 |
התועלת שבפגיעה בשכבת החפ"שים היא קטנה לעומת פגיעה בצמרת, בגלל שהברגוטים והטירווים הם אלה שמקבלים החלטות, לא החפ"שים. כשברגוטי אחד יחוסל, ברגוטי אחר ישן קצת פחות טוב בלילה. כמובן ששם המשחק פה הוא עקביות. חוסר עקביות מקשה על הצד השני לקבל החלטות, ממש כמו העכברים בקופסא של סקינר, ולכן יתכן והמצב ימשך זמן רב יותר מהדרוש.
מה שמציק לי הרבה יותר הוא השאלה של החזרה למשא ומתן עתידי . אני לא בין אלה המאוכזבים מכך שהפרטנר שלנו אכזב. מאז ומתמיד חשבתי שהוא יאכזב. או ליתר דיוק, אותי הוא מעולם לא אכזב, הוא פעל ממש כמצופה. כשאני שומע עכשיו את הכמיהה לחזרה למשא ומתן, את הנסיון לעצום את העניים, להרדם ולהמשיך את החלום ממש מהמקום בו העירו אותנו בטעות (לא התעוררנו לבד!!!) לפני כשמונה חודשים ,זה ממש מדיר שינה מעיני.
הנסיון להגיע להסכם מדיני *בר קיימה* עם ארגון טרור הוא דבר שאין לו תקדים הסטורי, עד כמה שידוע לי. ואני מחכה בכליון עיניים למשהו מבין המלומדים הרבים שקוראים את הפורום הזה שייתן לי דוגמא. כדי שיהיה ברור, ארגון טרור הוא ההפך הגמור מארגון לוחם חופש על פי הקריטריונים הבאים: 1. ארגון טרור רואה באזרחים חפים מפשע מטרה לגיטימית עיקרית, בעוד ארגון לוחם חופש נמנע מכך עד כמה שהדבר אפשרי ורואה בצבא המדכא מטרה לגיטימית עיקרית. 2. ארגון טרור נתמך על ידי משטרים דיקטטורים, בעוד ארגון לוחמי חופש נתמך על ידי מדינות דמוקרטיות. 3. ארגון טרור רואה ברצח מתנגדיו מבני עמו מעשה לגיטימי, ובכך מוכיח שמטרתו היא שליטה ולא שחרור. ארגון לוחם חופש לא משתמש באלימות כלפי מתנגדיו מבית.
ההבחנה הזו, בין ארגוני טרור לבין ארגונים לוחמי חופש, שנראית לנו כל כך דקה, היא רחבה כמו המרחק בין השמיים לארץ. ארגוני טרור עושים הכל על מנת לגרום לנו לחשוב שהם לוחמי חופש, אך המטרה האמיתית שלהם היא *שליטה* שהיא ההפך הגמור מ*שיחרור*. ואכן, ההסטוריה מראה שכל ארגוני הטרור שהשיגו את מטרתם השליטו משטר דיקטטורי, שהוא ההפך הגמור מהשיחרור עליו נלחמו על פי הצהרתם. לעומת זאת, הארגונים לוחמי החופש, כוננו משטרים דמוקרטים חופשיים. לא מעניין אותי *למה* אין ארגונים פלסטינים העונים לקריטריונים של לוחמי חופש (או שלא ידוע לי או שהם אינם דומיננטים), אני לוקח זאת *כעובדה*, ומסיק מכך שהעתיד אתם הוא לא שום דבר אחר מלבד טרור ומלחמה, גם כלפינו אך *בעיקר* כנגד הפלסטינים עצמם.
|
 |