בתשובה למשה סורוזון, 07/05/01 11:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע, אז בגלל שהרגו בהם זה צריך לגרום להם לחזור לתודעה יהודית? לי נראה שלהפך. הרי גם אלו ששמרו על הדת כבבת עינם הוכו שוק על ירך בשואה. למעשה, הרבה יותר מהם נהרגו כך, ובאופן משפיל למדי, לאחר שהרבנים שלהם (שאמרו להם שאלוהים ישמור עליהם) ברחו מבעוד מועד והשאירו את חסידיהם למות בידי הנאצים. השואה היא הדבר האחרון שאתה יכול להביא כדי לגרום לי להתחשב באיזושהי תודעה יהודית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרגע, הרגע! מרב כעס לא עכלת כלל את דברי. כוונתי היתה לומר שלא אתה הקובע היחיד באשר לתודעה שלך. גם אם תבחר להיות קוסמופוליטן, עלול להיות מישהו שייזכר או יחליט בשבילך מי אתה ומהיכן באת. במיוחד אם זה יהיה בעולם הגדול בו התנסית כילד אבל לא חווית חיי מבוגר עם משפחה, לא חווית שמץ של אנטישמיות ולא של היותך מיעוט. את מדינת ישראל יסדו אחרי השואה ולאור (או צל) השואה והטראומה שהיא הותירה. אם ניתן היה לייסד אותה אחרי גירוש ספרד מן הסתם היא כבר היתה נוצרת אז אחרי השואה ההיא. אבל ההיסטוריה לימדה אותנו שעמנו חווה שואה אחרי שואה, בוודאי אם הוא חי בגלות. אז כאן יש לך מדינה משלך (אם אתה רוצה), אם אפשרות לנסות לקבוע ולהשפיע. בוודאי שיש זיקה בין השואה ובין התקומה. ואם היו רבנים שעשו את מה שעשו זה יכול ללמד אותנו על הדת ועל האמונה ורשאי כל אחד להסיק מעובדות אלו לעצמו אם ירצה או לא ירצה להיות דתי או מאמין. אבל מה לזה ולמורשת היהודית הציונית ולרצונו של עם לחיות במדינה שמושתתת על השפה שלו, התרבות שלו והמסורת שלו? אם אתה בכל זאת מעדיף להיות מיעוט דתי ואתני בגלות כל שהיא אזי הברירה בידיך. רק אם תחיה שם כיהודי מה הרווחת? ואם תחיה שם כגוי ותתבולל אז מה תרמת? עוד אחד מבין ששת המיליארדים (מאז 12.10.2000), שמאכלסים את הכדור הזה בלי ייחוד כלשהו ? סתם תוספת לצפיפות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לפסקתך האחרונה: לדעתך הדרך להשיג ייחוד הינה דרך מורשת והשתייכות לאומית, אך חבל שאתה לא מקבל את העובדה שזוהי רק דרך אחת מיני רבות, ושאנשים רבים - אני למשל - רואים אותה כחסרת משמעות. אתה באמת שואל את דובי ברצינות "מה תרמת", אם הוא יתבולל? אנא פתח מילון וראה מה פירוש המילה "תרומה". דוגמאות: גילוי תרופה לאיידס, הקמת בית מחסה לעניים, כתיבת ספר. דוגמאות לייחוד: צביעת השיער, עיסוק במקצוע מסוים, טעם במוסיקה. הדרך שלך ממש מיושנת, אני חושש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היתה ייחוד לאומי ולא ייחוד בכלל. המשמעות שחסרה לך היא שהייחוד הלאומי משמש כמנוף לייחוד האישי בכל תחום שתרצה. שאל נא את הורי עמיתיך שעלו מברה"מ לשעבר (רק כדוגמא), כיצד חסמו אותם מלהתקדם בקריירה זו או אחרת, או הגבול הברור שהם יכלו להתקדם בו מעצם היותם יהודים ומעצם העובדה שכל עמיתיהם למקום העבודה ידעו שהם יהודים. איך ידעו? בשביל זה צריך לחיות בגלות זו או אחרת ואז תתפלא מה מפותח חוש הריח של הגויים לארצותיהם, לזהות יהודים, גם אם הם ללא תודעה, שונאים את הדת ועוד כינויים כרצונך. וזה שקנדה או ארה"ב הן שונות, זה עדיין לא אומר כלום בבחינת הזמן או ההתנסות האישית (למשל בהארוארד לא קיבלו יהודים עד לפני חמישים שנה), ויש כמובן דוגמאות לכאן ולכאן. הרעיון היה שאם אתה רוצה לתרום אז הנסיון ההיסטורי הראה שכדאי שהרצון יתפתח בחממה הראויה לכך (מדינה שלך), ולאו דוקא בארצות ניכר בהן אתה עלול להיות אזרח סוג ב' בגלל סיבה זו או אחרת. ובאשר לרעיונות מיושנים, גם יהדות גרמניה שלפני השואה סברה שרעיונות השמדה לא יתכנו כבר במאה העשרים, ושאם הם אזרחים הגונים לא יתכן שיאונה להם כל רע. לכל דור צעיר נדמה משום מה שהעולם ותושביו זנחו זה מכבר רעיונות לאומיים ולאומניים אך ראה זה פלא, יש להם נטיה מוזרה לחזור במקומות ובזמן שאתה לא יכול לחזות מראש. אבל מה מושך אותך (חזי), לכאן?? אם כל כך רע לך פה אז קום ועשה מעשה. לשבת פה ולילל לא יקדם אותך לקראת המטרה שלך, אם היא אכן אמיתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שמי שלא זנח רעיונות לאומיים ולאומניים הוא דווקא אתה, מר סורוזון. האדם לא יכול להתפתח אלא אם הוא חלק ממדינה? איזו מחשבה נוראה, שלא לומר מיושנת. מי אמר את זה? הובס? או אולי מוקדם יותר? אני כבר לא זוכר... איינשטיין הסתדר מצויין בארה"ב. אנשים זוכרים אותו לא בגלל היחוד הלאומי שלו, אלא בגלל התרומה האובייקטיבית שלו לאנושות. את דיקנס זוכרים לא בגלל שהוא בריטי (למרות היותו בריטי עד מאוד) אלא בגלל הספרים המופתיים שלו. נבוקוב, הרוסי, כתב את לוליטה ויצירות מופת אחרות דווקא בגלותו בארה"ב. אז מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הרי כבר אמרתי זאת בעצמי - יש איך שאחרים מסתכלים עלי, שממש לא מעניין אותי, ויש איך שאני מסתכל על עצמי (הגדרה עצמית), שזה מה שחשוב. לכפות עלי משהו בגלל שאחרים משייכים אותי לקבוצה כלשהי, בין אם הכופים הם אנטישמים או חרדים, נוגד את זכויותי. אין לי שום כוונה לחיות בחו"ל כיהודי, אלא להתבולל כאחד האדם, ולחיות חיים אתאיסטיים למהדרין (אם אכן אבחר לעזוב את הארץ בזמן מן הזמנים) בדיוק כשם שאינני חי חיים יהודיים כיום. ואני נוטה להאמין שישראל הרבה יותר צפופה מאשר קנדה. ואם אני יהודי, אז מה? עוד אחד מבין כ-10 מליון שמאכלסים את הכדור הזה בלי ייחוד כלשהו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |