 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך שאתה מתאר את זה, לכל אורך השנים העבודה היוותה אלטרנטיבה סוציאליסטית ללכוד הקפיטליסטי. בפועל, השלד של מפלגת העבודה תמך בשוק חופשי כבר החל מהקמת המדינה. סוציאליסט אמיתי, לא היה שולח את העליה החמישית אל הנגב, בזמן שאנשי העליות הקודמות לוקחות נתח במדינה שהוקמה. סוציאליסט אמיתי היה מנהיג חוק חינוך חובה, וחוק יסוד זכויות חברתיות החל מהקמתה כחלק מחוקי היסוד של המדינה. מדינה סוציאליסטית הייתה כוללת הפרדת דת ומדינה מהקמתה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין מה שאתה מזכיר לבין "מפלגה סוציאליסטית אמיתית"? מפא"י\המערך לא היתה מפלגה סוציאליסטית, אלא סוציאל-דמוקרטית. משמאלה היתה מפ"ם ובתקופות מסויימות: אחדות העבודה. חוק חינוך חובה חינם קיים בארץ להלכה. בעבר זה היה גם יותר למעשה. אולם עם השנים הושחלו כל מיני תשלומים שעל ההורים לשלם. "העליה החמישית" היא זו שהגיעה בסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים. חלק גדול מהם הגיעו מגרמניה עקב הרעת המצב הכלכלי. אבל אם אתה מתייחס לעליית שנות החמישים: רובה הגדול נקלט היטב ללא בעיות. חלק מאילו שלא נקלטו היטב זועקים כיום מרה ומאשימים את כל העולם חוץ מאת עצמם. בקשר להפרדת הדת מהמדינה: איפה זה קשור לשמאל כלכלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפא''י החלה את דרכה כמפלגה סוציאליסטית, אך עד מהרה נשארה רק הרטוריקה הסוציאליסטית כחיפוי לדאגה ל''אנשי שלומנו''. בתחילת שנות התשעים, כאשר הסוציאליזם איבד מזוהרו בעקבות כניעת ''עולם המהפכה'' למערב, נוצר צורך למצוא אידיאולוגיה חדשה שתתרץ את קיום מפלגת העבודה. לשם כך נמצא פתרון בדמות ''תהליך השלום''. כשגם זוהרו הועם, בעקבות מלחמת אוסלו שנכפתה עלינו, ובהעדר אידיאולוגיה אלטרנטיבית שתאפשר למשוך לצידו את המוני העם, מנסה השמאל לחזור לאידיאולוגיה הישנה הסוציאליסטית - ועל רקע זה יש להבין את המאמר שלעיל. מדהים איך בכל המאמר אין מלה אחת חיובית על האידיאה הסוציאליסטית כאידיאל, אלא רק על האפשרות של שימוש באידאה זו למשוך מצביעים. עוד יותר מדהים שזה נעשה בראש חוצות וללא בושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמממ... אתה מודע לזה שיש עוד מקומות בעולם עם מפלגות עבודה, וחלקן אפילו עושות חיל? נכון, רובן עברו למה שמכונה "הדרך השלישית" (בלייר עומד בראש המחנה הזה), אבל בכל מקרה - אין שום בסיס לטענה שלך כאילו מפלגת העבודה הישראלית עמדה לבדה בעולם מול הצורך "למצוא אידיאולוגיה חדשה שתתרץ את" קיומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חוטא שוב ושוב באי הבנה של דבריי. אני מתחיל לחשוד שזה בכוונת מכוון - אתה שם בפי דברים שלא אמרתי. האם טענתי ש"מפלגת העבודה הישראלית עמדה *לבדה בעולם* מול הצורך למצוא אידיאולוגיה חדשה"?! טענתי היא שמפלגת העבודה הישראלית עמדה מול הצורך למצוא אידיאולוגיה חדשה במקום הסוציאליזם בתחילת שנות ה90, ובחרה ב"תהליך השלום". כשזה התפוצץ בפניה ובפני כולנו בנהרות של דם בשנת 2000, היא נאלצה למצוא אידיאולוגיה חדשה למכור. (היה נסיון כזה עם גדר ההפרדה אך הוא נכשל עם אימוצה ע"י הליכוד) אחת החלופות (שמובאת במאמר הפותח) היא לחזור לסוציאליזם. לצערי אין במאמר מלה אחת על הסוציאליזם כאידיאולוגיה, או על יתרונותיו כדרך כלכלית (שאז היה יכול להפתח דיון על עצם העניין), אלא רק התיחסות אליו ככלי שבעזרתו מחנה השמאל (במקרה הזה מרצ/יחד) יכול לחזור לשלטון, בצורה חסרת בושה שמזכירה את אותו אחד שמשתין מהמקפצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע, לשיטתך, לא בחרה מפלגת העבודה ב"דרך השלישית" שאפיינה את מרבית מפלגות העבודה בעולם המערבי במהלך שנות ה-90? אני טוען שזה בדיוק מה שהיא עשתה, ולא, כמו שאתה טוען "בחרה בתהליך השלום" כתחליף לאידיאולוגיה. תהליך השלום הוא חלק מאידיאולוגיה כוללת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד לי, אתה עושה זאת בכוונה? אני טענתי שתהליך השלום הוא תחליף לאידיאולוגיה?! טענתי שבמקום האידיאולוגיה הסוציאליסטית, אימצה מפלגת העבודה את האידיאולוגיה של "תהליך השלום", והמהדרים (אירוני-מוס) יטענו שמדובר ברטוריקות ולא באידיאולוגיות. ואם בכך עסקינן, חלק מאיזו אידיאולוגיה כוללת מהווה "תהליך השלום"? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |