בתשובה לניצה, 09/06/04 23:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) טובת הילד היא לגדול בבית בו ילמד להגיד שמע ישראל. את כל שאר הילדים יש להעביר לאימוץ. 2) האם הצמצום באימוץ מגיל אפס נובע ממחקרים או פשוט משינוי דגשים בחברה? איני מאמין שילדים מאומצים מגיל אפס מרגישים טרגדיה נוראה בכך. אבל בעצם אין לי מושג ולדעתי גם לחוקרים אין מושג (אשמח לראות מחקרים). בהעדר ידע לא לוקחים ילדים מההורים. וכאן בדיוק מתחילה הבעייה. במקום לקחת את הילד לאימוץ לוחצים על ההורים לותר עליו. חכמים על חלשים. העניין הוא שברוב המקרים הם גם צודקים וגם ההורים מוותרים. אז מה רע בזה שמדי פעם ילד חוזר הביתה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טובת הילד, ללא ספק, נשפטת גם לפי הערכים של החברה בה הוא גדל. לכן מה שאתה אומר לא מופרך. למשל: אם יש שתי משפחות המועמדות לאימוץ, יעדיפו את זו שלפי הערכים של החברה תגדל טוב יותר את הילד. אם זו חברה דתית למשל אז "שמע ישראל" הוא בהחלט מה שיכריע. בחברה חומרנית יעדיפו את העשירים יותר וכו' השיקול של טובת הילד אינו אבסולוטי לכתחילה. וגם לא הצגתי אותו ככזה. יש כללים נהוגים (למשל שכל ילד גדל אצל הוריו בלי שהם צריכים לעבור ועדה של כשירות הורית, למשל שצו אימוץ הוא בלתי הפיך) לפיהם חיים בדרך כלל. אבל כאשר יש מצב בו יש שוויון חוקי בין הטענות של שני הצדדים, אז מה שצריך להכריע זה טובת הילד לפי הערכים המקובלים בחברה. זה נכון שאין לי מושג האם במקרה הנ"ל הגיעו למצב כזה של שוויון חוקי. אבל בגלל ההתלבטות הקשה של בית המשפט אני מעריכה שזה כך או קרוב לכך. במקרה כזה נכנסת לתמונה טובת הילד, ולא שיקולי סבל של הורים ביולוגיים או מאמצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה דנן, המאמצים לא היו צד בעניין וכלל אין להם מעמד שכן הם בסך הכל שמשו משפחה אומנת (ראי את הלינק לדף של השירות למען הילד). הכנסתם כצד לעניין היא פאשלה רצינית של מערכת המשפט. אולם לעצם העניין: שוויון חוקי קורא במקרי גירושין. אך גם אז למרבה הפלא לא שופטים את טובת הילד אלא משתמשים בכל מיני כללים. למה? כי אין כמעט שום אפשרות לדעת מה היא טובת הילד! הבה נבדוק: א' אומר שניתוק הילד עכשיו תגרום לו כזאת טראומה שגם ילדיו יסבלו ממנה. ב' אומר שניתוק הילד מהוריו הביולוגיים תביא אותו לכעס גדול על החברה שהוא יהפוך למספר 2 בארגון איל. ג' אומר שצריך לבדוק: האב הביולוגי מעשן, האם המאמצת נותנת לו ממתקים, אצל הביולוגים הוא ילמד שחייה כי אבא שלו מציל, אצל המאמצים הוא ינגן בכינור. השימוש ב"טובת הילד" הינו אותו "הכל שפיט" של מר ברק. נחמד לאנשים לשחק את בורא עולם אז הם משחקים בנדמה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכללים הללו שאתה מדבר עליהם, נקבעו לעיתים קרובות, לפי מה שמקובל על החברה כ''טובת הילד''. כיון שמטרת הכללים היא ''טובת הילד'' ולא ''שמירת הסדר הציבורי'' או ''מניעת שכר מעושה פשע'', ניתן לדון בוריאציה שלהם, ולהתאים אותם למקרה הספציפי, לפי מה שמקובל לחשוב כ''טובת הילד''. אפשר גם לשנות את ההתיחסות לכללים, אם יש שינוי בהגדרה המקובלת ל''טובת הילד''. לכן הטיעון הזה של ''טובת הילד'' רלבנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, את אומרת שהכללים בהם משתמשים - ''חזקת גיל הרך'' למשל, נובעים מטובת הילד. בלי מחשבה מעמיקה אני מוכן להסכים שהחברה יכולה לקבוע חוקים קשיחים שנובעים מטובת הילד. התנגדותי היא לדיון בטובת הילד במקרה ספציפי. יותר מדויק להגיד שאני מתנגד לשימוש בטענות של טובת הילד נגד חוקים כלליים שנקבעו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזה אני מסכימה. טובת הילד שהיא הגדרה ''נוזלית'', באה אחרי שמוצו החוקים והכללים המקובלים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |