בתשובה לאסתי, 08/04/04 14:05
השאלה על מי מדובר. 220394
שוקי שמאל • בתשובה לאסתי יום ה', 20/5/2004, 19:33
2 הערות:
א) אני חושב שאי אפשר להתייחס ברצינות לאזהרות משרד החוץ. יש להם 3 קטגוריות של מדינות עם אזהרה, ו-‏3 הקבוצות כוללות כמעט את כל המדינות שישראלים מטיילים בהן. נראה שכרגיל מרוב כסת"ח ("מה יגידו אם יהיה פיגוע במדינה שלא הזהרנו") כל המטרה הוחמצה (ולא צריך את משרד החוץ כדי לדעת שאפגניסטן ועירק הן מדינות מאוד מסוכנות).
ב) נראה שמתפתח טרנד של הכאה על החזה הקולקטיבי של המטייל הישראלי. במטוסים מקרינים תשדיר עם דידי הררי על התנהגות ברברית של מטיילים ישראלים (שכחתי היכן). מתוארת שם זריקת צואה (חיתולים?) בלובי. לי נראה שהמדובר בהתנהגות של חולי נפש ולא במשהו המאפיין את התייר הישראלי העצבני. סה"כ לא נראה לי שהתייר הישראלי כל כך חריג (התייר הלטינו-אמריקאי רעשני יותר והצעירים האנגלים משתוללים יותר מתרמילאי צה"ל לשעבר). נראה לי גם שלא חסרות סיבות שבתי מלון לא יתלהבו מתיירים ישראליים. סיבות שאינן דוקא מנהגי פרוק הברזים של האורחים מישראל (למשל פחד מפיגועים, אנטישמיות, ואפילו עוינות כלפי ערבים (לא לכולם ברור שהישראלים אינם ערבים)).
השאלה על מי מדובר. 220400
אלון עמית • בתשובה לשוקי שמאל יום ה', 20/5/2004, 19:59
בתקופה שטיילתי בנפאל, המדריך של "לונלי פלנט" הקדיש פסקה לבעיית התרמילאים שמשאירים רושם רע בגסט-האוסים, וציין במיוחד שישראלים עלולים לגלות שהם לא רצויים בגלל ניסיון בעלי-הבית עם קודמיהם. קשה לדעת באמת מה הסיבות לציון-לשבח מיוחד זה, אבל ברור למדי שיש לתרמילאים הישראלים שם תרבות טיול שונה מזו של האוסטרלים, האירופאים והקנדים (אמריקאים כמעט ואינם בנמצא). חבורות רעשניות וסַבָּל-חובה הם פחות או יותר המצאה ישראלית.
השאלה על מי מדובר. 220401
דורון הגלילי • בתשובה לאלון עמית יום ה', 20/5/2004, 20:03
גילוי נאות: מעולם לא הייתי בנפאל.
סַבָּל-חובה הוא פחות או יותר המצאה ישראלית? מה עשו השרפה לפני הקמת מדינת ישראל? עם מי הילארי (אדמונד, לא קלינטון) טיפס על האוורסט?
השאלה על מי מדובר. 220403
אלון עמית • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 20/5/2004, 20:21
כשמטפסים על האוורסט, סבל הוא אלמנט מועיל מאוד עד חיוני. מעט מאוד תרמילאים (ישראלים או אחרים) עושים זאת. מקובל לעשות טיול רגלי שאורך בין שבוע לשלושה שבועות, והוא לא קל אבל הסבל באמת לא חיוני בד"כ. איכשהו נוצרה מסורת שישראלים לוקחים סבל (כי ככה חברים שלהם עשו); האחרים לוקחים סבל רק אם הם קשישים או נכים (כן, יש), אחרת זה לא עולה על דעתם. הרבה יותר נעים לטייל לבד.

ראוי להדגיש שלמרות הקושי הפיזי, המסלולים שם נוחים ומפנקים: יש מספיק בקתות בדרך כך שלא צריך לסחוב אוהל ואוכל אם עושים את אחד המסלולים הרגילים (והיפים עד דמעות).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות