בתשובה לרון בן-יעקב, 08/05/01 21:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחד המכשולים העיקריים שעמדו בפני מי שרצה לפתוח חברות היי טק שמבוססות על מהנדסי תוכנה ואלקטרוניקה היית בעיית השכר, גיוס הון ראשוני אמור להספיק לתקופה מסוימת. בשכר המקובל התקופה הזו קצרה בנוסף. התחרות המשוגעת על כוח אדם יצרה מצב שעובד מחליף מקום עבודה כמעט כל שנה ובעצם בצוות פיתוח כל כמה חודשים מישהו עוזב, מישהו אחר בא (בשכר גבוה יותר) צריך להכשיר אותו וכן הלאה זה גורר עיכובים בלוחות הזמנים של הפיתוח (שנוספים על העיכובים שנובעים מזה שמי שמרכיב את לוחות הזמנים לא ממש יודע מה הבעיות שיתקלו בהם). בתנאים שנוצרו בעקבות המשבר, השכר נמוך יותר, עובדים לא ממהרים להחליף מקום, ומשקיעים יכולים להקים חברה ולגבש צוות פיתוח יותר בקלות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, מהנדסי התוכנה בדרכם להיות פרוטלריון תעשייתי הנרמס תחת רגליהם של בעלי הון תאבי בצע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרט לכמה מאות אנשי סטארט-אפ ועוד כמה אלפים שהצליחו להרוויח מאופציות רווחיות סכומים של , נגיד, עד מאות אלפי דולרים, אני תמיד קראתי לעובדי ההיי-טק ''פרולטריון צווארון-לבן''. אין בושה בכך, הפרולטריון הזה הוא הלחם והחמאה של התעשייה היצרנית הגדלה במהירות הזו. אבל רצוי שאנשים ידעו מה מצבם האמיתי. - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרולטריון, על פי מרקס, הוא שכבה של אנשים שאין להם כל הון. אין בידיהם שום אמצעי יצור, והם חיים, פחות או יותר, מהיד לפה. זה לעומת הדבר-הזה-שאינני-זוכר-את-שמו שמתחת לפרולטריון, שלהם אפילו אין מספיק כדי לדאוג לצרכיהם הבסיסיים (כלומר מזון). מכך יוצא שאנשי ההיי-טק, שהרוויחו משכורות נאות עד מאוד, לא יכולים להיות פרולטריון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני בקיא בכתביו של מארקס, אך אמרו לי שהמילה "פרולטריון" מגיעה השורש "להתרבות". כלומר הם השכבה הגדולה ביותר. עובדי ההיי-טק אינם מחזיקים באמתחתם אמצעי ייצור (גם אלו שמחזיקים אופציות או מניות בחברתם ברובם אינם מחזיקים אף חלק משמעותי). גם הטענה שהם מחזיקים "הון" היא לא בדיוק נכונה. לרובם יש דירה (עם משכנתא) ומכונית (ששיכת לחברה) ותו לא... אלא מאי ? אם מאמינים לרטוריקה שבתחומים כמו תוכנה , אמצעי-הייצור נמצא במוחם של העובדים אשר מחזיקים ידע , אז במידה משסויימת הם אכן מחזיקים באמצעי-ייצור מסויים. אבל לדעתי רובם הגדול (וזה הולך ומתחזק ככל שהחברה בה הם עובדים גדולה יותר) לא "מחזיקים" בו במידה כזו שתאפשר להם ללכת ולפתוח "מפעל" בפני עצמם. השאלה אם אשת תוכנה מחזיקה "אמצעי ייצור" היא שאלה מעניינת, אבל לא החשובה ביותר לטענתי. לעומת זאת אינני חושב (תקן אותי אם אני טועה), שאנשי פרולטריון בהכרח חיים מן היד אל הפה. גם בתקופת מארקס היו אולי פועלים בכירים יותר שהרוויחו טוב - האם בהכרח לא היו פרולטריון ? האם זו דרישה הכרחית מהגדרתו את המילה "פרולטריון" או שזה היה המצב בתקופת מארקס? לסיכום, טענתי היא שבתוך התעשייה המתוחכמת, השכבה הגדולה מאד הזו , היא עדיין חסרת "אמצעי ייצור" , חסרת עצמאות, נתונה לגחמות של בוסים ובעיקר בעלי החברות ("בעלי ההון") , ומהווה את עמוד השדרה של התעשייה , ובכך לדעתי ראוי לקרוא להם "פרולטריון" גם אם הם מרוויחים משכורת נאה (אשר לרובם היא , כרגיל, עדיין לא מספיקה...). - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמצעי יצור הם, כמובן, כסף, ולא שום דבר אחר. אולי אין להם מספיק כדי להקים מפעל, אבל חנות קטנה, או איזה חברונת מזערית, דווקא כן. על כן הם אינם פרולטריון על פי הגדרותיו של מרקס. פועלים בכירים, אם היו כאלה, היו שייכים למעמד הבינוני, ולא למעמד הפועלים, ועל כן לא היו פרולטריון. רבות אפשר ללמוד מביקורתו של מרקס על תוכנית ריגה (תוכנית ריגה הייתה אמורה להפוך את גרמניה למדינת רווחה, פחות או יותר). הוא אמר שאם ינתנו כך אמצעי יצור (כלומר כסף) לפרולטריון, הרי שיש בכך את דחיית המהפכה, ולכן מדובר בדבר רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרקס לא כל כך קישר בין המשכורת להגדרת הפרולטריון .צדקתה בחלק הראשון המגדיר את הפרולטריון כשכבה שאיננה מחזיקה בהון ובאמצעי הייצור והדבר היחידי שיש לו מה להציע ולמכור זה את הזמן שלו, מה ששולל את החופש שלו והופך אותו לגלגול המודרני של העבד. מנכ"ל במשכורת של 6 ספרות חדשיות עדיין נחשב פרולטריון מבחינה מסוימת, משום שהוא שכיר זמני. יתרונו היחסי והאולי מדומה של השכיר היא יכולתו להתפטר מיוזמתו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |