בתשובה לרון בן-יעקב, 01/05/01 17:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נפילתו של האלוף מרדכי איננה כואבת לי כלל. אדם שפל הכופה עצמו על אדם אחר על מנת לספק את יצריו, במיוחד כאשר הדבר נעשה ע"י שימוש בסמכותו הציבורית אינו מעורר אצלי רגשי אמפטיה ולו המועטים ביותר. בקשר לתרומתו (שלא תסולא בפז ?) , היא מעניינת לי היום את התחת , וסליחה על הביטוי. או כמו שנכתב על אחד השלטים בהפגנה מול בית המשפט ," כמה מדליות שווה נפש של בחורה ?" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא ירדת לסוף דעתי. האמפטיה האישית היא עינינו של של כל אחד. הפסקה הראשונה שלי היתה מאד ברורה - מה שאפשר היה להתחיל לתקן לפני שנים (זכור זילזולה של גולדה מאיר בתנועה הפמיניסטית כאילו היא מסתכמת בשרפת חזיות) הוזנח עד שרק זעזוע חזק אולי יתחיל להביא לידי שינוי. ובאשר לתחת שלך, לא נותר לי אלא לברך אותך שהצלחת לשמור על שלמותו, בכוחות עצמך בלבד מן הסתם, ולהפנות אותך למשורר הצרפתי וורלן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |