בתשובה לאורח לרגע, 15/04/01 0:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתי יהיה אפשר לקבוע שאוסלו נכשל? תשובות אפשריות: 1. כאשר הפלשתינאים ישתמשו בנשק שנתנו להם על מנת לירות על חיילינו, בדיוק כמו שהימין "המנותק והסהרורי" הזהיר כל הזמן (רגע, נדמה לי שזה כבר קרה) 2. כשאזרחים יתפוצצו במרכזי הערים גם בתוך הקו הירוק. (אה, אופס, זה כבר קורה במשך שנים...) 3. כאשר הפלשתינאים יכוונו ויירו בראשי תינוקות מתוך שטח בשליטה בטחונית שלהם (מה, גם זה כבר קרה?) 4. כאשר הפלשתינאים יירו טילים על אוטובוסים מלאים בילדים (מה?! גם זה כבר קרה?!) האמת היא שהשבויים במשיח-שקר-שלום לעולם לא יוכלו לקבוע שההסכם נכשל. אם אחרי כל מה שהזכרתי הם עוד לא הבינו, שום דבר לא יעזור. גם לא אם יפוצצו את "תיכון חדש" שבצפון ת"א. גם לא כאשר יורידו מטוס אל על בטיל. כלום לא יעזור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מוקדם לקבוע. המלחמה הפלשתינאית בנו היתה מאז ומתמיד מלחמה מלוכלכת. אני לא ממש מאוהב בהם (גם לא במתנחלי חברון שסרבו לבניית קיר בטחון שהיה מונע את רצח שלהבת, אגב). אני לא מנסה להצדיק את המלחמה באזרחים, כולל ילדים ותינוקות, אני חושב שזה מעשה נתעב של פושעי מלחמה. אני גם חושב שמצקצוק שפתיים לא צומחת הרבה תועלת, ושהמצב של הפלשתינאים יחד עם יסודות מסוימים בתרבות שלהם מעודד התפתחות של רוצחים שפלים מהסוג שאת מתארת. מאחר ואין ביכולתנו להשמיד, לגרש אן לאזרח את כולם, אין לנו ברירה אלא לנסות להשיג את מה שניתן להשיג ותו לא. ומה שניתן להשיג, לדעתי, הוא איזושהי צורה של דו-קיום בלי הרבה אהבה ובלי אידיליה, אבל עם רמת אלימות נמוכה שתדעך באיטיות רבה. לא נעים, אבל זה מה יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיר בטון הוא פיתרון מאוד יצירתי, בדומה לחומה שבנו בגילה, ולמיגון הרכבים והאוטובוסיםץ אני מציעה גם לקשור את הילדים בבית שלא יוכלו לסוע לדיזנגוף סנטר המסוכנת (בפורים), או למרכז חדרה, או לבית קפה אופנתי בהרצליה פיתוח, או למרכז כפ"ס. אין ברירה! רק ככה נציל את ילדינו, ומי שלא יעשה כן הוא מפקיר ילדיו!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוח הערה זו, אני הייתי ממליץ לוותר על בגדים, כדי שהכדורים יחדרו לעומק יותר גדול, ולוותר על תפילות כדי להוכיח שאנחנו לא מפחדים. הכל - תמיד - שאלה של מחיר. כן, יש מקום לשים קיר, משום שמחירו של קיר קטן ממחירם של חיי ילדים. לא אין מקום להגביל את איכות חיי התושבים. הקיר אינו יוצר הגבלה כזו, הוא התגוננות סבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחיר עולה ככל שהנכונות לשלם עולה. אם לפני שבע שנים הייתי מספרת לך שהפלשתינאים יורים עלינו בנשק שנתנו להם, ושהם שלחו טיל לאו באוטובוס ילדים, ושצלף הוריד תינוקת היית אומר לי להפסיק את ''תהליך השלום'' (מזכיר את מיניסטריון השלום של אורוול). היום אתה אומר לשים קיר. בעוד שבע שנים תגיד לא להוציא את התינוקות מהבית, ולהוציא אותם רק בשעות מסויימות המאושרות לכך ע''י הצבא (בתיאום בטחוני עם הפלשתינאים) ורק לאולם משחקים ממוגן שנבנה במיוחד למטרה זו, ורק באפוד מיוחד שהומצא במיוחד לילדים. היום זה נשמע לך אגדה, כמו שלפני שבע שנים יריות על ילדים ותינוקות בנשק אוסלו נשמע לך אגדה. המחיר עלה כי הנכונות לסבול ולשאת עלתה. המחיר שלך יוסיף ויעלה כי הנכונות שלך עולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיר בטון הוא אולי לא פתרון יצירתי, אבל בנסיבות הקימות בחברון הוא פתרון יעיל. היתר הוא דמגוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבע התשובות האפשריות, עוסקות במיידי. כרגע, הסכם אוסלו נמצא במעמד בעייתי. אבל לא נגיד שהוא נכשל. המהפיכה הצרפתית, בטווח הקצר, העלתה לשלטון רודן גדול לא פחות מכל הרודנים שקדמו. אבל עקרונותיה, הרעיונות שבבסיסה והדוגמא שהיא שימשה חיה עד היום. לולא הנסיון של המהפיכה הצרפתית, לא היתה לנו דמוקרטיה. לפי הדגם שאתה מציע, אגב, כל המהפיכות נכשלו. מהפיכות הן לעולם לא דבר המשנה עולמות בדקה. הן תמיד משנות תפיסות לאורך זמן. הדור הבא כבר לא יסכים להתפשר על פחות משלום, וזה מה שחשוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |