|
||||
|
||||
יעקב נויזנר מגדיר דת בצורה הבאה: תאוריה של סדר חברתי המבססת את אמיתותה על ידי פניה לסמכות על-טבעית והמורכבת מתפיסת-עולם (פילוסופיה), דרך חיים (כלכלה), ותאוריה על הישות החברתית (פוליטיקה). אפשר גם לייצג את החלקים הללו כאתוס, אתיקה ואתנוס. נראה לי שהתפיסה האינטואיטיבית היא יותר על סמך מקרים פרטיים מוכרים ולא הגדרה כללית. |
|
||||
|
||||
ומה עם דתות שאין להן סמכות על טבעית, כמו דתות נטולות אלוהים, או דתות שלא מאמינות שמהותו של אלוהים היא על טבעית? |
|
||||
|
||||
אפשר בגרסה מצומצמת שמגדירה דת כתאוריה דתית של סדר חברתי הקובעת (או לפחות שואפת באופן תאורטי) כיצד הישות החברתית תופסת את העולם ומנהלת את עניניה. |
|
||||
|
||||
אפשר, אבל רצוי לדלג על המילה דתית שבין התאוריה לבין הסדר החברתי, על מנת להמנע מן המעגליות. בהנתן הגדרה זאת גם המרקסיזם הוא דת. |
|
||||
|
||||
אולי זה דווקא נכון, כי הם גם, כמו הדתיים, נתפסים לגילויים והישגים מדעיים כדי להוכיח באמצעותם את כתבי הקודש. דוגמא מהספר של סידני הוק: "ברנל [המרקסיסטי] כתב 'מהדינמיקה של תורת היחסות [עולה ש]תנועה ומסה הם אותו הדבר'. המסקנה הזו, שנצרכה לגאונות המתמטית של איינשטיין והטכניקה המתמטית של מיכאלסון כדי להראות במאה ה-20, את העקרון שנתפס כבר במאה ה-19 על ידי מארקס ואנגלס". |
|
||||
|
||||
אני רוצה לקוות שהטעות היא בתירגום שלך ולא בספר עצמו. תנועה ומסה הם אותו דבר? טכניקה *מתמטית* של מיכאלסון ( אני מניח שזה מיקלסון הנסיונאי?). |
|
||||
|
||||
לא, אין טעות. כך ברנל כתב (לפחות של פי מה שהוק ציטט). אם תשים לב הנושא היה הצורה בה דתות ואידאולוגיות דתיות משתמשות במדע כדי להוכיח את עצמן, ולהראות שהמדע לא מחדש שום דבר כי חכמי האידאולוגיה/דת כבר חשבו על זה ממקודם. (כנראה טעיתי בתרגום השם ממיכאלסון למיקלסון, אבל זה נובע מבורות גרידא). |
|
||||
|
||||
אז זהו, שהפסקה ההיא היא סילוף גמור של תורת היחסות. אני מתאר לעצמי שגם של מרקסיזם. פעם ראובן פדהצור (אאל"ט) כתב ב"הארץ" על עיקרון אי הוודאות הפיסיקאלי שקיים גם במערכות של איסוף מודיעין. כמעט ונתפתתי לכתוב מכתב למערכת בזו הלשון: עם כל ההערכה שיש לנו לגורמי המודיעין של מדינת ישראל, נדמה לי שלא יהיה זה חוסר פטריוטיות אם אפקפק בכך שהדיוק באיסוף חומר המודיעין של זרועות הביטחון מתקרב ל עשר בחזקת מינוס 34 ג'אול כפול שניה, כפי שמשתמע מעיקרון אי הוודאות. |
|
||||
|
||||
אתה חושב שזאת דוגמה טובה? תגובה 225587 |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, דוגמה טובה למה? |
|
||||
|
||||
שדתות ואידאולוגיות משתמשות במדע כדי להוכיח את עצמן, ולהראות שהמדע לא מחדש שום דבר שלא כתבו עליו מקודם (כמו ב-תגובה 225570). |
|
||||
|
||||
ברור לי ש*אנשים* אוהבים להוכיח שהם צודקים, ולא אוהבים שאומרים להם שהם טועים. העניין הוא, שאם כבר אתה רוצה להשתמש במדע, לפחות תדע על מה אתה מדבר. לגבי וויליקובסקי, אני לא מתעניין מספיק כדי לדעת כמה מופרכות הטענות. אני מסכים שזה שנטפלו לתאוריה הזאת החשודים הרגילים ( קרי creationalists ו cranks) אומרת דרשני אבל זה סוג ההפרכות שגורמות לך לנוע בחוסר נחת במקום: "החברה האלה טועים כי הם תימהונים". |
|
||||
|
||||
זאת הגדרה מעניינת. עכשיו מעניין לשמוע כיצד, ועד כמה, זה מתקיים אצל הבהאים. עד כמה אלוהים הוא על-טבעי (פנתאיזם לא מניח על-טבעיות), ומה היא התאוריה על הישות החברתית? שלום זה נחמד, אבל האם יש דרך מובנית ליישוב מחלוקות שנובעות מאינטרסים סותרים? (אני יודע שאתה לא הכתובת). |
|
||||
|
||||
מדוע אתה מניח שהבהאים סובלים מפנתאיזם? אילו מחלוקות ואינטרסים סותרים קיימים בדת שאין לה מצוות "עשה" והערך העיקרי שלה מטיף לסובלנות? |
|
||||
|
||||
לא "סובלים" מפנתאיזם. אבל אם האל בא לידי ביטוי בטבע, בחוקי המדע, ביחסים בין בני אדם, ובכל ההיבטים האחרים של החיים האנושיים, יש כאן אלמנטים פנתאיסטים חזקים. אם גם האלים של הדתות האחרות הם גילויים שלו, לא מובן לי במה עדיפה (לשיטתם) הדת הבהאית. האינטרסים הסותרים קיימים בעולם, לא בדת. גם אם תבטל את הלאומיות, עדיין נשארים אינספור אינטרסים פרטיקולריים של קבוצות באוכלוסייה. מעמדות חברתיים, כלכליים, ג'נדר, דעות ורצונות סותרים של אנשים...רוב בני האדם ישמחו לשלום עולמי, אבל האם הבהאים מאמינים שאפשר לבטל את ניגודי האינטרסים בין אנשים? איך? אם לא, איך נשיג שלום ושיתוף-פעולה עולמי? מה הם מציעים לקבוצות מדוכאות? לא ברור לי האם הם מציעים פתרונות, או אמירות סתמיות. |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת הרבה על הבהאים, אבל דתות אחרות שמאמינות שאלים רבים הם גילויים של מקור אלוהי אחד - חושבות שהדת שלהם עדיפה בפרקטיקות שלה ובדרכים שלה לחוות את אלוהים וליצור איתו קשר. |
|
||||
|
||||
Actually, Baha'i faith is very much a monotheist religion. God is one (not only that, but it is the same god as in all other monotheistic faiths!), and is separated from humans and from nature, but humans can experience him both through spirituality and through science. All of these are paths to get closer to the one god.
|
|
||||
|
||||
המשפט ''האל בא לידי ביטוי בטבע, בחוקי המדע, ביחסים בין בני אדם, ובכל ההיבטים האחרים של החיים האנושיים'' לקוח מהמאמר שלך. אולי לא הבנתי נכון. |
|
||||
|
||||
It's a question of semantics, I guess. That God manifests himself through several things does not mean that God equals these things. For a religion to be Pantheist, nature, or the universe, must be sacred in itself and have no entity beyond that (see Carmit and Ron's lucid discussion above). It is a very basic feature of Baha'i faith that there is one God, but His nature is so unfathomable that he can only (and partially) be understood and conveyed to humans through other things.
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |