בתשובה לגלעד ברזילי, 04/06/04 9:37
דווקא בעייה מעניינת 223445
יהונתן אורן • בתשובה לגלעד ברזילי יום ו', 4/6/2004, 13:47
ההסבר שלך מתעלם לחלוטין מההשפעה האפשרית של האוטוסוגסטיה. לא צריך להיות מיסטיקן כדי להניח שאפשר ללמד את הגוף לגרום להקשיית העור (למשל, אני לא מכיר את המכאניזם הפיזילוגי שרלוונטי לנושא).
דווקא בעייה מעניינת 223448
שאולין • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 4/6/2004, 13:50
זה מעניין! מה זה אוטוסוגסטיה?
דווקא בעייה מעניינת 223515
יהונתן אורן • בתשובה לשאולין יום ו', 4/6/2004, 16:47
שכנוע עצמי. תיכף אביבה תבוא ותסביר הכל.
דווקא בעייה מעניינת 223451
גלעד ברזילי • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 4/6/2004, 13:53
אני חושב שמה שאוטוסוגסטיה יכולה לעשות זה לגרום לך להתעלם מהכאב ולתפקד בכל זאת. הרי העצבים שלך זועקים ''רצח'' הרבה לפני שאתה באמת מנצל את כל התכונות המכניות של הגוף. ייתכן שהתופעה משחקת כאן תפקיד.
דווקא בעייה מעניינת 223461
שאולין • בתשובה לגלעד ברזילי יום ו', 4/6/2004, 14:10
זה נשמע מעניין! משהוא יודע אייך/למה זה קורה?
דווקא בעייה מעניינת 223467
גלעד ברזילי • בתשובה לשאולין יום ו', 4/6/2004, 14:25
בשביל להבין תופעות כאלו (של אנשים בכאב המצליחים להדחיק אותו ולהתעלם ממנו) צריך להבין משהו על מערכת העצבים האנושית.

יש שני סוגים של אותות עצביים בגוף - מעוררים ומדכאים (למעשה יש רק מנגנון אחד, שמעורר אפקטורים "שלילים", אבל לא כדאי להכנס לפרטים). לנתיבים של אותות עצביים יש "חוזק", ואם הסיגנל המדכא גדול מהסיגנל המעורר, הסיגנל המעורר לא יגיע לתעודתו.

בגדול, עצבי החישה בשולי הגוף עוברים למוח דרך חוט השדרה, ולמוח יש שליטה מסויימת על מה שקורה שם - המוח יכול לדכא חלק מהסיגנלים. דוגמא מפורסמת הוא הרפלקס החמוד הזה שיש לתינוקות צעירים בזרת של הרגל, שעובר להם תוך כמה חודשים מהלידה. איך זה קורה? מה שקורה הוא שהמוח משגר אוטומטית כח מדכא בעוצמה מסויימת, והנתיב של הרפלקס בזרת לא מקבל חיזוקים, כי זה שריד לרפלקס שאנחנו כבר לא צריכים, אז הוא נחלש עם הזמן, והסיגנל המדכא הורג אותו, עד שכבר אי אפשר להפעיל אותו יותר.

(אם לא הייתי ברור מספיק, אז אפשר לתאר נתיב של רפלקס כ:עצב חישה מקבל גירוי => שולח אות מעורר לחוט השדרה => חוט השדרה מעורר עצב שרירי לבצע פעולה. המוח יכול לדכא את חוט השדרה מלעורר את עצב השריר)

עד כאן ידע, מכאן ספוקלציה.

באופן דומה, למידע החושי יש נתיב למוח - זה חם, אולי כדאי להתרחק? (דוגמא רעה, בריחה מחום היא רפלקסיבית, אבל ברור למה הכוונה). אם המוח מדכא את המידע החושי הזה, אז הוא לא מגיע למוח, לא נרשם כאב, ואתה יכול להמשיך לבצע את הפעולה (היד נכוות, אבל אתה ממשיך להחזיק במוט הלוהט שבולט מההינדנברג למרות זאת, כדי לא ליפול). ייתכן גם שהדיכוי הזה נעשה ברמה גבוהה יותר, במוח עצמו, אבל אני לא יודע.

כך, אני מנחש, מתבטאת אוטוסוגסטיה ברמה העצבית.
דווקא בעייה מעניינת 223470
שאולין • בתשובה לגלעד ברזילי יום ו', 4/6/2004, 14:33
יכול מאוד להיות שהנזירים לומדים לדכא בעזרת המוח את המידע החושי וכך הם לא חשים בכאב. כלומר המוח מדכא את סינגל הכאב? מעניין. מאיפה הידע הזה?
דווקא בעייה מעניינת 223472
גלעד ברזילי • בתשובה לשאולין יום ו', 4/6/2004, 14:37
שוב, אני לא יודע אם ככה עובדת אוטוסוגסטיה, אני רק יכול לנחש שכמו שהמוח יכול לדכא רפלקסים, הוא יכול גם לדכא מידע חושי, אם עוברים ומחזקים את הנתיב של הדיכוי פעמים רבות - מה שנראה לי קורה אצלהם. במיוחד תומכת בכך העובדה שהם מתחילים עם ילדים בגיל צעיר.

על רפלקסים ספציפית אני למדתי בקורס ''בקרה של מערכות פיזיולוגיות'' אצל ד''ר אמיר קרניאל בטכניון.
דווקא בעייה מעניינת 223514
יהונתן אורן • בתשובה לגלעד ברזילי יום ו', 4/6/2004, 16:47
אני חושב שאוטוסוגסטיה יכולה לעשות הרבה יותר מאשר לגרום לך להתעלם מכאב. אפשר ללמוד, בלי הרבה קשיים, לחמם חלקים בגוף, להעלות או להוריד את פעימות הלב ולחץ-הדם וכולי. אפשר, במגבלות מסוימות, להשתמש בשיטות כמו היפנוזה או ביו-פידבק גם כנגד מחלות ''אמיתיות''. אי-אפשר לשלול את האפשרות שאחרי אימון יום-יומי, במשך שנים, אפשר לשלוט בפונקציות נוספות של הגוף, כולל מערכות לא-רצוניות.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות