|
||||
|
||||
נראה לי שלקחת קשה מדי סיטואציה חביבה הבוחנת בקלילות את החברה האנושית, ומגיעה למסקנה שתמיד יהיו בריכות שישתינו בהן, אבל בהחלט לא רצוי לעשות זאת מהמקפצה. רוצה לומר, מאחר ובהגדרה אין דבר כזה חברה אידיאלית במציאות, תמיד יהיו סיטואציות בהן אנו נתקלים בחוק או תקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה, והרשויות מעלימות עין מההפרות כל עוד ההפרה לא מבוצעת באופן בולט מדי (עד שתבוטל התקנה הדרקונית או שיגיעו ימות המשיח). |
|
||||
|
||||
לא לקחתי קשה (או מקשה) שום דבר. איך הגעת למסקנה שכן? אני פשוט ממליץ שאם כבר מישהו בוחר לעבור על החוק שתהיה לו ההגינות המינימלית לעשות זאת באופן גלוי ולא "מתחת לשולחן". אני חושב שזה המצב הטוב יותר מבין השניים ואף נימקתי (או לפחות ניסיתי לנמק). לא ראיתי נימוק לצד השני (מלבד הבאת אותו פתגם חביב, שחוק ופסקני שלוקחים את המסקנות שלו כמובן מאליו). לא הבנתי למה אתה מנסה להסביר לי את המשפט. אני אולי לא חכם במיוחד, אבל המסר שלו לא עד כדי כך מסובך. |
|
||||
|
||||
כן, אפשרי שטעיתי במידת הרצינות שלך בתגובות האחרונות. תגובה שמכילה את המשפט ''אני פשוט ממליץ שאם כבר מישהו בוחר לעבור על החוק שתהיה לו ההגינות המינימלית לעשות זאת באופן גלוי ולא 'מתחת לשולחן''' נשמע לי קליל ומשעשע למדי. |
|
||||
|
||||
תודה על ההתיחסות העניינית. אני חושב שזה לא משפט אבסורדי כמו שנדמה לך, משום שאני לא מחזיק כמוך בהנחות הבאות: 1. אי אפשר להיות אדם הגון ולהפר את החוק בו זמנית. 2. *תמיד* עדיף לקיים *כל* חוק באשר הוא (במנותק מפרמטרים נוספים כמו: הנורמות המקובלות בחברה בה אנו חיים/טוב ורע/מוסר/הגיון בריא). עשה לי טובה, אם לא מתחשק לך להגיד משהו ענייני, אל. |
|
||||
|
||||
יש נזק בהפרת חוק בפומבי מעבר לחוק הספציפי והוא שהפרה כזו משרה אווירה של אנרכיה. לכן יש הגיון בטענה שיותר מוסרי לעשן גראס בבית מאשר ברחוב1, ויותר מוסרי להשתין בתוך הבריכה מאשר מהמקפצה. 1 כמובן שיכול להיות שיש מאמינים קיצוניים בחוקים שיאמרו שזה לא מוסרי/אתי לעשן גראס בכלל. נראה לי שכמו עם המאמינים הקיצוניים באלוהים, אני לא יכול להתווכח עם אנשים כאלה. |
|
||||
|
||||
לדעתי הנימוק הזה חלש. כמו שאפשר להגיד שהפרה כזו משרה אווירה של אנרכיה, אפשר להגיד באותה מידה שחשש מהפרה פומבית של *כל* חוק, לא חשוב עד כמה הוא אבסורדי בעיני חלק נכבד של החברה או מנוגד לנורמות הקיימות, משרה אווירה של חברה טוטליטרית בה החוק הוא המציאות והמציאות היא החוק. שני הטיעונים מנותקים מן המציאות באותה מידה (אווירת שלטון החוק לא מתמוטטת כל כך מהר, כאילו היתה מגדל קלפים, רק בגלל שבעל קוקר ספנייל מחליט לא לשים מחסום על פיו של העכבר שלו ושלטון טוטליטרי לא נוצר בגלל האמירה הסבירה שבד"כ2 יש לכבד את החוק, גם כשהוא לא הגיוני או נוח). כל זה נראה לי לא יותר מאשר טיעון "המדרון החלקלק" הישן והטוב. לכן, במקרים מאוד מסוימים, יש לי יותר הערכה כלפי אלה שמפרים את החוק באופן גלוי ו"מן המקפצה" (היוצאים מן הארון בישראל בשנים בהן הומוסקסואליות היתה מנוגדת לחוק, חולים אשר השתמשו בגראס למטרות רפואיות בקנדה, סרבני הגיוס1 שיכלו באותה מידה להשתחרר מהצבא ע"י פניה אל הקוסם אבל בחרו לנקוט עמדה, החברים במפלגת עלה ירוק...). _______ 1 ולא, אני ממש לא מסכים עמם מבחינה פוליטית. 2 בניגוד ל*תמיד*. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |