|
||||
|
||||
בתחילת הדרך: זוגאי/זוגאית. כשמתחילים לתכנן: זיגוטן/זיגוטנית. כשמתחילים להביט לצדדים: זיגזגן/זיגזגנית. כשזה נגמר בבכי: זלגן/זלגנית. כשרבים על הרכוש: גזלן/גזלנית. כשמתפקחים מכל זה: ג'ק1. עד כמה יש להנחה של ערן ("הנושא יועבר לבתי המשפט לענייני משפחה") בסיס? אי האיזכור של הנושא בכתבה דווקא מעלה בי את החשד ההפוך - ההצעה מפחדת לגעת בנושא הגירושין הרגיש, ולכן המצב שמציעים איננו שונה מהותית מן המצב הקיים (אמנם יהיה חיסכון בכרטיס טיסה, אך אנשים עלולים למצוא את עצמם מכניסים לחייהם את הממסד הדתי, למרות הכל). ___ 1 עפ"י זרם הזכרים המפוקחים: הנשים נתקעות בשלב הקודם. |
|
||||
|
||||
לגבי ההנחה של ערן ("הנושא יועבר לבתי המשפט לענייני משפחה"), חששותיך כנראה מוצדקים, וההצעה כנראה מפחדת לגעת בנושא הגירושין הרגיש, אלא שכאן ייתכן ותעמוד לנו הישועה מהכוון ה(בלתי) צפוי של הלקונה המשפטית. מכיוון שהמחוקק לא אמר את דברו, יגיע יום בו ירצה זוג שכזה לפרק את זיווגו(1), ויאמר להם פקיד משרד הפנים: צריך אישור מהרבנות (כמימים ימימה). יפנה אותו זוג לבית המשפט, ויבקש ממנו לכפות על הפקיד לרשום את בני הזוג כ"כבר לא בני זוג" (לשעבר גרושים), שכן אין לרבנות חלק בקשר, ולא נחלה בפרוקו. ובית המשפט מה יפסוק? את השאלה הזאת כדאי להפנות לכרמית. ___ (1) לאחר שיכשלו מאמציו של היועץ לעינייני נישואין (ד"ר זיווגו) |
|
||||
|
||||
LOL ובערוב ימיהם, כשהאלצהיימר תוקף: זגוגי/זגוגית.
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |