|
||||
|
||||
אז זהו, שאין לי כלום נגד ספרי ילדים אבל בנסיך הקטן אני מרגיש איזו תחושה מעושה ומאוסה של ''תראו כמה אני יודע להשמע תמים ולדבר אל ילדים בשפה שהם מבינים'' כאילו המחבר מדבר אל מבוגרים דוקא. גם בתור ילד לא אהבתי את הספר, וכשגדלתי הבנתי למה. פו הדב שולת. |
|
||||
|
||||
אני נאלץ להסכים אתך שוב - אין כמו פו הדב. |
|
||||
|
||||
שיט! ורק אני(1) נשארתי עם תום סוייר? ___ (1) היה עוד מישהו כאן באתר שניסה לנכס לעצמו את קרובי שמואל קלמן, אבל מסיבות מובנות אני מכחיש כל קשר אליו. |
|
||||
|
||||
תום סוייר בכלל לא באותה קטגוריה. הוא יותר ספר לתחילת גיל ההתבגרות. |
|
||||
|
||||
מסכים שהם לא באותה קטגוריה. מה שלא ברור לי זה לאיזה קטגוריה (או לאיזה גיל) לשייך את הנסיך הקטן. |
|
||||
|
||||
למה לשייך? כפי שאמר אביב (תגובה 211109) (נו, אולי בכ"ז מישהו יסביר לי איך עושים את הקישורים הכחולים האלו?) קוראים ("רצוי תוך כדי נפנפוף רגליים קדימה אחורה") ואו שנהנים או שלא. |
|
||||
|
||||
כותבים < ואז "תגובה 211109" ואז >. יוצא תגובה 211109. |
|
||||
|
||||
אם משייכים את האחד (וטוענים כי אינו שייך לאותה קטגוריה של האחר) אזי רצוי לשייך גם את האחר, שלא יישאר יתום. (כי אז עוד ישייכו אותו לאותה קטגוריה של הקלברי פין, או פוליאנה ר''ל) |
|
||||
|
||||
את תום סויר נניח, מעולם לא חיבבתי יותר מדי. או אם לדייק, בכלל לא. העדפתי את פוליאנה1, נשים קטנות, האסופית וז'ול ורן.2 1זכותי! 2 הממ. זו ממש רשימת ספרי בנות. לא ייאמן. שאציל את כבודי ואציין שבאופן כללי קראתי הכל? לא? טוב, לא חשוב. |
|
||||
|
||||
אם כבר הולכים לסטריאוטיפים, מה יש באי המסתורין (פרט למחסור המוחלט בנשים) שהופך אותו ל"ספר בנות"? |
|
||||
|
||||
(שהוא לחלוטין _לא_ סופר של ספרי בנות. או של ספרי בנים. סתם סופר מוצלח) |
|
||||
|
||||
נשים קטנות והאסופית הם הספרים הכי-הכי אהובים עלי. וגם פוליאנה (ופוליאנה וג'יימי) מקסימים. אבל אף פעם לא קראתי שום ספר של ז'ול ורן. אה, ולפני כמה חודשים קיבלתי מתנה נפלאה (שחיפשתי המון זמן ולא מצאתי) - את גברים קטנים, ההמשך הלא מי יודע מה מפורסם של נשים קטנות. רק חבל שזה באנגלית, אבל אי אפשר לקבל הכל בחיים. |
|
||||
|
||||
גברים קטנים? יש בעברית. אבל פרט להיותו ההמשך הלא מי יודע מה מפורסם, הוא גם,בגדול,פשוט המשך לא מי יודע מה. |
|
||||
|
||||
אני יודעת שיש בעברית- אבל אף פעם לא מצאתי אותו בעברית מחוץ לספריה. דווקא מאוד אהבתי אותו (לא כמו את נשים קטנות, ובכל זאת). |
|
||||
|
||||
דווקא העדפתי אותו על פני ''נשים קטנות'' (שממנו לא התלהבתי). את פוליאנה שנאתי, אבל מצד שני, קראתי כל ז'ול וורן שהצלחתי לשים עליו את היד. |
|
||||
|
||||
כן, אני מבין על מה אתה מדבר, אם כי לי זה הפריע פחות. מגיל מאוד צעיר קראתי הרבה מד''ב ופנטזיה (אסימוב, סוויפט, היינלין, אורוול, טולקין וכאלה) ולא זכור לי שבכלל התקרבתי לספרי ילדים (זכור לי איזה קופיקו ודני דין שהתחלתי וזרקתי מהר מאוד בחוסר עניין), אז כנראה שבמקרה שלי מדובר בסתם חסכים באינפנטיליות. עם המשפט האחרון אני בהחלט מסכים. |
|
||||
|
||||
אם כך, הרשה לי להמליץ על אן מק'קפרי, בריאן ז'ק,אורסון סקוט קארד |
|
||||
|
||||
אותי הספר הקסים כשהייתי ילד, ולא שמעתי את הנימה המעושה הזו (אם כי אני יכול להבין). אבל פו הדב באמת נפלא, כנראה שסתם לא הייתי בררן. נדמה לי שויכוח לוהט אף יותר יכול לצאת מ"ג'ונתן ליווינגסטון: השחף". |
|
||||
|
||||
כמה שלא יהיה נורא הוא עדיף על "האחד" (או משהו כזה) של אותו מחבר. פילוסופיה בגרוש משולבת עם אווירת דץ ודצה. שומר נפשו ירחק! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |