|
||||
|
||||
והנה עוד אחת- מה המודל העסקי של חברות שמירה פרטיות? |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת? יש הרבה חברות, שמתחרות ביניהן על לקוחות, כשהן יכולות לבדל את עצמן באמצעות מחיר, איכות השירות (למשל, להעסיק חיילים קרביים לשעבר כשומרים, או להציג פיקוח קפדני יותר על אופן ההתנהלות של השומרים), גמישות וכיו"ב. החברות הללו מקבלות תשלום מהלקוח עבור שעות-אדם של אבטחה. במקרה של בתי כלא - יש רק לקוח אחד (המדינה. אלא אם מצפים מהאסירים לשלם כדי להכלא בכלא החדש), ואין שום תחרות, אפילו לא בין הכלא הפרטי לבין בתי כלא ממשלתיים - משום שאין ממש בחירה למישהו. כלומר, שני הצדדים של משוואת השוק החופשי (ריבוי לקוחות, ריבוי נותני שירות) לא קיימים. מה יגרום ל"עסק" הזה להיות יעיל? |
|
||||
|
||||
לא מסכים. יש אמנם לקוח אחד, אבל יש הרבה בתי כלא. אפשר לתת למספר חברות זיכיונות על כלאים שונים ולתת להם להתחרות <באמצעות מחיר, איכות השירות (למשל, להעסיק חיילים קרביים לשעבר כשומרים, או להציג פיקוח קפדני יותר על אופן ההתנהלות של השומרים), גמישות וכיו"ב>. החברות הללו יקבלו תשלום מהלקוח ( הממשלה) על פי שעות אדם של אבטחה, או מספר כלואים, או מה לא. בהחלט יש בחירה בין זכיינים שונים ותחרות ביניהם, ולכן שני הצדדים של משוואת השוק החופשי (ריבוי ביקוש, ריבוי הצע) קיימים. שים לב ששיניתי את הגדרתך ל"שני הצדדים של שוק חופשי" כדי שיתאים לתזה שלי, אבל אני מאמין שאין פה הבדל משמעותי. גם בין סניפי מקדונלדס יכולה להיות תחרות בין זכיינים. |
|
||||
|
||||
בינתיים מדובר רק בכלא אחד. אני יכול להבין תחרות בין זכיינים על המחיר שהם יגבו מהמדינה, אבל כאן אין תחרות כזו, ועוד לא דיברנו על הצורך במתן איזשהם תנאים מינימליים לאסירים, שיהיו הקורבנות הראשונים של כל נסיון ''התייעלות'' של בית כלא כזה. בכל מקרה, פרט למדינה, אין ''קונים'' נוספים לשירות, ולכן אי אפשר להגיד ששני הצדדים מתקיימים. סניפי מקדונלדס לא מתחרים אלו באלו. ההבדל היחיד ביניהם הוא המיקום. |
|
||||
|
||||
המכרז אמור להבטיח את התנאים המינימלים לאסירים, ואני בטוח שהוא עומד לפחות בתקן התאורטי של בשב''ס שהוא טוב לאין ערוך מהמצב בפועל בשב''ס. |
|
||||
|
||||
אתה מכיר הרבה מקרים(1) בהיסטוריה של מדינת ישראל, בהם זכיין אשר לא עמד בתנאי המכרז ו/או הזיכיון, וננקטו נגדו צעדים מעשיים? ___ (1) עזוב הרבה מקרים, אתה מכיר כמה מקרים, מקרה אחד? |
|
||||
|
||||
אתה מרמז שמכרזים מופרים על ימין ועל שמאל? תשמע זה ממש הלם עבורי. ברור שכמעט כל מכרז מופר בקטנה או בגדולה. בכל אופן, הדרך של מוציא מכרז להבטיח תנאי סף מסויימים הוא לכתוב אותם במכרז. |
|
||||
|
||||
לא, אני לא מרמז שמכרזים מופרים על ימין ועל שמאל. אני טוען שבניגוד למכרזים, או הסכמים בין גופים עיסקיים, הרי במקרים בהם תנאי זיכיון שהונפק ע"י המדינה מופרים ע"י הזכיין(1) לא תראה תגובה ממשית מצד הרגולטור(2) נוכח הפרת התנאים. ____ (1) ובדרך נס, אלו הם תמיד תנאים המגדירים את רמת השרות שיספק הזכיין לציבור המשתמשים/נפגעים מזכיונו, ולעולם לא, נניח, גובה דמי הזיכיון שעליו לשלם. (2) למרות שכוחו של הרגולטור מול הזכיין רב לאין שיעור מכוחו של גוף עסקי אחד מול משנהו. |
|
||||
|
||||
וכי היית סבור שחשבתי אחרת? |
|
||||
|
||||
הבעייה הייתה, והיום ירון זליכה החשב הכללי מנסה לפתור אותה, שמדינה הוציאה מכרז בתור מנהל ביצוע ולכן כל מכרז נראה כמו ספר הפעלה של נושאת מטוסים. הבעייה עם כאלו מכרזים שהם מפרט טכני מורכב היא שהם מזמינים חריגות כי אף פעם אי אפשר לדעת את כל הפרטים לפני שמתחילים את הפרוייקט, תמיד יש מקום להרחבה של הפרוייקט. מה שהמתחרים עשו הם נתנו מחירים מגוכחים לפרוייקטים כדי שיזכו בהם וכאשר ביצעו את הפרוייקט והגיעו לחלקים שלא היו מנוסחים בחוזה הם תקעו למדינה מחירים. המוטו של זליכה הוא שהמדינה צריכה להוציא מכרזים לקניית שרות ולציין סטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) מכאן שהזוכה ישבור ת'ראש איך לממש את המכרז במחיר שהוא הציע. מכרז כזה מטבעו יותר קצר (מציין רק קריטריונים), נוח יותר לבחינה, ובעיקר נוח יותר להגנה משפטית במקרה של חריגות תקציביות. |
|
||||
|
||||
שוב, מעניין את הסבתא שלי חריגות תקציביות. הבעיה היא שהסטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) אמנם כתובים שחור על גבי לבן (או מה שלא יהיה צבעה של חוברת המכרז), אבל הם נשארים אות מתה. הן הזכין והן הרגולטור (וכמוהם גם הציבור) יודעים שהזכיין לא יממש אותם (במלואם), ושהרגולטור לא יכפה אותם (ושהציבור לא יקבל אותם). |
|
||||
|
||||
נגעת בנקודה מענינת, יש כאן אידיליה של חוסר נכונות מצד הזכיין על חשבון הציבור, והרגולטור נוטה לא להתערב יותר מדי (הנ''ל קשור לעיתים בעניני הזכיין...) לדעתי את הנקודה הזאת העיתונות צריכה להעלות ולהציף לתודעה, כמו גם הציבור שנפגע מהשחיתות ואסור לנו לעצום עיניים |
|
||||
|
||||
אתה אכן מתאר מציאות שאני מקווה מאוד שבעזרתו של ירון זליכה תשתנה. נראה לפחות שהוא עושה את הצעדים הנכונים. חוץ מזה, חריגות תקציביות צריכות לעניין את סבתא שלך כי אם יחרגו מהתקציב יצטרכו לקצץ את קיצבת הזיקנה שלה. |
|
||||
|
||||
אז הביקורת שלך שניסו את זה רק על כלא אחד? אם היו שניים היית מרוצה? התחרות יכולה להיות על האפשרות להארכת חוזה ( אם הם יתחרו בהצלחה מול השב"ס). לא דיברנו על תנאים מינימליים לאסירים? זה לא נכלל במסגרת "איכות השירות" בתגובה הקודמת שלך? כמו שרשות הנמלים מחליטה על חברת אבטחה פרטית על בסיס קריטריונים של איכות השמירה, שהיא בעצמה קובעת, המדינה יכולה להגדיר קריטריונים של " תנאי מחיה" לאסירים. אני מתאר לעצמי שגם בבתי כלא ממשלתיים יש מנגנון לקביעת תנאים מינימליים. אגב, בלינקים שנתן האייל האלמוני ממקודם יש הרבה טיעונים בעד ונגד . במיוחד אני ממליץ על זה http://www.ucc.uconn.edu/~wwwsoci/proscons.html ובוא נניח שאמרנו את כל הטיעונים שם, ונגיע ישר לנושא המעניין: האם מוסרי לאכול בשר? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתגובות למטה עונות יפה מאוד לטענות שלך, במיוחד התגובה עם הקישור לדיון ולמסקנות שלו. אני אתייחס לתחרות תוך אירגונית. סניפי מקדונלד'ס הם המתחרים הקשים ביותר אחד של השני אם הם מספיק קרובים אחד לשני. הם מתחרים על אותם לקוחות ומציעים בדיוק את אותו התפריט. ההבדל בינהם הוא באיכות השרות שהם נותנים. באופן דומה למדי לתחרות בין פרטים שונים של אותו מין. הם המתחרים החזקים ביותר אחד של השני בגלל שהם מתחרים על אותו מזון, באותן שעות פעילות באותו... הכל. תחרות תוך אירגונית זה דבר קיים. תחשוב לרגע על המשאבים של האירגון, האם הם אינסופיים? האם כל מחלקה מקבלת את כל המשאבים שהיא מבקשת? המחלקות השונות מתחרות על משאבי האירגון. אם יפול לך ליד הספר The soul of a new machine תוכל להנות מסיפור אמיתי על תחרות תוך אירגונית. ניהול מוצלח כולל בין השאר את היכולת לגרום לחלקים השונים של האירגון להתחרות תוך כדי שהם משתפים פעולה אחד עם השני. נשמע מוזר ברגע הראשון אבל שני הדברים - תחרות ושיתוף פעולה, לא תמיד סותרים אחד את השני. לדוגמה, שיתוף פעולה של שתי מחלקות בפיתוח מרכיב כלשהו מצד אחד ותחרות על גיוס עובדים אליהם לצורך פרוייקטים אחרים מצד שני. |
|
||||
|
||||
לא יודעת אם עשו על זה סקר התנהגות צרכנית. כשאני חפצה בהמבורגר אני ניגשת למק'דונלדס הסמוך ביותר 1. אין לי שום העדפה של טיב השירות, אלא אם היתה לי היתקלות חריפה ביותר עם העובדים באחד הסניפים (מה שיכול לקרות רק אם הם חרגו מאוד מכללי ניהול הרשת). אבל גם זה פקטור לא מאוד רלוונטי לרשת שבה העובדים צעירים ומתחלפים חדשות לבקרים. 1 כמובן, אני צריכה קודם להחליט שאני מעדיפה אותם על פני בורגר קינג או בורגר ראנץ', אבל אנחנו מדברים על תחרות בין שני סניפים של אותה רשת. |
|
||||
|
||||
היי ברקת, משפט הפתיחה של התגובה שלי כולל תנאי "אם הם מספיק קרובים אחד לשני". כדי להמחיש לך את העניין ניקח דוגמה תאורטית שבה יש בקניון אחד עשרה סניפי מקדונלד'ס ורק סניף ברגר קינג אחד, כולם סמוכים אחד לשני. נניח שכל אחד מהסניפים יכול לשרת את כל הלקוחות שנכנסים לקניון, מי את חושבת ישרוד? אם נניח שחצי מהאנשים מעדיפים מקדונלד'ס וחצי ברגר קינג, תשעה מתוך העשרה סניפי מקדונלד'ס בסופו של דבר יסגרו (אולי אפילו כולם) אבל הברגר קינג ישאר. בכל אופן מטרת התגובה שלי הייתה להפנות את תשומת לב הקוראים למרכיב התחרות התוך אירגונית בחיי עסק. לא טענתי שזה הדבר הכי חשוב בניהול, או היחידי, אבל אני אומר שדבר כזה קיים ומנהל טוב צריך לדעת איך להפיק ממנו את המירב ולא להתעלם ממנו. |
|
||||
|
||||
מי שישרוד הוא הסניף שהכי קרוב לשער הכניסה. ממתי יש יותר מסניף אחד של מקדונלדס בקניון, או אפילו בטווח הליכה? |
|
||||
|
||||
לא יודע לומר לך תאריך, אבל אני יכול לומר לך מקום: במרכז הקניות Nordstan בגטבורג שבדייה. אם אתה רוצה לראות שלושה סניפים בתוך אותו קניון אתה מוזמן 1. להיכנס לאתר http://www.mcdonalds.se/ 2. להקליק על הטאב restauranger 3. במקום שרשום Ort בחר Goteborg (מעל ל O הראשונה יהיו שתי נקודות, זאת העיר שאותה אתה מחפש) 4. הקלק sok (גם עם שתי נקודות מעל ה O, תרגום המילה 'חפש' לשבדית) 5. הקלק על הקישור הסמוך לשמות של שלוש המסעדות Postgatan, Gotgatan,Kladpressaregatan 6. שם לב למרחק בינהן. בתור אחד שעובר בקניון הזה בערך פעם פעמיים בחודש, גם בלי לספור צעדים אני אומר לך שהמרחק בינהם הוא בערך כלום ורבע. מה שאני רוצה זה בסך הכל להסב את תשומת ליבך לתופעת התחרות התוך אירגונית כך שאם יום אחד תהייה ביג בוס תהייה מודע לה ואולי אפילו תדע לנצל אותה לטובתך וטובת העובדים שלך. נ.ב. תחרות בתוך אותו הגוף לא יחודית לגופים כלכליים, גם עלים באותו עץ מתחרים אחד בשני. |
|
||||
|
||||
תוכל להרחיב לגבי התחרות של העלים? |
|
||||
|
||||
בגלל שאני לא אקולוג ולא בוטנאי אני ארחיב, אבל בקצרה ;o) אפשר לתאר גידול של עלים במודל של הצע וביקוש כאשר האור הוא משאב מוגבל (הצע) והצורך לבצע פוטוסינטזה מבטא ביקוש למשאב. כאשר הביקוש לאור גדול מהההצע נוצר מצב של תחרות בין המבקשים (עלים). התוצאה של התחרות הזאת היא פיזור לא אחיד של עלווה על העץ. ישנם ענפים עשירים יותר בעלים וישנם ענפים דלים בעלים. |
|
||||
|
||||
אה. לא משהו. מה העלה המסכן יכול לעשות אם יוצא לו לצמוח על ענף נמוך או שהוא מוסתר ע"י עלה אחר? אני מכיר את עניין התחרות בין העצים, שגורמת להם לבזבז משאבים יקרים כדי להיות גבוהים ככל האפשר במקום לעסוק במה שהם היו רוצים באמת: התרבות. חשבתי שכוונתך היא שגם לעלה בודד יש אפשרות ל"התחרות" באופן אקטיבי בחבריו. |
|
||||
|
||||
הצב צודק בקשר לעלים, אולי תהיה לך יותר מובנת הדוגמא של הענפים או הפירות- קח עץ פקאן לדוגמא שגדל פרא כולו יהיה ענפים קטנים וקח עץ באותו גיל שעבר גיזום והחליטו עבורו מי יהיה ענף ומי יהיה גדם והעץ יהיה עם כמה ענפים ראשיים, הוא יהיה חזק יותר ובריא יותר כי יש פחות מתחרים על אותם חומרי הגלם כנ"ל יותר חזק הוא לגבי דילול פרי - דוגמא טובה היא עצי שזיף ומישמיש שכדי שהפרי יגיע לגודל אכיל צריך להוריד לפחות 50% מהפריחה/ פרי מתפתח יש מקרים שמורידים 90% |
|
||||
|
||||
תודה גם לך. זה לא סוג התחרות שקיויתי לו, אבל אני לא הראשון שקיוה לעשות ענבים וקיבל באושים. |
|
||||
|
||||
אני מודע היטב לקיומה של תחרות תוך-ארגונית, אבל אני פשוט חושב שלא זה המצב המוצג - לא במקרה של בתי כלא פרטיים, ולא במקרה של מ"דים קרובים. קשה לי להבין את הקירבה שהצגת כאן. על מה, בעצם, מתבססת התחרות בין הסניפים? הדבר היחיד שאני יכול לדמיין לעצמי הוא שיש כל כך הרבה לקוחות חובבי מ"ד באזור, עד כי גם בתפוקה מלאה, שלושת הסניפים הללו עדיין לא מדביקים את הביקוש. |
|
||||
|
||||
אפשר לטעון שהוצאת מכרז לכלא שעליו יתמודדו מספר זכיינים תגביר את התחרות (סביר להניח שאכן יעשו כך). זה לא אומר שלאחר שהזכיין יקבע, השרות לאסירים כבר לא יושפע מאפקטיים תחרותיים. עם ביקורת חיצונית מתאימה וניהול נכון גם כלא אחד יכול להנות מפרות תחרות רק שעכשיו זאת תהייה תחורות תוך אירגונית. |
|
||||
|
||||
אחד הסניפים הוא בהכשר של הרב לנדא אחד הסניפים הוא בהכשר של שארית ישראל ואחד הסניפים הוא בהכשר מחזיקי הדת זה כל הסיפור נ"ב: אם אתם מגיעים לשבדיה בעתיד הקרוב נא לבדוק שתעודות הכשרות עדיין בתוקף ושלא שללו להם את הכשרות |
|
||||
|
||||
במרכז המסחרי של גבעת סביון יש סניף כשר של מקדונלד'ס, ואילו בקניון בקיראון (מרחק של 10 דקות הליכה במקרה הרע) יש סניף לא כשר. |
|
||||
|
||||
בתוך קניון הזהב, בראשון לציון, נמצאים שלושה סניפים של מקדונלדס. |
|
||||
|
||||
כן, ואחד מהם פעם היה כשר. היום שלושתם לא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |