בתשובה לבת-חן, 10/05/01 8:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדיון בשאלה "האם היה לכם מורה שאהבתם" משול בעיני לקבוצת אסירים שמתווכחת מי הסוהר הכי נחמד. האם זה ההוא שלא מרביץ חזק, או שמא דווקא זה שמרשה למי שיש לו יום-הולדת לקבל חפיסת שוקולד ולא מחרים אותה על פי הנהלים? מערכת החינוך הקונוונציונלית, כולל ולרבות וריאנטים יענו-ליברליים שלה (כמו רוב בתי הספר ה"דמוקרטיים", בתי הספר לאמנויות וכו') הינה מסגרת נוקשה, מפגרת, בעלת מטרות אנכרוניסטיות המושגות תוך הפעלת שיטות כפייה מימי הביניים כמעט. אין בין מכונת הציונים המכנה את עצמה באופן שקרי "מערכת חינוך" לבין חינוך אמיתי דבר וחצי דבר. חלק גדול מבוגריה/קורבנותיה שיזדקקו בעתיד ללמוד דבר או שניים בעצמם, יגלו להפתעתם שהקושי הגדול ביותר שלהם לא יהיה הבנת החומר אלא יצירת המשמעת העצמית שתאפשר להם ללמוד משהו גם אם אין חרב מתהפכת (בדמות "מבחני שליש", נניח) תלויה מעל ראשם. המטרה החשובה ביותר של כל מערכת חינוך, דהיינו הפיכת כל תלמיד לאדם חושב בעצמו ובעל רצון פנימי ומוטיבציה ללמוד, אינה מושגת כלל במתכונת הקיימת. במקום זה משחררת המערכת בכל שנה עוד כמה עשרות אלפי אנשים המרגישים כמו אסירים שריצו את מלוא עונשם וסוף סוף הם יוצאים לחופשי (רובם טועים, הם או-טו-טו עומדים להפוך לרכוש צה"ל). זו לא מערכת חינוך, זו מערכת כפייה הרסנית שמדכאת כל חשיבה עצמאית לטובת שאיפה מתמדת לקונפורמיזם ולבינוניות. אין זה מפתיע, עם זאת, שבקונסטלציה מעין זו זוכים המורים הקצת-פחות-גרועים להררי אמפתיה ואפילו ל"אהבה" מצד חלק מהתלמידים. תופעות של התאהבות בסוהר מוכרות בבתי הכלא מאז ומתמיד, ובית ספר תיכון ממוצע (ולצערי גם אלה שאינם ממוצעים) לא שונה בהרבה מבית כלא בטכניקות ובאמצעים שהוא מפעיל על מנת להשיג את מטרותיו החינוכיות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם תשאל אותי מה תרמה לי מערכת החינוך, למעשה בית הספר התיכון, אוכל להצביע על דבר אחד, חשוב מאד - הפכתי לשקדן. רוב חיי הצעירים הייתי עצלן מאד - הייתי מנסה לקצר בכל דרך, הייתי נמנע מלהגיש שיעורי בית עד כמה שאפשר, וכדומה. היו מורים שסלחו לי, והיו שלא - אבל לא הצליחו לשכנע אותי לצאת מסורי. רק בתיכון למדתי, שבשביל דברים מסויימים, צריך לשבת ולעשות דברים שלא מתחשק לך, והרבה. זה תרם ותורם לי בלימודי בטכניון, על אף שהנושאים הנלמדים פה הם מאד מעניינים, בעקרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סחתיין על העברית, אבל התשובה שלך פחות מוצאת חן בעיני. היא קצת מזכירה לי את האנשים שמספרים בגאווה "אבא שלי היה מרביץ לי כשהייתי קטן, ותאמינו לי שלא קרה לי שום דבר רע". אותם אנשים משתמשים בנימוק הזה כדי להצדיק את העובדה שגם הם מכים את ילדיהם וכך ממשיכה לה השרשרת בלי שמישהו עוצר וחושב לרגע האם זה באמת נכון לעשות כך והאם אין עצם העברת ההכאה בתורשה מסמנת שמשהו מאד רע דווקא כן קרה לאותו הורה בעקבות המכות שחטף. אני עשוי להשתכנע שמדובר בנימוק מסוג אחר אם תסביר לי כיצד שכנעו אותך בתיכון שבשביל דברים מסוימים (מה? ציונים גבוהים? מחמאה מהמורה?) צריך לשבת ולהשקיע. מהנסיון שלי מדובר בדרך כלל בלא יותר מאילוף בשיטת שכר ועונש (כפי שנהוג לאלף כלבים) רק עם דגש על העונש ובלי הרבה שכר. אם מדובר בטכניקה יותר מתוחכמת אני אשמח לשמוע מהי. לגבי הטכניון, אני לחלוטין לא מופתע. גם במוסדות להשכלה גבוהה ממשיכה השיטה הישנה של ציונים ומבחנים לפעול, עם הבדל אחד והוא שהסטודנט רשאי לבחור את מקצועות הלימוד ולא מכריחים אותו ללמוד מתוקף חוק. זה אכן צעד חשוב בדרך למערכת חינוך אמיתית, אבל כל עוד ממשיך היעד להיות מגולם רק בהשגת ציון גבוה ככל האפשר, עדיין יש הרבה מה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שיש אנשים, שרואים בציון מטרה, ולא אמצעי. אני רואה בציון אמצעי, כדי לעקוב אחרי הצלחתי בנושאים מסויימים. למרות שראיתי שיש סטיה, ולפעמים גדולה, מצאתי שזהו אומדן די יעיל. בתיכון ראיתי שבלי עבודה קשה, אינני מצליח לעקוב אחר לימודי הפיסיקה. וראיתי שעבודה קשה באמת משפרת את הבנתי, והציונים היו בהתאם. בי''ב, כבר למדתי, ודאגתי להכין שיעורי בית כיאות, והצלחתי שם הייתה יותר גדולה. שיעורי בית הם רק דוגמה, כמובן. אשר לסגנון תגובתך, עלי לציין שהינך מלודרמטי מדי, לטעמי, אך אינני רוצה ממש להיכנס לויכוח איתך בנושא זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, האם לא היית מעדיף מערכת חינוך אשר המבחנים בה אינם דרישת חובה אלא (כמו שאמרת) אמצעי לכל סטודנט לבחון את הישגיו מפעם לפעם (ועכשיו באה התוספת שלי) אבל רק במידה והוא מעוניין בכך? זו מערכת הרבה יותר טובה לדעתי, אך אני לא מכיר בישראל של היום שום מסגרת חינוכית שעובדת ככה. לעניין העבודה הקשה, אתה כותב "בתיכון ראיתי שבלי עבודה קשה אינני מצליח" וכו'. אני חושב שלמסקנה דומה יגיעו גם האיכר העובד בשדה וגם הפועל שבונה בתים, בהנחה ששניהם משתדלים להצליח במה שהם עושים. אני מבין ומזדהה עם האנשים שהתיכון היה להם ההזדמנות הראשונה להיתקל בחומר קשה ללימוד, אך זה לא עונה על השאלה שלי: מה עשה אותו תיכון כדי לספק בידיך את הכלים והמוטיבציה להתמודדות עם הקשיים? הטענה המרכזית שלי ל"מערכת החינוך" היא שמערכת זו מייצרת עבור התלמידים קשיים ודרישות ולחצים בלי סוף, אך היא אינה נותנת להם סיבה אמיתית להתמודד עם הקשיים הללו והיא אינה מייצרת אצלם את הרצון להצליח אלא ע"י איומים והפחדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע איזו מערכת עדיפה. אם אוכל אי פעם לערוך ניסויים רלוונטיים, אולי גם תהיה לי דיעה אמיתית בנושא. אשר למה התיכון עשה כדי לספק כלים, מוטיבציה, וכדומה, הרי שלא נעשה דבר. מצד שני, לא היה לחץ אמיתי מצד ביה"ס - החומר הנלמד היה פשוט קשה יחסית לזה שנלמד קודם. אין זו אשמת מערכת החינוך שנושאי הלימוד קשים - זו הסיבה שהיא מאפשרת לאנשים שונים לבחור במסלולים כפי יכולתם. ואשר לייצור סיבה להתמודד עם הקשיים, ויצור רצון להצליח, הרי שאתה מצפה, לטעמי, להרבה יותר מדי. כאשר הסוס מת, התצפה מן הרופא להניעו אנה ואנה, על מנת שיראה חי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אויש, כליל. ברכותיי על היותך ייחודי. מתגובותיך משתמע שממש נהנית. וואלה? תמוה במקצת. שיעורי בית? בחיאת כליל, אל תעלב, הייתי מתה להיות מאלה שמסוגלים לשבת מול ספר במשך שעה רצוף וממש ללמוד...אתה "סופר חרשן". באנגלית זה בטוח נשמע יותר טוב. ומה כל הקטע של הצדקת המערכת?! צריכה לעבור לפחות עוד שנה עד שתגיע לשלב שבו אתה מצדיק את הנ"ל מתוך געגועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שחווייתי את מערכת החינוך שונה מזו של אנשים אחרים. סופר חרשן? חברי ללימודים בטכניון, היו מתווכחים איתך - אני יותר בן-אדם שלומד בגלים. בטלה, הכנת שיעורים אינטנסיבית, בטלה, חוזר ונשנה. לבחן בחדו"א 2מ שהיה היום התחלתי להתכונן רק שלשום, וגם זה לא היה אינטנסיבי מדי. לבחן באלגברה ב התכוננתי על ידי מעבר על החומר יום קודם לכן. אגב, אם דברי נראו כהצדקת המערכת, הרי שזה רק בשל הקונטרסט לשלילת המערכת של מר עמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מזה שאתה מצדיק את עצמך ע''י הבאת דוגמאות אפשר להסיק את אותה מסקנה...אתה יודע ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם מקום באמצע, בין שלילת המערכת להצדקתה. שם אני נמצא, בת-חן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמחה בשמחתך | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |