|
||||
|
||||
לא ניצה, ראשית: כן, הרבה מאוד שמחו למראה התאומים המתמוטטים, למה? בוודאי שזה לא בגלל שהקורבנות היו כופרים, הרי המוסלמים לא שמחו כאשר שמעו על הפצצות מדריד או אוקלהומא. בעולם הערבי, ובזה אני לא מבדיל את עצמי, שונאים את ארה"ב. הם ראו, ובזה אני מבדיל את עצמי, בהתמוטטות התאומים התמוטטות קרובה של ארה"ב. שנית: הבעייה לא באיסלם אלא בתנאים הקונקריטיים בהם שקועים המוסלמים. דמייני לעצמך שמישהו אומר: היהודים רוצים לשלוט בעולם, זה כתוב בתורה ובאמונותיהם הסודיות. הראייה לכך היא שרוב ההון באירופה בתקופה מה היה מרוכז בידי יהודים. אז תגיבי לו: זה בגלל שהממשלות השוביניסטיות של אירופה מנעו מהיהודים לרכוש קרקעות ולעבוד בחקלאות או בתעשייה. הוא יתעקש: לא, יש בעיית עומק ביהדות. החלשים רוצים לאזן קצת את הבדלי הכח בינם לבין החזקים ולכן נוטים לאלימות. זה עבד בדרום לבנון ובאלגיריה ובדרום אפריקה ובווטנאם. אמנם, זה לא עבד ביודפת אבל לפחות כך חשבו הנצורים החלשים, שלא להיכנע. לא כולם חושבים שכדאי להשקיע בטיפוח הבריאות והחינוך. החלשים חושבים אחרת, וזה עובד מדי פעם. |
|
||||
|
||||
"דמייני לעצמך שמישהו אומר: היהודים רוצים לשלוט בעולם, זה כתוב בתורה ובאמונותיהם הסודיות. הראייה לכך היא שרוב ההון באירופה בתקופה מה היה מרוכז בידי יהודים. אז תגיבי לו: זה בגלל שהממשלות השוביניסטיות של אירופה מנעו מהיהודים לרכוש קרקעות ולעבוד בחקלאות או בתעשייה. הוא יתעקש: לא, יש בעיית עומק ביהדות." מי הוא ה"מישהו" הזה? למה הוא אומר זאת? מה דעתך על הדברים שהוא אומר? |
|
||||
|
||||
מיהוא ה"מישהו" הזה? איזה בן אדם הזוי, היטלר למשל. למה הוא אומר זאת? משום שסמך הרבה מדי על ניתוח המרכיבים התרבותיים כמו הדת והמורשת, והתעלם מהמרכיבים החומריים כמו הכלכלה והפוליטיקה. מה דעתי על הדברים שהוא אומר? גזענות מובהקת. זה דומה לאמרה כי האלימות היא משהו שבעומק האיסלם. הבאתי את דוגמה זו כדי להראות איך מוליכה הסמיכה על ניתוח המרכיבים התרבותיים אל הגזענות. |
|
||||
|
||||
לא צריך להרחיק עד היטלר. בעולם הערבי נשמעים הדיבורים האלה כל הזמן, ו"הפרוטוקולים של זקני ציון" מופצים ע"י השלטונות בכל מקום אפשרי. גם בפתיחה החגיגית של הספריה באלכסנדריה הוצגה היצירה השקרית הזאת, כדוגמה לתרבות היהודית! האם הרמת את קולך נגד התצוגה המבישה הזאת? |
|
||||
|
||||
בבוודאי, את צודקת. אין להרחיק כאשר יש בארצותינו המדמים את היהודים לקופים ולחזירים ואת הפלסטינאים לחיות הפרא. לגבי הספר: כבר בפקולטה למדתי שהספר הזה הוא ספר שלא מכיל אלא שטויות ושקרים. אחר הצגת הסדרה הטלוויזיונית "פארס בלא גוואד.. פרש ללא סוס" שסמכה על הספר כעל המפתח האמיתי להבנת האישיות היהודית סער המרחב התרבותי כולו במצרים "למה פונים אל המיתוסים בעוד שיש לנו הפולוטיקה". ד"ר עבד אלווהאב אלמסירי, מהדמויות המרכזיות באקדמיה המצרית, חיבר ספר על גודל השקרים שבספר זה, בוודאי זה לא כל הסיפור אלא שהשייחים עדיין מסיתים. לגבי ההצגה בספרייה: הוא אמנם הוצג אבל הוסר מהספרייה לאחר זמן קצר מההצגה. לא שמעתי, למרבה הצער, על הפרשה אלא אחר הסרתו, כיוון שאני תושב קהיר לא אלקסנדריה, עם זה אני עושה מה שעולה בידי, לבקר את הספר. |
|
||||
|
||||
"כבר בפקולטה למדתי שהספר הזה הוא ספר שלא מכיל אלא שטויות ושקרים" האדם הרגיל ברחוב יודע שאלו שקרים? |
|
||||
|
||||
הדתי הרגיל ברחוב יודע שהתורה זה ספר שמכיל שטויות? |
|
||||
|
||||
לא. רק הרבנים הגדולים באמת יודעים את זה. אבל הם שומרים את זה בסוד. |
|
||||
|
||||
אז אם כבר יש מגיב מצרי (אני מקווה), אולי תפסיק עם רפלקס ההתקפדות וההתקפות, ותתדיין בצורה פרודקטיבית. |
|
||||
|
||||
אם הייתי 'אייל אלמוני' התגובה שלי היתה יותר עניינית? זו היתה התגובה הראשונה שלי בדיון הזה, ואתה מתוך הכרות מוקדמת החלטת שאני סתם תוקפני. אני באמת רוצה לדעת: האם כשנאאל כתב "כבר בפקולטה" הוא התכוון למשהו בסגנון "מאז שאני קטן", או שבאמת בפקולטה יודעים שאלו שקרים והשלטונות מסיתים (כפי שאסתי כתבה) את האיש הממוצע מהרחוב ע"י השקרים האלו. |
|
||||
|
||||
לא |
|
||||
|
||||
(באיזו אוניברסיטה למדת?) |
|
||||
|
||||
עין שמס שבקהיר |
|
||||
|
||||
התלהבתי לשמוע שיש לימודי עברית במצריים, ונכנסתי לאתר של אוניברסיטת עין שמס כדי לראות את הדבר הטוב הזה במו עיניי. חיפשתי בפקולטה של השפות (אל-אלסון), ולא ראיתי "עברית". יש שם רק "שפות שמיות", ואני מניחה שהכוונה היא לעברית.(כי ערבית מופיע בתור חוג אחר. אז מה נשאר? ארמית?..) יש פה ב"דפרטמנטס" רשימה יפה ומרשימה של שפות ספציפיות. פלוס שלושה חוגים של "שפות אפריקניות", "שפות סלביות", ו"שפות שמיות". שני הראשונים מוציאים פירוט כשמעמידים עליהם את הסמן (שפות אפריקאיות- סווהילית והאוזה; שפות סלביות- רוסית וצ'כית); ורק "שפות שמיות" נשאר אילם ומסתורי. מעניין מה הסיבה לכך- האם זה במקרה או בכוונה? האם יש צורך, אפילו בימינו אלה, להסתיר את העובדה שבאוניברסיטת עין שמס מלמדים עברית? |
|
||||
|
||||
שפות? אנחנו בפקולטה לאמנויות, שחור על גבי אינטרנט: |
|
||||
|
||||
["אנחנו"? אתה נאאל, או שזו סתם צורת ביטוי?] |
|
||||
|
||||
i studied in faculty of arts. ther is no need for hiding myself if i responded
|
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון- הנקודה המרכזית שאתה טוען בתגובה הראשונה שלך בפתיל זה היא "רק בעולם בו הכל שווים מבחינת הכוח שלהם יכול להתקיים שלום. שנתחיל בצדק ואחר כך נדבר על השלום." ובתגובה זאת:"החלשים רוצים לאזן קצת את הבדלי הכח בינם לבין החזקים ולכן נוטים לאלימות". כלומר אתה חושב שהצדק הוא עם החלש מעצם היותו בעמדת נחיתות, ולכן כאשר החלש מפעיל אלימות כלפי החזק, הרי זה מוצדק. כי הוא חלש. רק מצב בו יהיו כולם שווים מבחינת החוזק שלהם יהיה מצב צודק. ולכן יוכל להתקיים בו שלום. כל עוד יש חזק וחלש, הרי מן הצדק שהחלש יפעל כדי להיות חזק בעצמו, או יפעל כדי שהחזק יהפוך לחלש יותר, עד שישתוו בעוצמתם. לעומת זאת המצב בו החזק משתמש בכוחו נגד החלש, הוא לא-צודק בהגדרה. ללא תלות בהיסטוריה של הסכסוך, או בהתנהגות החלש. שימוש בכוח נגד החלש גם מרחיק את השלום, כיוון שמעשה כזה מגדיל את הפערים ביניהם ומרחיק את המצב הצודק- והשלום שיבוא בעקבותיו. מעבר לבעיתיות ההסטורית (הרי לא תמיד נחשבה ישראל לצד החזק בסכסוך כאן ובכל זאת הערבים נלחמו בה), ההנחות הללו נראות לי פשטניות, ומאוד לא נכונות. הן לא מתאימות לאופי האנושי, או הלאומי של בני האדם. מצב של שיויון רק יהיה מקפצה לחזרה למצב של אי שיויון, כי התחרותיות, הרכושנות, ואהבת הכוח, הן חלק מהותי מהאופי האנושי. ערכי מוסר צריכים להיות כאלה שלוקחים את התכונות האלה בחשבון, ומכוונים אותן להיטיב ולא להרע. אם מתעלמים מתכונות אופי יסודיות אלו, הן לא תעלמנה. קריסת הקומוניזם שדגל בשיויון כלכלי כזה, הוא דוגמא לחוסר ההתאמה של התאוריה הזאת למציאות. יש גם הרבה אי-צדק, במובן שאני מבינה את המושג הזה, בדרך חשיבה זאת- כי לפי ההנחות הללו- אדם עני ב*הכרח* יהיה צודק בויכוח עם אדם עשיר. כן יהיה מוצדק שהוא יפעיל אלימות כלפי האדם העשיר, כדי להשוות את התנאים ביניהם. זה נראה לי מאוד רחוק מהמושג "צדק". אני אמנם מסכימה ש"חזק" ו"חלש" הם מושגים יחסית "אובייקטיבים", ולכן נוח לבסס אמות מידה מוסריות עליהם, ולצפות שתהיה הסכמה על כך גם מאחרים. אולם לדעתי זה זילות של המושג "מוסר". אני לא הייתי מוכנה לצמצם את אמות המוסר שלי לקביעה השרירותית הזאת, רק מפני שהיא "אובייקטיבית". עני שגנב מבית של עשיר אינו צודק לדעתי. אולי הוא ראוי לרחמים, אבל הוא עשה עוול, והתנהגותו אינה מוסרית. ביהדות יש ציווי כפול: מצד אחד "לא תטה משפט אביונך" - כלומר אל תפלה אדם כי הוא עני, אבל יש גם: "ודל לא תהדר בריבו" כלומר אל תצדיק אדם עני *משום* שהוא עני. יש לשפוט בצדק, ולא לפי חוזקו או חולשתו של האדם. אני מודעת לבעיתיות שנובעת מכך, שאמות מוסר שנכונות בתרבות מסויימת, לא בהכרח מקובלות בתרבות אחרת. במקרה כזה, שיש "צדק" שונה לשני צדדים מסוכסכים, הרי באמת "חוק החזק" קובע. כלומר מי שיותר חזק, יצליח להשליט את הצדק שלו. במקרה של הסכסוך היהודי ערבי, נראה לי שמשום ששנים רבות לא דברו כאן במונחים של צדק וערכי מוסר, לא מיצו את האפשרות להגיע למצב בו תהיה הסכמה על הצדק. אני מאמינה שאם הגישה של היהודים לזכותם על הארץ תהיה מבוססת על הצדק שבזכות הזאת, ולא על הכוחניות בלבד, יש סיכוי גדול יותר להשלמה ערבית עם המצאותנו כאן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |