בתשובה לרן בר-זיק, 02/05/01 13:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם לא נלמד את הילדים חשבון, הם לא ידעו חשבון כשיגדלו. או אז נוכל לומר שחשבון לא רלוונטי עבורנו, וחשבון מצידנו יכול להיות בארה''ב, אירופה או במאדים. בורות איננה מעידה על חשיבות או רלוונטיות. היא מעידה רק על בורות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הבאה שתזדקק לקבר רחל כשאתה קופץ למכולת, תודיע לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאל אותי בעל המכולת אם לדעתי יפנו גם את קבר רחל. עניתי שקבר רחל מושרש עמוק יותר בתודעה היהודית מאשר קבר יוסף ה"חדש" יחסית. אני לא זקוק לאינטגרלים כשאני קופץ למכולת. נו אז? נישאר בחשבון כיתה ג'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, שתודעה יהודית מעניינת את האתה-יודע-מה שלי. אדם שלא יודע חשבון (ונעזוב לרגע את המתמטיקה המתקדמת יותר) לא יכול להסתדר בעולם, בצורה בסיסית למדי. אדם בלי תודעה יהודית יכול להסתדר מצויין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה נכון. זה אתה הלא יהודי. שכחתי. בסדר. רק שתודעה יהודית מעניינת את יהודים שביננו. יש האומדים את מספרם בכמה מיליונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, שאלה מצויינת - כל אלו מכם המגדירים עצמם יהודים בלאום אך לא יהודים בדתם - מה יחסכם לקבר רחל? האם הוא חלק מהמורשת הלאומית שלכם? חלק מהתודעה היהודית שלכם? או סתם סמל דתי שלא רלוונטי אליכם? (או כל דבר אחר - ברוך השם, זה לא סקר, ואיש לא מוגבל לאפשרויות שאני חושב עליהן...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I'm afraid that I don't really feel anything towards Rachel's Tomb. I had thought that ancestor worship was a Chinese practice, not a Jewish one. :-)
Seriously, though, could anyone tell us anything about this Rechel's Tomb? Is this purportedly the same Rachel who was Jacob's second wife? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מגדיר עצמי כשייך ללאום היהודי ולא לדת היהודית. מבחינתי קבר רחל כשאר קברי אבות וקברי צדיקים הינם מיותרים לחלוטין ואינם מהווים דבר בתודעה שלי מלבד מקומות בהם פנאטים דתיים מתעקשים להיתקע על מנת לעורר מהומה. אין לי באופן כללי סנטימנט רב לקברים, זהו בזבוז מקום משווע! אנשים חיים היו יכולים להשתמש במקומות הללו לבנית בתי מגורים במקום לשמש מקום איחסון למתים. את גופתי שלי הייתי מעדיף שישרפו או סתם יזרקו ללב ים, חבל על ההשקעה במקום ובכסף(!) על חלקת קבר שאין לי מה לעשות עימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה לדובי קננגיסר על "התודעה היהודית שמעניינת את ה יודע מה שלו..." "וישמן ישורון ויבעט" אמרו חז"ל! טוב לך שאתה חי לך פה בארץ ישראל ויכול להשתעשע בשגיונות של שכחת מורשתך היהודית. גם יהדות גרמניה של שנות מלחמת העולם הראשונה ועד ל 1933, השתעשעה בשכחת דת משה ובאימוץ התרבות והפטריוטיזם הגרמניים עד להיותם המובילים בכל תחום אפשרי בגרמניה (כולל שירות צבאי מלא במלחמת העולם הראשונה לצד הגרמנים). אלא שפתאום היה מישהו שדאג להזכיר להם את מוצאם האמיתי ולא עזרו כל התרומות של יהדות גרמניה למולדתם. רק מה, זה כבר היה מאוחר מדי ברוב המקרים ולא היה זמן לכתוב הגיגים באינטרנט אלא לראות גדר מחושמלת... אז תודעה יהודית זה לא רק מה שבוחרים. לעיתים זה רודף אותך גם אם שלושה דורות או יותר בא לך לשכוח מה"נטל" הזה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז בגלל שהרגו בהם זה צריך לגרום להם לחזור לתודעה יהודית? לי נראה שלהפך. הרי גם אלו ששמרו על הדת כבבת עינם הוכו שוק על ירך בשואה. למעשה, הרבה יותר מהם נהרגו כך, ובאופן משפיל למדי, לאחר שהרבנים שלהם (שאמרו להם שאלוהים ישמור עליהם) ברחו מבעוד מועד והשאירו את חסידיהם למות בידי הנאצים. השואה היא הדבר האחרון שאתה יכול להביא כדי לגרום לי להתחשב באיזושהי תודעה יהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגע, הרגע! מרב כעס לא עכלת כלל את דברי. כוונתי היתה לומר שלא אתה הקובע היחיד באשר לתודעה שלך. גם אם תבחר להיות קוסמופוליטן, עלול להיות מישהו שייזכר או יחליט בשבילך מי אתה ומהיכן באת. במיוחד אם זה יהיה בעולם הגדול בו התנסית כילד אבל לא חווית חיי מבוגר עם משפחה, לא חווית שמץ של אנטישמיות ולא של היותך מיעוט. את מדינת ישראל יסדו אחרי השואה ולאור (או צל) השואה והטראומה שהיא הותירה. אם ניתן היה לייסד אותה אחרי גירוש ספרד מן הסתם היא כבר היתה נוצרת אז אחרי השואה ההיא. אבל ההיסטוריה לימדה אותנו שעמנו חווה שואה אחרי שואה, בוודאי אם הוא חי בגלות. אז כאן יש לך מדינה משלך (אם אתה רוצה), אם אפשרות לנסות לקבוע ולהשפיע. בוודאי שיש זיקה בין השואה ובין התקומה. ואם היו רבנים שעשו את מה שעשו זה יכול ללמד אותנו על הדת ועל האמונה ורשאי כל אחד להסיק מעובדות אלו לעצמו אם ירצה או לא ירצה להיות דתי או מאמין. אבל מה לזה ולמורשת היהודית הציונית ולרצונו של עם לחיות במדינה שמושתתת על השפה שלו, התרבות שלו והמסורת שלו? אם אתה בכל זאת מעדיף להיות מיעוט דתי ואתני בגלות כל שהיא אזי הברירה בידיך. רק אם תחיה שם כיהודי מה הרווחת? ואם תחיה שם כגוי ותתבולל אז מה תרמת? עוד אחד מבין ששת המיליארדים (מאז 12.10.2000), שמאכלסים את הכדור הזה בלי ייחוד כלשהו ? סתם תוספת לצפיפות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לפסקתך האחרונה: לדעתך הדרך להשיג ייחוד הינה דרך מורשת והשתייכות לאומית, אך חבל שאתה לא מקבל את העובדה שזוהי רק דרך אחת מיני רבות, ושאנשים רבים - אני למשל - רואים אותה כחסרת משמעות. אתה באמת שואל את דובי ברצינות "מה תרמת", אם הוא יתבולל? אנא פתח מילון וראה מה פירוש המילה "תרומה". דוגמאות: גילוי תרופה לאיידס, הקמת בית מחסה לעניים, כתיבת ספר. דוגמאות לייחוד: צביעת השיער, עיסוק במקצוע מסוים, טעם במוסיקה. הדרך שלך ממש מיושנת, אני חושש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היתה ייחוד לאומי ולא ייחוד בכלל. המשמעות שחסרה לך היא שהייחוד הלאומי משמש כמנוף לייחוד האישי בכל תחום שתרצה. שאל נא את הורי עמיתיך שעלו מברה"מ לשעבר (רק כדוגמא), כיצד חסמו אותם מלהתקדם בקריירה זו או אחרת, או הגבול הברור שהם יכלו להתקדם בו מעצם היותם יהודים ומעצם העובדה שכל עמיתיהם למקום העבודה ידעו שהם יהודים. איך ידעו? בשביל זה צריך לחיות בגלות זו או אחרת ואז תתפלא מה מפותח חוש הריח של הגויים לארצותיהם, לזהות יהודים, גם אם הם ללא תודעה, שונאים את הדת ועוד כינויים כרצונך. וזה שקנדה או ארה"ב הן שונות, זה עדיין לא אומר כלום בבחינת הזמן או ההתנסות האישית (למשל בהארוארד לא קיבלו יהודים עד לפני חמישים שנה), ויש כמובן דוגמאות לכאן ולכאן. הרעיון היה שאם אתה רוצה לתרום אז הנסיון ההיסטורי הראה שכדאי שהרצון יתפתח בחממה הראויה לכך (מדינה שלך), ולאו דוקא בארצות ניכר בהן אתה עלול להיות אזרח סוג ב' בגלל סיבה זו או אחרת. ובאשר לרעיונות מיושנים, גם יהדות גרמניה שלפני השואה סברה שרעיונות השמדה לא יתכנו כבר במאה העשרים, ושאם הם אזרחים הגונים לא יתכן שיאונה להם כל רע. לכל דור צעיר נדמה משום מה שהעולם ותושביו זנחו זה מכבר רעיונות לאומיים ולאומניים אך ראה זה פלא, יש להם נטיה מוזרה לחזור במקומות ובזמן שאתה לא יכול לחזות מראש. אבל מה מושך אותך (חזי), לכאן?? אם כל כך רע לך פה אז קום ועשה מעשה. לשבת פה ולילל לא יקדם אותך לקראת המטרה שלך, אם היא אכן אמיתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שמי שלא זנח רעיונות לאומיים ולאומניים הוא דווקא אתה, מר סורוזון. האדם לא יכול להתפתח אלא אם הוא חלק ממדינה? איזו מחשבה נוראה, שלא לומר מיושנת. מי אמר את זה? הובס? או אולי מוקדם יותר? אני כבר לא זוכר... איינשטיין הסתדר מצויין בארה"ב. אנשים זוכרים אותו לא בגלל היחוד הלאומי שלו, אלא בגלל התרומה האובייקטיבית שלו לאנושות. את דיקנס זוכרים לא בגלל שהוא בריטי (למרות היותו בריטי עד מאוד) אלא בגלל הספרים המופתיים שלו. נבוקוב, הרוסי, כתב את לוליטה ויצירות מופת אחרות דווקא בגלותו בארה"ב. אז מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הרי כבר אמרתי זאת בעצמי - יש איך שאחרים מסתכלים עלי, שממש לא מעניין אותי, ויש איך שאני מסתכל על עצמי (הגדרה עצמית), שזה מה שחשוב. לכפות עלי משהו בגלל שאחרים משייכים אותי לקבוצה כלשהי, בין אם הכופים הם אנטישמים או חרדים, נוגד את זכויותי. אין לי שום כוונה לחיות בחו"ל כיהודי, אלא להתבולל כאחד האדם, ולחיות חיים אתאיסטיים למהדרין (אם אכן אבחר לעזוב את הארץ בזמן מן הזמנים) בדיוק כשם שאינני חי חיים יהודיים כיום. ואני נוטה להאמין שישראל הרבה יותר צפופה מאשר קנדה. ואם אני יהודי, אז מה? עוד אחד מבין כ-10 מליון שמאכלסים את הכדור הזה בלי ייחוד כלשהו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |