|
||||
|
||||
אני דווקא תמיד התנגדתי לשמירת כשרות בצבא ואף הוכחתי זאת שם במעשיי בהיותי תורן מטבח. יותר מאוחר, כשעבדתי בחברת היי-טק גדולה בה היה חוק כזה לחדר האוכל שלהם, נהגתי לשתות את הקפה שלי שם לאחר ארוחה בשרית. מסקנותיי מחטאיי הקשים הללו היו שמלבד כמה פאנאטים רוב האנשים לא ייכנסו לך לתוך האוכל, ולו רק מהעובדה הפשוטה שלא יעלו על דעתם שתעשה דבר כזה. ומסיפורי "גבורה" לטיעונים: גם אם 99% מהחברה הישראלית תחשוב שאסור לאכול חזיר או לאכול ביום-כיפור ברחוב, או לערבב חלב ובשר במקום "ציבורי", כל עוד המקומות הללו הם הבית שלי (רשות הפרט), או הרחוב (שייך לכולם), או צבא חובה (הייתי חייב להתגייס), מבחינתי התערבות היא כפייה. אם לעומת זאת, מדובר על אותה חברת היי-טק, אז גם אם זו כפייה *לדעתי*, תמיד שמורה לי האופציה להתפטר או להסתכן מלהתפוטר (כמעט קרה לי בחברה אחרת בפסח שבה אכלתי סנדוויץ' מול המחשב), או להחליט מראש לא להיכנס לחברה שכפיות מסויימות שלה אינן מקובלות עליי. אבל במקומות ציבוריים בהם אין לי כזאת אופציה כלל, זוהי כפיה לדעתי, גם אם הרוב (לכאורה, שכן עדיין לא הוכח כאן שזה אכן כך) דוגל בכך עקב שיוך עצמו באופן בלתי ברור לדת כזו או אחרת שאינה רלוונטית לגביי. |
|
||||
|
||||
כמה חבל שלא זכיתי לשרת איתך בצבא. (שלוש שנים מהחיים שלך, החלטה חד משמעית לגבי מה מותר ומה אסור לך ללבוש, משכורת נטולת יכולת השתכרות ומה שהכי מטריד אותך זו דווקא הכפייה בתוך הצלחת שלך? מוזר.) |
|
||||
|
||||
"ומה שהכי מטריד אותך זו דווקא הכפייה בתוך הצלחת שלך? מוזר" והיכן כתבתי שזה הדבר ש*הכי* הטריד/מטריד אותי? הדיון כאן הוא על דבר מסויים שמטריד אותי, ולא על דברים אחרים. כשידונו על קודי לבוש או שכר מינימום שבמינימום, דברים אחרים שמטרידים אותי יהפכו גם הם לרלוונטיים. |
|
||||
|
||||
אף אחד לא נכנס לך לתוך הצלחת. הרעיון הוא לקלוע למכנה המשותף הנמוך ביותר - כלומר, שכמה שיותר חיילים *יוכלו*, בהתאם לאמונתם והעדפתם, לאכול בחדר האוכל הצבאי. הפתרון הסביר ביותר הוא מזון כשר. מדוע? משום שכך, נהנים גם שומרי הכשרות, וגם הצמחונים (שמזונם מבושל בכלים המיועדים למזון חלבי, וכך אין הם חוששים מאכילת שאריות בשר), ואילו חסרי מוסר כמוני וכמוך לא ממש יוצאים חסרים - שכן אנחנו יכולים לאכול גם מזון כשר וגם מזון צמחוני, בנוסף לבשר הלא-כשר שאנחנו אוהבים לאכול. המצב בשוק החופשי צריך להיות הפוך - לא לכפות את המכנה המשותף הנמוך ביותר, אלא לאפשר יצירת הנישות הספציפיות הקטנות ביותר, כל עוד השוק מאפשר זאת מבחינת עלות ותועלת. |
|
||||
|
||||
בסיסי מקדונלד'ס בסניפי צה"ל השונים – מוכרים את השילוב החביב עליהם של בשר וחלב? ואם לא, האם זה מטעמים כלכליים או שצה"ל אמר להם? |
|
||||
|
||||
א. לא כל סניפי מקדונלדס מוכרים מזון לא כשר. הסניף ברעננה, למשל, הוא כשר, וכך גם מספר סניפים בירושלים. ב. צה''ל, אני מניח, יכול להתנות את קבלת הזכיון להפעיל מסעדה בתחומי בסיסיו בשמירה על כשרות. הלגיטימיות של זה, מבחינתי, מוטלת בספק. אין שום סיבה למנוע אכילת מזון לא כשר בתחומי בסיסי צה''ל אם מדובר בדבר-מה שהחייל יכול לבחור, וכל עוד הוא אינו משתמש בכלים מחדר האוכל. באותה המידה, אני מתנגד לאיסור להביא חמץ מהבית ולאכול אותו בתחומי הבסיס (או לפחות בתחום שיוקצה לשם כך בתוך הבסיס, אם חייבים) במהלך הפסח. |
|
||||
|
||||
אתה רואה כמה זה חמקמק, גישת המכנה המשותף? יש כפי הנראה (ויתקנו אותי המלומדים) איסור על שומרי דת להימצא בבסיס שבו יש חמץ, גם אם הוא חמץ ששייך לך. זה לא כמו יום כיפור, שהמצווה איננה נפגעת אם אוכלים לידך סטייק (אלא אם אתה מסניף את הריח יותר מדי)1. בשלב הבא, גם כשאין מצווה קונקרטית שנפגעת מההפרה שלך, מדברים על נזקי התבוננות (כמו על שלטי חוצות שעליהם בחורות בטי-שרט), ועל פגיעה ברגשות (כמו כשאתה נוסע בשבת). אני לא טוען שאלה אינטרסים שאסור להכיר בהם. אבל אני חושב שהנסיון להציג את הכשרות במטבחים כפשרה לוגית יחידה אפשרית מוביל לתוצאות מרחיקות לכת. אם הפרהסיה צריכה להיות מבוססת על מכנה משותף, אז בחורות מתבקשות ללכת בחולצות ארוכות – מה אכפת לכן? זו לא הכרעה לוגית. במטבחי צה"ל מדובר על מאזן נוחות גרידא. הצד החילוני מוותר על (שבריר מתוך) נוחותו, כדי לאפשר את החיים המשותפים. מתישהו זה נעצר (אצלך למשל בחמץ בפסח, ואחרים מעדיפים לעקוף שכונות דתיות בשבת כי לא נעים להם להפריע). ---- 1 אבל אם תכין אוכל במטבח כשר ביו"כ, אני מניח שיידרשו טקסי וודו כדי לטהר אותו. גם זו בטח סיבה שהמטבח סגור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |