בתשובה לאפופידס, 22/03/04 21:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע על סמך מה אתה מגיע למסקנות, ועל סמך מה מר הזקן קובע עובדות. אין לי נתונים עדכניים לפני, אבל מונח לפני מאמר של סמי סמוחה משנת 2000. אני מצטט. "שיעור קטן למדי של הערבים הישראלים דוחים את זכותה של ישראל להתקיים, ושיעור זה אפילו פחת במרוצת השנים: 20.5 אחוזים בשנת 1976, 11.0 אחוזים בשנת 1980, 17.6 אחוזים בשנת 1985, 13.5 אחוזים בשנת 1988 ו-6.8 אחוזים בשנת 1995. רוב הערבים מקבלים את מעמדם כמיעוט: שיעור המצהירים שערביי ישראל אינם צריכים להשלים בעיקרון עם מעמדם כמיעוט לאומי בעל זכויות אזרח מלאות היה 17.6 אחוזים בשנת 1985 ו-17.3 אחוזים בשנת 1995...כאמור, הסקרים בשנים 1976-1995 הצביעו על מגמה גוברת של ישראליזציה והתמתנות בעמדות של הערבים בישראל; אך נראה שמגמה זאת נבלמה בתקופת ממשלת נתניהו. 36.1 אחוזים מהנשאלים ב-1999 אמרו שהתואר 'ישראלי' מתאים לזהותם, לעומת 63.2 אחוזים שענו כך ב-1995...שיעור השוללים את זכות הקיום של ישראל כמדינה עלה מ-6.8 אחוזים ב-1995 ל-16.1 אחוזים ב-1999, ושיעור השוללים את זכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית-ציונית עלה מ-35.3 אחוזים ב-1995 ל-41.8 אחוזים ב-1999. התמיכה ללא סייג בהפגנות לא חוקיות כאמצעי במאבק של ערביי ישראל זינקה מ-6.0 אחוזים ב-1995 לשיא של 20.3 אחוזים ב-1999...". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאתה עושה במקום לראות את טקס הכתרת מלכת היופי? גש מהר לטלוויזיה, יש תיכף 'סקס והעיר הגדולה'! אחזור מחר, ובגדול, או לפחות בבינוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שיש לך בעיות בהבנת הנקרא... הרי הנתונים מדברים בעד עצמם (פחות או יותר): למשל, "שיעור השוללים את זכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית-ציונית עלה מ-35.3 אחוזים ב-1995 ל-41.8 אחוזים ב-1999"! האם יהיה מופרז לנחש שבשנת 2004, אחרי שלוש שנות אינתיפאדה, אחוז השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית-ציונית עולה בהרבה על 50%? האם יהיה מופרז להניח, שהיום - ביום חיסולו של אחמד זצ"ל - השיעור יתקרב ל- 100%? ואם כן - מהי המשמעות, לדעתך, של הקשר שבין השינוי החד בשיעור התומכים/השוללים ובין אירועים כמו זהות ראש הממשלה או חיסול אחמד? כמה עיוור יכול להיות אדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אני חושב שאי אפשר להיות יותר מ 100% עיוור. אבל אני לא מומחה. לפני שאתה מעיר לי על בעיות בהבנת הנקרא, שים לב להבדל בין אלו ששוללים את זכותה של ישראל להתקיים (ואף מוכנים לחיות בה כמיעוט) לבין אלו ששוללים אותה כמדינה יהודית-ציונית. האידיאולוגיה הציונית, שהיא אידיאולוגיה שמבצעת הדרה ואפליה לערבים בעצם מהותה, לא מקובלת גם על חלק מהיהודים, וההפתעה הגדולה שלי למקרא הנתונים הייתה שרוב הערבים מקבלים אותה. הניחושים שלך לא רלוונטים. הקשר בין האינתיפדה לבין ההזדהות של ערבים-ישראלים עם המדינה מורכב: מצד אחד, לרובם יש הזדהות ברמות שונות עם הפלשתינים בשטחים. מצד שני, רובם מעוניינים בזהות נפרדת מאלו שבשטחים, ונאבקים על כך, גם במחיר של ראיית הפלשתיני הלא-ישראלי כ"אחר" (אני מגובה בנתונים גם כאן. אין לי סבלנות להעתיק). לעניין זהות ראש הממשלה, השינוי קשור ליחס לאוכלוסייה הערבית בתוך ישראל ולאפשרות לפתור את הסכסוך הכולל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי טענתך, כי רוב הערבים מקבלים את המדינה כמדינה יהודית-ציונית: א. אני לא חושב שזה נכון *כיום*, גם אם מצמצים זאת לתפיסה הפרקטית בלבד (ולא האידאולוגית). ב. אני לא חושב שזה נכון או היה נכון אי-פעם מצד התפיסה *האידיאולוגית*, להבדיל מהתפיסה הפרקטית (וההבדל ביניהם עצום ומהותי, בעיקר לטווח הבינוני-רחוק). מסתבר שעם בונוס אפשר להיות עיוור בלמעלה מ- 100%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני מתנצל על העיקוב. צוק העיתים וכל זה... שנית, אני עדיין מזועזע. למחרת התחרות העלה רפי רשף לשידור ברדיו את הנבחרת, שחברה לומד לתואר הראשון במתמטיקה (אחד האיילים?) והזכיר לה שזוגיות אינה שורדת את ההכתרה. היא כמובן אמרה שהיא וזוגה1 יוכיחו אחרת. ואז, הסכסכן, כאילו לא יודע על הקשר המיסטי שבין הכדור לכתר, מאפשר לאלון מזרחי לברכה בשידור! אך לא לשם כך נתכנסתי. אז מהיכן לקחתי את הנתונים על ערביי ישראל? אתחיל מן התגובות להתנקשות במגזר הערבי, שהציתו פתיל זה. ביום ההפגנה, הורדו הדגלים ברשויות המקומיות הערביות לחצי התורן, בהר הצופים הפגינו כמאה סטודנטים ערבים שכינו את שרון שביקר במקום בכינויים החריפים הרגילים השמורים ליהודים ואמריקנים בלבד. תגובת חברי הכנסת הערבים היתה דומה. בהפגנה בנצרת השתתפו יותר מאלפיים איש, שכללו את "נציגי כל הזרמים בחברה הערבית בישראל" (לפי הדיווחים בתקשורת)– מ"בני הכפר" הקיצוניים, שדירבנו את רנטיסי בקריאות קצובות להחיש את הנקמה ועד המתונים, הדבר הכי קרוב לאוניברסליזם אצל ערבים, קרי הקומוניסטים, שגם הם צעדו שם בגאון, בקריאות ובדגלים כמחאה על הרג רוצח המונים, שכנגד מאות מעשי הרצח בראשם הוא עמד הם מעולם לא זעקו בכזו נחרצות אם בכלל. שום משמרת מחאה, מקרב יותר ממיליון ערבים לא התייצבה שם. אף סטודנט ערבי ממכללת תל חי לא זעם, אף נערה ערביה מתבגרת ומרדנית מ"נוער היונה" לא התביישה בקול רם. נכון שרוב ערביי ישראל לא טרחו להגיע להפגנה, אך אף לא אחד מן המיליון לא הפטיר מילה להגנת להגנת מדינתו, שאותה ביקש המנוח להשמיד. וזה הכלל שם: הקיצוניות היא תמיד בכיוון אחד ואין שם לא תמהונים חברתיים ולא מוטנטים ביולוגיים שקיצוניותם היא לכיוון השני, האפולוגטי, עם אולי קורטוב של שנאה עצמית, או לפחות האשמה נחרצת של מנהיג ערבי כלשהו בקיפוח חיי אדם, או האשמת עם ערבי בכך, או כבר לא איכפת לי מה, אבל משהו שיראה על איזו תחושה מוסרית ומחוייבות חזקה, אמיתית ואמיצה. המיעוט הקיצוני הוא תמיד בכיוון אחד - בליווי "הרוב המוסרי" השותק – שלבסוף, עם המשך פעילות הקיצונים ותולדות מעשיהם, נסחף גם הרוב אחריהם. ראה את מהומות אוקטובר 2000, ראה את יחסם הפושר של ערביי ישראל לפיגועים ולמשלחיהם לעומת יחסם למנהיגים ערביים הטובחים בנו (ובעמיהם שלהם), ראה לעומת זאת את יחסם למשתפי הפעולה, אלו שמנעו את רצח שכניהם היהודים, ראה גם את הסקרים – בדיוק ברגע בו מחוייבותם למדינה, לשכניהם, עומדים למבחן, ברגע בו באמת יש צורך בערבותם, ערביותם קודמת, קול קדומים שבטי קורא, לפועל הפשוט כמו גם לאחרון הפרופסורים2. ואז, כמשקל נגד לקיצונים, כאשר אנו נרצחים, תראה את המתונים מניפים את כף ידם האחת, ספק מוחים ספק מוחאים3. מכל אלו אני מסיק שהזדהותם של ערביי ישראל עם המדינה, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בסקרים, מבטאת בעיקר רצון חומרני להסתפח לתרבות מתקדמת מאלו הסובבות אותה. זאת ללא שום קבלת מחוייבות מוסרית ושום אימוץ של ערכים הומניסטיים מינימליים של בין אדם לחברו השונה ממנו. אתה יכול לראות זאת בכל מקום – למן עירק, בה לא מוצאים האמריקנים בני ברית אמיתיים עירקים לרעיון של "את השנוא עליך על תעשה לחברך", ובמקרה זה, כאלו המוכנים לתת *לאחר* את החופש אותו הם דורשים לעצמם, דרך משכילי ערב כולם שחוזרים מן המערב החופשי למדינות ערב ובמקום לנסות להטמיע את השספגו, לכל היותר מנאצים ומסיתים נגד זה, דרך המיליונים שעשו במערב את משכנם – ערביי אירופה, שלהפתעת החוקרים, דווקא הדור השלישי שלהם, שאמור היה כבר לאמץ לחלוטין את ערכי החופש, ההשכלה הביקורתית והרב תרבותיות, הוא שמוביל שם את החבירה לאתוס הכיבוש והדיכוי הפאן איסלמי. כמעט לפני סיום, הנה משהו מעודד: http://tinyurl.com/2y9hk . אומנם הכותב הוא ככל הנראה נוצרי, אומנם גם הוא נזקק לשימוש כלשהו בשקי החבטות המסורתיים של עמי ומנהיגי ערב – ישראל וארה"ב כדי שלא יואשם בייצוג אינטרסים זרים, אומנם אין הוא קורא במפורש לאף מנהיג ערבי פושע מתועב, גם לא לאלו שרצחו אלפים רבים של בני אדם, הוא אף לא מגנה את רצחנות המאבק הפלשתיני ואף מביאו אותו כדוגמא חיובית ובעצם קל לראות שהוא נמנה על מחנה הפוּ, כלומר המתונים הערבים הספורים שדי בנשיפה קלה של האשמה בחבירה לגורם חוץ שבטי כדי להרעידם מעמדתם, אך נראה שהוא לפחות מבין שמקור הבעייה הערבית היא הן המנהיגים והן העמים עצמם, וזה לא מעט וזה יכול היה להיות המשך של משהו טוב, שכמותו וחריפים ממנו כבר נשמעו בעיתונות הערבית, אם רק לא היה זוהיר עוד אחד מאנשי הפוּ... וכדי שיהיה חג ממש שמח, הנה אוסף מגניבונים: למרות שזה נקטע באמצע, שימושי מילת הF המופיעה שם מזכירים את אינדקס הנעבעך שב תגובה 185098 ____ 1 "זוגתה" יכול היה להיות הרבה יותר מגניב, לא? כואב הלב... 2 נו, טוב יש שלושה-ארבעה (כן, מז"ט, נמצא עוד אחד – בסעודיה, סעיד א-סאלח, שזה כ1 ל70 מיליון). 3 עפ"י ביטוי של פרופ' אביעד קליינברג בנושא אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את עניין התחרות שבהתחלה ואיך הוא מתקשר לנושא, או שזה היה גילוי של הומור? אני לא טוב בזה. בכל זאת, על איזה תחרות מדובר ומיהי "הנבחרת"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, יש לי את אותה הבעייה בחלק מן התגובות באייל. במקרה זה אולי תגובה 207747 תבהיר את הסוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני הבאתי *נתונים מדעיים*, לא אוסף התרשמויות. לא הבנתי כיצד אתה מתמודד אתם. בטענה שהם מבטאים "רצון חומרני" ולא "מחויבות מוסרית"? מה זה קשור לטענה שלך שהם רוצים בהשמדת מדינת ישראל? (ונחמד שאתה יודע להיכנס לראש שלהם. טלפתיה?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהבאתי יותר מאוסף התרשמויות. הבאתי מעשים שנעשו, מילים שנאמרו ויותר מזה, את אלו שלא נעשו ולא נאמרו. דעתי היא שמעשים הרבה יותר אמינים מתשובות לסקר, שאינך יודע את מניעיהן. אבל גם בסקר שהבאת תמצא מגמה ברורה: ככל שהתמשכה המתקפה הפלשתינית, עברו ערביי ישראל לצידם. ולפני שמישהו ינסה לתלות זאת בפערים ומצוקה כלכלית שגררה עוינות מצידם, אפשר לחפש את הפתיל באייל בו מובאים ממצאים המראים מתאם גבוה בין השיפור במצבם הכלכלי של ערביי ישראל והקטנת הפערים בינם לבין האוכלוסיה היהודית, להגברת העוינות מצידם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושכחתי להוסיף בסוף: ואת משטרו העריץ של קים ז'ונג איל יש להפיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם המשפט הזה. וזהו. (הפערים בינינו גדולים מדי מכדי שהדיון יהיה מעניין). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |