|
||||
|
||||
כלום העלית בדעתך שהממסד הדתי הגברי והשוביניסטי ישלול מעצמו את ההנאה שבלשבת לשולחן כשהאשה טורחת על הארוחה? אם תהיינה מגבלות על נשים בזמן נידה, הן לא תהיינה מהסוג שישלול מהגבר את הפולקע ותפוחי האדמה שלו. האדיקות ההלכתית המופרכת יכולה היתה להניב איסור מהסוג שאתה מתאר (נשים מזוהמות בזמן הנידה => האוכל שהן מכינות מזוהם => אסור לאכול אותו), אבל איסור כזה לא יתקיים מאותה סיבה שבגללה לנשים בזמן נידה מותר להדיח את הכלים אחרי האוכל, ולשטוף את הרצפה. |
|
||||
|
||||
ומה פסול בעובדה שהמזוהמת תטרח בעבודות הבית על מנת לפנות זמן לבח"ל להתגנב לקולנוע מרכז לצפות בלהיט החדש 'יאסין ושבעים הבתולות'? סליחה, כמובן שהכוונה היא לפנות לו זמן להגות בתורה אלף לילה ולילה. אה? לילה! |
|
||||
|
||||
תגובה 208881 |
|
||||
|
||||
יש מספיק משפחות דתיות שבהן האב הוא זה שטורח על הארוחה וכו', אבל את בטח יודעת את זה גם בלי שאני אגיד לך. |
|
||||
|
||||
יש איזו סטטיסטיקה בעניין? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
Unfortunately, religious families who value gender equality are not the halachic rulemakers in Israel, nor are they a substantial, loud voice in the religious public realm.
|
|
||||
|
||||
לדעתי, את טועה בחלקו השני של המשפט. בקיצור, מה ששאל שכ"ג: יש איזו סטטיסטיקה בעניין? |
|
||||
|
||||
Either I underexplained or you misunderstand me. Statistics are irrelevant; loudness of voices is not measured statistically, nor does what I said have anything to do with the actual percentage of religious couples who share household work. Even if we are willing to assume that in most religious families the burden of household chores is evenly divided between the spouses (which, incidentally, I hardly believe is the case, for religious OR secular heterosexual couples in Israel), that is not the dominant cultural image projected at the public. The public is under the (perhaps, but not likely, mistaken) premise that religious marriages do not actively promote the equal sharing of household duties; that motherhood, as opposed to fatherhood, is a major defining characteristic of female status; that women are expected, by the halachah, to engage in household and commerce more than in intellectual pursuit (the "Eshet Chail" song); that the cultural context of Shabbat and holiday dinners, as it is stereotyped and typified in the popular image, looks at the woman as responsible (the 'balabuste' stereotype).
So, even if we are willing to assume that there is a large number of couples in which household burdens are distributed more evenly, it is still a fact that this image is not reproduced by popular culture, so apparently the voices calling for an alternative distribution of household work are not as loud as they should be. That was my premise all along. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |