|
||||
|
||||
כתבת ''יש לזכור שהפסוק מוקרא דקות-טקס ספורות לפני ''והיא שעמדה'' הכוללני'', ותיקנת ''אחרי''. לא השתתפתי בסדר בביתך, אבל אצלנו ''והיא שעמדה'' נאמר באמצע ''מגיד'', וה''שפוך חמתך'' מוזכר אחרי האוכל, לפני המשך ההלל. |
|
||||
|
||||
האמת היא שלא נערך סדר בביתי מזה שנתיים-שלוש. בכל מקרה, אם כוונתך היתה שהסעודה יוצרת את הנתק הרעיוני הראוי בין השניים, קבל את תמיהתי. |
|
||||
|
||||
כוונתי היתה שהאוכל אצלנו נמשך יותר מ''דקות ספורות''. |
|
||||
|
||||
אז מה? |
|
||||
|
||||
אז לא נכון לומר "יש לזכור שהפסוק מוקרא דקות-טקס ספורות לפני [או אחרי] "והיא שעמדה" הכוללני". |
|
||||
|
||||
אבל האם, כפי שנלעס, הפרש הזמן הזה (50+- דקות?) יוצר ביניהם נתק רעיוני (עד כדי כך שתחושת הסאגה/מטאפיזיקה מתאזנת)? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |