|
||||
|
||||
יש לי גם בעיה כזו, אבל לא בהתעוררות משנת הלילה (ספונטנית אחרי 6-7 שעות), אלא משעת אחר-הצהריים, שפעם הייתי נזקק לה לפעמים ובזמן האחרון כמעט תמיד, אם אני רוצה לתפקד בערב. זמן טוב לשנת אחר-צהריים הוא בין עשר ל-45 דקות; אם אשן שעה או יותר, לא ארדם לפני 2-3 בלילה. הבעיה היא שכשאני מתעורר אחרי 45 דקות או פחות, אני רוצה בכל מאודי להמשיך לישון, ומסוגל למצוא הצדקות רציונליות לכך מכאן ועד להודעה חדשה. שעון מעורר לא יעזור; נראה לי (למרות שלא ניסיתי) שגם ללכת למטבח לכבות אותו, עשרים פעם בהפרשים של חמש דקות, לא ימנעו ממני לחזור לישון כל פעם. מה שעוזר זה רק גב' ניר-בוכבינדר. |
|
||||
|
||||
לי יש מנהג לא בריא - שנת צהריים של בערך עשרים דקות (ועוד שעה של קריאה) באמצע יום העבודה על מדשאה בשמש. אפשר לקרוא למה שיוצא מזה אפקט פרנקנשטיין. נראה כאילו הרכיבו אותי מחלקים לא תואמים: פנים וידיים שזופים, גוף ורגליים חוורים. אני מנסה לאחרונה לתקן בים. ובקשר לשעון ביולוגי ויקיצה ספונטנית: אם שכחתי לכוון שעון מעורר אני מתעורר חמש דקות לפני השעה שבה היה השעון מעיר אותי לו הייתי זוכר. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |