|
||||
|
||||
הבעיה עם שפה וולגרית היא אחת ויחידה: שהיא וולגרית. ואין צורך להזכיר לי לאן עלי ללכת, רק לשלוח לי מעט ויאגרה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כמו שאמר ההוא ששאלו אותו אם הוא יודע לנגן על פסנתר: אין לי מושג, אף פעם לא ניסיתי. |
|
||||
|
||||
בכל אופן, לטעמי שפה וולגרית יכולה להוסיף מעט רגש למאמר פורמלי (גם כעס זה רגש). ובגלל שאנחנו יצורים של רגש והיגיון זאת תוספת מאוחרת (שגם ככה לא תופסת לרוב בני האדם). זה יותר נעים לקרוא טקסטים כאלה מאשר טקסטים יבשים ופורמליים בלבד. אך התיבול הוא כמובן במידה, וכמובן ישנה בעיה של התניה בקרב רוב האנשים לקטלג טיעונים של אנשים שמשתמשים בשפה וולגרית כלא רציניים מבלי לקרוא אותם. ו(ראה כותרת). |
|
||||
|
||||
רק הטענה ''אנחנו יצורים של רגש והיגיון זאת תוספת מאוחרת'' שווה כאן דיון שלם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |