|
||||
|
||||
רגע, גילוי נאות- אני בעצמי ישבתי בחו"ל רוב שנות החמישייה, וכששבתי צפיתי בעיקר בשידורים החוזרים :-) |
|
||||
|
||||
ולי זכור שהסתובבתי לי בפסטיבל ארד, שתיתי לי חשיש (נו, לא באמת) וצעקתי במשך שעות רצופות לאורך כל הלילה (כמו כולם), תוך כדי רטינות של האופטימים המסכנים שניסו בכל זאת לישון - "תשע וחצי? תיישע וחצי? תיייישע וחצי?! תעעעששע וחאאאצי???". אוי, הנוסטלגיה. כמה שלא הייתי רוצה לחזור לימים ההם :) |
|
||||
|
||||
זה לא מערכון של החמישיה. בזמנו העבירו את שידורי החמישיה משעה X אל השעה תשע וחצי. במהלך שבועיים לפני השינוי נטחן פרומו בו דוב נבון מביט בתדהמה אל המצלמה וצורח שוב ושוב בחוסר אמונה מוחלט, תוך כדי נפנופי ידיים ושאר אפקטים דוב נבוניים : "תשע וחצי? תשע וחצי?!". זה נדבק לאיזה חודש (באופן הרבה יותר חמור מהקשה, קשה של לובה) ובני נוער גיקיים במיוחד (כולל יורס טרולי) נהגו לצעוק את זה בקולי קולות אחד על השני (גם ובעיקר כשזה ממש לא היה קשור לשום דבר). ________ דיסכלייזמר: האמור נדלה מזיכרונו הערפילי של הח"מ. הח"מ אינו לוקח כל אחריות על אי דיוקים או חריגה מהעובדות בשטח. מציאות זה לא הכל בחיים. |
|
||||
|
||||
תודה :-) (אגב, במשך שנים נהגתי לומר "קשה, קשה" כמחווה לדודה שלי ז"ל, שתמיד התלוננה שהחיים קשים. עכשיו נהיה לא נעים לומר את זה. ובכלל לא ראיתי לובה). |
|
||||
|
||||
גם את? אי אז בתחילת שנות התשעים הייתה כתבה במבט שני על החיים של עולים חדשים מרוסיה בשכונת קרואנים אי שם בדרום. אחת העולות התלוננה למראיינת ש"אין דירה, אין עבדה, קשה קשה". בבסיס שלי הייתה חיילת אחת שהצליחה לעשות חיקוי די מצחיק שלה ודי מהר ה"קשה קשה" החליף את ה"בסדר" כתשובה מקובלת לשאלה "מה העניינים". לפני כמה חדשים נאלצתי לעבור ל"לא מציאה". |
|
||||
|
||||
המשפחה שלי לא מרוסיה ולא מהדרום, אז כנראה שמדובר פשוט באנחה יהודית קלאסית (שהצברים החליטו שהיא מצחיקה). |
|
||||
|
||||
יחד איתי בטירונות (גם כן תחילת שנות התשעים) היתה קבוצה די מגובשת שבאה מאוכלוסיה די מצוקתית. והיה להם מם מאוד פופולרי של לומר "קשה, קשה" בחיקוי מבטא פרסי. הנחתי שזה מסרט בורקס כלשהו. יכול להיות שאנחנו מדברים על גלגול של אותו מם? |
|
||||
|
||||
קשה לי להאמין שעולה חדשה מרוסיה שבקושי מדברת עברית תכיר סרטי בורקס. |
|
||||
|
||||
היא לא צריכה להכיר סרטי בורקס, היא צריכה לשמוע מתישהו מישהו שהכיר (מישהו שהכיר (...)) סרטי בורקס. השאר שייך לממטיקה. |
|
||||
|
||||
זה לא היה דב נבון אלא רמי הויברגר. קדימון ענק. ענקקקקק!!! מדהים שיש אנשים שעדיין זוכרים אותו.... כלומר, עוד אנשים חוץ ממני :-) |
|
||||
|
||||
ורגע גילוי מזעזע - החמישייה אף פעם לא הצחיקה אותי... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |