווצה בבטן התחתונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שלוקה בצורה קלה בלבד בפטיש רכישות המוזיקה שתיאר גרושו, אני יכולה רק לומר: זר לא יבין זאת 1. 1 או במילים אחרות: קלטת?! אתה עושה צחוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו זמנים, לפני המצאת הדיסק, שקלטות היו דבר מקובל ולא בלתי מכובד. את היית אז קטנה :). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נכנסו יותר בקלות לווקמן (זרה לא תבין זאת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. יש לי עד היום עשרות קלטות ישנות במגירה, חלקן קנויות וחלקן מוקלטות, אבל אין סיבה להשתמש בהן היום: א. אני כבר לא נוסעת לצבא באוטובוס שעתיים לכל כיוון. ב. אני כבר לא מקליטה מהרדיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. את כל מה שמוקלט עליהן יש לי על מדיום אחר (או שכבר נמאס לי ממנו). אם לא, אז יש סיבה להשתמש בהן היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מתשמשת בהן, אם כי השימוש בקלטות נהיה די מעצבן אחרי שמתרגלים לדיסקים. אבל לקלטות ישנות אין תחליף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי לומר ב תגובה 229714 הוא פשוט, שקלטת יכולה להיות שימושית לפעמים, אבל בידי אספן המוזיקה הנוטה לפטישיזם אין לה כמעט משמעות. ודאי לא כשמדובר בתקליטי ויניל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באוטו שלי אין טייפ וזה מעצבן כי לא יכלתי להשתמש ב-MD. בסוף מצאתי מתאם אלחוטי http://www.myirock.com/players/irock400fm.asp | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, אם הוא מופיע באוסף השירים היפים אז אין בכלל על מה לדון. הוא יפה לפי הגדרה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזו צרה הכנסתי עצמי. נוחם-מה אני מוצא בכך שלפחות הנעתי אותך לרשום אחת מתגובותיך המלבבות. לא בפעם הראשונה באייל אני מוצא עצמי בצד הלא-מוכר לי של ויכוח: תפקידי, לרוב, הוא לסנגר על לחניו היפים עד מאוד (בעיני) של שלמה ארצי למול מלעיזים הששים לבוז לו, למשל לשימוש המופרז לטענתם שהוא עושה באקורדים מוקטנים1. לכל המבקשים לשמוע את הלחן, אני מבטיח לנסות להמירו לתבנית בת-הפצה עם שובי לגולה, בתנאי שארגיש שלא יחסל המעשה כל שביב של הערכה שאולי עוד רוחשים לי כאן (מישהו יצטרך לשיר, מכך אין מנוס, וכבר נפטרתי מחלק מציוד ההקלטה שלי2, כולל ה-Shure SM-58 והקומפרסור של dbx). 1 האגדה מספרת על מלחין ישראלי אחר, ששמו למשל ולשנינה על כי היה זה הוא שלימד את שלמה ארצי את אקורד הדימינישד. 2 בדיוק: תירוצים. יבואו עוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מותר לי, בענווה, להציע שיתוף פעולה חד-פעמי ויוצא דופן עם החשמנית המזמרת לצורך זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שמותר, אבל קל להערים קשיים: למה שתסכים? מיי פלייס אור הרז? האם הלחן הנאיבי הולם את סגנונה (לא)? אבל מה אני מדבר, לכבוד יהיה לי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי שזה מחייב פגישה שלכם. אתה תשלח לה תוים (או הקלטה) והיא תוכל לבצע בהם את זממה. למה שתסכים? לא יודע, חשבתי שאולי היא תסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המ. מעניין. לא כל כך קל לביצוע... קודם כל אקליט משהו (בכל מקרה צריך פסנתר ואין לי כח לרשום הכל בתוים) ואז נראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שאתה מתחיל להשקיע, בוא נחכה לשמוע מה הנערה חושבת על כל העניין הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כן, בכל מקרה מדובר על לפחות חודש מהיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת לא עניין של "היא תסכים?" או "היא לא תסכים?", הרי זה מצחיק, אני לא דוד לוי. אני יכולה לנסות, אבל למען האמת, ואפילו מבלי להכיר את הלחן הפוטנציאלי - *מילות* השיר ה*זה* מתנגנות בראשי יותר טוב בקול גבר מאשר בקול אשה (את תחושתי לגבי גירסת נעמי שמר ז"ל אחסוך מן הקהל הקדוש. יש לה שירים אחרים שאהבתי, ואני מקווה שבכל מקרה מדובר כאן בגירסת טשרניחובסקי ה"אמיתית", ה"פסימית", לא בזו עם רבי עקיבא). ובקיצור - אלון עצמו נראה לי המועמד הכי טבעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא עוזב את הארץ לפני שאתה מראה את הצילומים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן-חן. כדאי לציין גם שהלחן של שמר שומר על ההברה האשכנזית של טשרניחובסקי, בעוד שארצי עבר להברה ספרדית. אבל למרות החן המסוים בנאמנות הזו למקור, אני לא חושב שהמעבר לַספרדית פוגם במשהו: כשקוראים שיר, ההברה המקורית חשובה לרוב לצורך שמירת המשקל, אבל כשהשיר מולחן, ממילא הלחן "אוכל" את המשקל (ולפעמים גם את החרוז). במקרה זה, אולי ההברה הספדרית היא יתרון: בהיותה ההגיה הישראלית העדכנית, היא נותנת לשיר רושם אקטואלי יותר, בהשוואה לאוירה הנוסטלגית בשיר של שמר; גם זה מתחבר לאופטימיות מול הפסימיות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |