|
||||
|
||||
לפי דעתי צריך לעבור לשיטת התשלום לרופא לפי 1 השיטה הסינית בה הרופא משולם על פי הבריאות של החולים שלו ולא על סמך הטיפולים שהוא נותן. אם הקהילה שהוא אחראי לה בריאה, הוא מקבל משכורת גבוהה. 1 אף פעם לא בדקתי אם הסיפור הזה נכון. |
|
||||
|
||||
ברכבת ישראל היה נהוג פעם(1), שהפרמיות לאנשי האחזקה היו פונקציה של שמישוּת הציוד. אני לא מומחה לשיטות ניהול בכלל, ופרמיות בפרט, אבל מומחים כאלו טענו שזאת היתה הסיבה (או לפחות אחת הסיבות) לאחזקה הלקויה של הרכבת. ___ (1) אני לא יודע איך זה היום, אני מקווה שכבר לא. |
|
||||
|
||||
במידה מסויימת זה נכון גם כאן: בהנחה ולכל הרופאים אותה כמות פציינטים ("רשימה סגורה"), הרי שרופא עם יותר בריאים יעבוד פחות קשה עבור אותה משכורת. |
|
||||
|
||||
רגע. למה? |
|
||||
|
||||
בשיטה המערבית יש סתירה בין הרצון המקצועי של הרופא להציג ביצוע של טיפולים מתקדמים ויקרים כדי לזכות לאהדה מקצועית, לבין הצורך האמיתי של הקהילה. נוצר מצב שרופאים דוחפים טיפולים ותרופות לא בגלל שהם חושבים שהם יעזרו למטופלים אלא בגלל שזה מה שיקדם אותם מקצועית. הטענה היא שמשאבים מופנים למקום שבו הם זוכים לתמורה הכי גבוהה (מעריכים אותם). אם ההצלחה של רופא תמדד לפי הבריאות של המטופלים ולא לפי הטיפולים שהוא נותן המוטיבציה והמשאבים יופנו לשיפור בריאות החולים ולא לשיפור הרזומה המקצועי של הרופא. |
|
||||
|
||||
אני מתנגד להנחה שהמניעים של רופאים מסתכמים ברצון לתמורה כמו הערכה מקצועית או כסף. גם אם היית צודק, מאחר שהשליטה של הרופא בבריאות מטופליו היא מוגבלת, לדעתי הרצון והמוטיבציה שלו היו מופנים לקבלת המטופלים המתאימים. בכל מקרה, על פער כזה בתפיסת האדם לא נראה לי שנוכל לגשר. |
|
||||
|
||||
כמו בכל מקום אני מניח שגם כאן, האמת כנראה נמצאת איפשהו באמצע. אתה צודק לגבי חלק מהרופאים ולגבי חלק אחר אני צודק 1. אני מרשה לעצמי להניח שהפרופורציה של הרופאים שנופלים לקטגוריות השונות תלויה בערכים המקובלים באותה חברה. כמו שנראה לי עכשיו, החברה המערבית צועדת לאט אבל בטוח לכיוון של התרבות האמריקאית ששמה דגש על הפרט - (אינדיבידואליזם) כלומר, ביצועי הרופא, ופחות על החברה (קהילת המטופלים). 1 נסה לברר את הרעיון הזה עם חברים רופאים. |
|
||||
|
||||
אם התיאור שלך של הכיוון שהחברה הולכת אליו הוא תיאור נכון, האם אתה חושב שהוא טוב? ז"א, האם, כשאתה מציע שינויים חברתיים בכיוון הזה, זה בגלל שהכיוון מוצא-חן בעיניך או שאתה לא מאמין ביכולת להשפיע על הכיוון? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה ("האם אתה חושב שהוא טוב?"). אין לי תשובה, ואולי גם אף פעם לא תהייה לי. לכן אין לי גם תשובות לשאלות האחרות (מלבד זה שאני בטוח לא האיש שישנה את הכיוון של האנושות). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שבמקור השיטה הזו היא בבלית. אינני יודע מהי השיטה הסינית, אבל זה בדיוק מה שקורה אצלנו (פרט לכך שהתשלום הוא לקופת החולים ולא לרופא). אדם משלם ביטוח בריאות באופן קבוע. כשהוא חולה, ההוצאה העיקרית היא על קופת החולים, והפרמיה שהוא משלם אינה גדלה. כלומר - הרווח המירבי לקופת החולים הוא כאשר המבוטח הוא בריא. תופעת לוואי של העניין הזה היא שהקופה אינה מאד מרוצה כאשר מבוטח חדש מגיע כבר חולה. |
|
||||
|
||||
עכשיו השאלה היא איך מעבירים את הרעיון לרמת הרופא. |
|
||||
|
||||
הפרמיה דווקא גדלה, החולה משלם לקופה על ביקורים ותרופות. |
|
||||
|
||||
האם זה בהכרח רע? מצד אחד, התשלום הוא יותר פר-שרות ולא גלובלי (קפיטליסטיי האתר בטח מאד מרוצים מזה). מצד שני, מי שסובל, עד כמה שאני יודע, לרוב, ממחלות, הם דווקא מעוטי היכולת, כך שיש בזה סוג של חזרה לשיטה הקלוויניסטית של "אלוהים אוהב את העשירים" (שנמצאת אי שם, למרות שממעטים להזכיר אותה לאחרונה, בבסיס הקפיטליזם). |
|
||||
|
||||
לפי השיטה הקפיטליסטית, צרכן אמור לשלם עבור קבלת שרות. אם השרות שהצרכן מקבל מהרופא הוא טיפול רפואי ומהרוקח הוא תרופה, אז התשלום לרופא ולרוקח מוצדקים. אם השרות שהצרכן אמור לקבל מהרוקח ומהרופא הוא בריאות, אז התשלום לא מוצדק, אפילו להפך. הבעיה היא שלא כל הצרכנים מעוניינים באותו שרות. |
|
||||
|
||||
הפרמיה גדלה במידה הרבה יותר קטנה מאשר העלות, במיוחד כשמדובר במחלות קשות. |
|
||||
|
||||
ככל שהמבוטח חולה יותר, הוא משלם יותר כסף לקופה. ככל שהמבוטח בריא יותר, הוא משלם פחות כסף לקופה. לא תמיד עלות הטיפול, גבוהה ממחירו עבור המטופל. אם היה תשלום קבוע (בתוספת של קנס עבור תלונות שווא מובהקות), היה לקופות אינטרס מובהק לדאוג לבריאות הציבור, ולציבור היה אמון גדול יותר במערכת הבריאות ובאינטרסים שלה. |
|
||||
|
||||
אני מבטיחך נאמנה שהקופה מרוויחה את הסכומים הגדולים ביותר מאנשים שאינם מגיעים אף פעם למרפאות. מהו "קנס עבור תלונות שווא מובהקות"? אין שום דרך להוכיח שתלונה היא תלונת שווא. ודאי שאין לאף אחד אינטרס להתעמת עם המטופל ולהאשימו בתלונת שווא. לקופה אין אינטרס לדאוג לבריאות הציבור, אלא רק לציבור המבוטחים שלה. |
|
||||
|
||||
קנס עבור תלונות שווא, זה מה שקיים היום עבור מי שפנה לחדר מיון ללא הפניה ושלא אושפז. הקופה פועלת על פי חוק, ומטרת המחוקק הוא בריאות הציבור. האינטרס של הקופה הוא כלכלי. איחוד שני האינטרסים האלה יוביל לתוצאות האופטימליות. |
|
||||
|
||||
אין שום קנס על מי שפונה לחדר המיון, ולא משנה על מה הוא מתלונן. מה שקיים הוא החזר של דמי הפניה לחדר המיון באופן מלא על תלונות מסויימות. בכל מה שלא נופל בקטגוריות המסויימות, הקופה מחזירה רק חלק, התלוי בהיקף הביטוח של המטופל. לדוגמא - מבוטח שפנה בגלל שפעת לא יקבל החזר מלא מקופת החולים שלו, אלא באישור מיוחד של רופא שהוסמך לכך (יש הבדלים קטנים בין קופה אחת לשניה). כנ''ל אם הוא פנה בגלל שנדמה לו שיתוש עקץ אותו. אין פירושו של דבר שחולה בשפעת הוא בעל תלונת שווא. אם הוא פונה בשל גוף זר בעין או תאונת דרכים הוא יקבל החזר מלא, גם אם שוחרר לביתו. חולה שמתאשפז אינו משלם אגרת מיון כלל, ללא תלות באבחנה. |
|
||||
|
||||
כמו ש''תשלום אגרת טלויזיה'' הוא למעשה תשלום מס ככה, ''החזר של דמי הפניה לחדר המיון'' הוא למעשה תשלום קנס. |
|
||||
|
||||
איך שתרצה, אבל הנקודה היא שאין הבדל בין מה שנגבה על ''תלונת שווא'' לבין מה שנגבה על תלונה אחרת. |
|
||||
|
||||
כמובן שיש הבדל, ואתה תיארת אותו בתגובה 217873. מי שבא לחדר מיון עם שפעת ("תלונת שווא", משום ששפעת יכולה לחכות לרופא המשפחה) מקבל קנס. מי שבא לחסר מיון עם תלונה מוצדקת (למשל כזו שדורשת אישפוז, או כתוצאה מהפניית רופא) לא משלם (וזה, כמה מפתיע, בדיוק מה שכתוב בתגובה 217773). |
|
||||
|
||||
אם זו הדרך שלך לבנות טיעון (לירות את החץ ואז לצייר את המטרה סביבו), ניחא. לגופו של עניין: אין שום דרך סבירה להציג שפעת כ"תלונת שווא". בחדר המיון אתה מקבל שירות שלעתים מכוסה על ידי הביטוח שלך ולעתים לא. לשיטתך, אם אתה צמא וקונה פחית שתיה בקיוסק, אתה משלם קנס, משום שיכולת לקנות במכולת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |