בתשובה לסקרנובסקי, 28/04/04 13:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עקרונית, כן. אבל זה לא כל כך פשוט. קודם כל זה לוקח זמן. בפעמים הראשונות מדובר על התבוננות ממוקדת (מבלי להסתכל לצדדים או להתפתחות להסתכל על נקודה אחרת) - של במשך כרבע שעה עד חצי שעה. זה קשה. והעיניים כואבות. והראש כואב אחר כך שחבל על הזמן. לפחות בהתחלה צריך משמעת עצמית ורצון אמיתי להגיע לשם. אחרת זה סתם מייאש ומעצבן. (כמו שאמרו כאן, זה כן יכול להתרחש ספונטנית, למשל אם בוהים במסך מחשב, או אפילו במהלך פעילות מונוטונית כלשהי - אבל זה לא קורה אצל כולם, ובכל מקרה לא מגיעים בצורה ספונטנית לדרגת עומק של "חזיונות"). ואז יש את השאלה של מי רואה מה - וזו שאלה תלוית תרבות. שמאנים בדרום אמריקה שלוקחים פטריית הזייה שאותם הם חושבים ל"אלוהים" רואים חזיונות מאוד ספציפיים לתרבות של השבט שלהם, ויש לינקים קולקטיביים בין כל החזיונות של כל השמאנים לאורך הדורות. ההזייה מושפעת מהציפיות שלהם, מהאמונות שלהם ומהתרבות שלהם. מטיילים מערביים שמגיעים לדרום אמריקה ולוקחים בדיוק את אותה הפטריה לא יראו את מה שרואה השמאן. לפעמים יהיו להם חוויות עמוקות "רוחניות" ולפעמים זה יהיה סתם טריפ רע שיבלבל אותם ויפחיד אותם. בכל מקרה הם לא יהיו חלק מההזיה הקולקטיבית של "הפטריה המקורית". על דרך ההשוואה, התבוננות בכדור בדולח (או בכל שיטת scrying אחרת) היא ההזייה הקולקטיבית של "השמאנים המערביים". מי שקיבל הכשרה מסוימת (בפולקלור, בדת, במאגיה, וכדומה) - בדרך כלל יזכה גם (אבל לא רק) לחזיונות שיכולים להיראות "נבואיים" או "דתיים". מי שבוהה בלי זה, בדרך כלל יזכה לחזיונות שמעמתים אותו עם עצמו, הפחדים שלו, האישיות שלו, הבעיות שלו... כמובן שזה לא מדע מדויק. אבל ככה זה מניסיוני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר הסתכלות לאורך זמן במשטח חצץ אני רואה גלים כאילו משטח החצץ הוא שלולית- נראה לי שזה חיזיון ראשוני דומה למה שתארת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שקורים לי - לאחר - התבוננות מאומצת - היא שאני רואה בבירור גופיפי אור קטנים נעים במהירות לכל הכיוונים (משהו בסגנון של תנועה בראונית). האם למישהו יש הסבר מדעי לדבר כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר לא, אבל קורה גם לי. מוחשיים באופן מטריד ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו פעם אמר לי שמדובר ב''באג'' בתפיסת הראיה שלנו ע''י המח, אבל ניסיתי עכשיו למצוא מידע על זה ברשת ולא הצלחתי... בתור פלורליסט ואדם שנהנה מהרנדומליות המטורפת בקיום האנושי אני נהנה להאמין שיש בזה משהו מעבר, למרות שכל פעם שאני מנסה לדמיין מה, אני מגיע למשו אחר לחלוטין (איזשהו אפקט של ראיה כמו דרך מיקרוסקופ כך שאני בעצם רואה תנועה מיקרוסקופית על הרשתית שלי או אנרגיה קוסמית או ''זכרון'' תמונה קודמת שראיתי וכ''ו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה תופעות שדומות למה שתארת. קודם כל , כשמסתכלים במשהו אחיד אפשר לראות נקודות שמטיילות מולך. פה מדובר על כלי דם קטנים שמטילים צללים והתאבכויות על הרשתית. אחרי מכה חזקה בראש גם אפשר לראות ניצנוצים, אני חושב שזה קשור ללחץ חזק על הרישתית, משהו כמו תופעת ה "PHOSPHENE" . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי לפני כמה חודשים להיות נוכח בדיונים שהתקיימו אחת לשבוע והיו משעממים להחריד. כולם ישבו במין חִ' כזאת בחדר בלי תמונות, מסוייד לבן, ובחיריק שלה ישב מישהו שהוכיח נכונות ויכולת לדבר במשך כשעה-שעתיים על נושא אקראי, פעוט ומשעמם כלשהו שתמיד כולם כבר הכירו (אגב, הוא איש מבריק ורב זכויות ומוניטין, אלא שכל משפט שלו אורך כחמש דקות, ולא בגלל שהוא מדבר לאט). בפעם השניה איתרע מזלי, וישבתי באחת מהרגלים של הח', ומולי, מעל הראשים של האנשים, בגובה של כשני מטר, היה תקוע בקיר מסמר קטן. לא היה נעים לי להרדם, אז בהיתי במסמר בלי להזיז את המבט וכמעט בלי לעפעף, ואחרי כמה דקות כבר לא שמעתי כלום, לא חשבתי על כלום, ולא ראיתי כלום, גם לא את המסמר - אבל לא נרדמתי. בפעמים הבאות שיכללתי את המתודה: ישבתי זקוף מאוד בדיוק מול המסמר, כפות רגלים צמודות וברכיים בתשעים מעלות, וכפות ידיים על הברכיים, והצלחתי להחזיק ככה כמעט עשר דקות בכל פעם. זאת באמת הייתה הרגשה די מוזרה, ולמרות שהייתי מודע כל הזמן, רוב המחשבה שלי התרכזה בראיה גם כשכבר לא הבחנתי במסמר או בקו בין התקרה לקיר. בכל אופן רצף הניסויים נגמר כשהבנתי שבעצם כדאי לאחר לדיונים בחמש דקות ואז אין מקום וצריך לשבת כמו שוער בדלת של החדר, ואפשר להרחיק לאט לאט את הכסא, ולברוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיטואציה נשמעת מוזרה קצת. היית חייב ללכת לשמוע כל שבוע מישהו שמדבר במשפטים מסובכים על משהו פעוט ומשעמם שאתה כבר מכיר? אם יכולת לאחר ולברוח, למה פשוט לא הפסקת לבוא? (סתם, מסקרנות...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה היה בבערך עבודה שלי, והוא הבערך בוס שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד בערך משלמים לך, אני מניח שזה בערך בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה מאלה שכורעים בערך בפני הבוס שלהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על דרך ההשוואה, התבוננות במלבנים כחלחלים היא ההזייה הקולקטיבית של ''השמאנים האייל-צפוניים''. מי שקיבל הכשרה מסוימת או חיבור לאינטרנט בדרך כלל יזכה גם לתובנות שיכולות להיראות ''אייליות''. מי שקיבל חיבור לאינטרנט אך לא את אותה הכשרה מסוימת, יראה רק הזיות. כמובן שזה לא מדע מדויק. אבל ככה זה מנסיוני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |