|
הפתרון האידאלי, לדעתי, הוא לסדר את הדברים כך שאף פעם לא תצטרך לקום בבוקר. זה הפתרון שלי ואני יכול להגיד לך שמאז שהתחלתי להשתמש בו (בגיל 15) ועד היום הזה אף פעם לא הייתה לי בעיה להסתדר עם שעון מעורר. אנו כמו שני יריבים נאצלים, כמו שקישון כותב, שאחרי מאבק ממושך למדו להעריך זה את זה. אני לשנתי והוא להקצת הבנאוסים.
בימים הנדירים שאני אכן צריך להתעורר בשעה נקובה, אני פשוט דואג ללכת לישון לפחות שש וחצי שעות ושתי דקות לפני הזמן שצריך לקום. לדוגמה, אם אתה רוצה לקום בשעה עשר וחצי, אתה הולך לישון בארבע בבוקר. שתי הדקות מוקדשות, חצי כחצי, לשינון המנטרה: לקום בעשר וחצי, לקום בעשר וחצי, לקום בעשר וחצי, לקום בעשר וחצי, וכו' – ובחצי השני, להירדמות.
עובד כמו שעון.
|
|