|
בכל זאת המשך: כל העניין התחיל מפיטר יוסטינוב. האיש מת מוות טבעי, לאחר חיים ארוכים ועשירים, ובהתחשב בכך שכל אחד מת בסוף, חשתי שאולי כדאי לציין את הטוב, בבחינת הודיה על חייו, במקום לשים שק ואפר מטאפוריים. ואז זה הזכיר למישהו את וייצמן, ואת מה שהוא אמר על קבר רבין. טוב, אני לא אחראית לעזר-פהגדול-וייצמן. ומה שהוא אמר. בהקשר ובנסיבות שבהן זה נאמר,זה היה לא במקום. כ"כ לא במקום, שאפילו לא קלטתי את הקפיצה המחשבתית של האלמוני שהעלה זאת, וערן נאלץ לפרש לי אותה. אבל היות שרבין כבר עלה, חשבתי שיש גם הרבה מה להודות לגביו, (לא אוכל ושתיה!). זהו בערך.
|
|