|
הטענה שלי אמנם פשטנית קצת אך עדיין אמיתית, לדעתי. אני מתייחס לשורש ולבסיס של טענות הימין והשמאל, ולא למשפטים יחידאיים שאפשר לשלוף מהשרוול ולהדביק לכל צד. זהו לא תרגיל בלשון.
השמאל מוכן ל''וויתורים כואבים'' כי הוא סבור שאין פתרון אחר לבעיה, ושאי אפשר לחיות עם הבעיה. יש שמאלנים שדווקא חושבים שיש''ע שייך לנו מבחינה היסטורית, אך בכל זאת מוכנים לוותר בשביל לפתור את הבעיה. מכאן הפרגמטיות.
הימין טוען ''טענות פרגמטיות'' רבות, אשר בסיס כולן - עיסוק בעבר ופחד לא הגיוני מפני הערבים האכזריים משנות השישים. מכאן הנוסטלגיה.
|
|