|
||||
|
||||
1. לא רק שאין החלטת ממשלה, אלא שבג"ץ דחה עתירה המבקשת למנוע מראש הממשלה לפעול בנושא עד שתהיה החלטה. מעתה אמור: אין החלטה, וגם לא צריכה להיות. |
|
||||
|
||||
הכנסת יכולה להביע אי אמון בממשלה (ובראשה) בלי קשר לבג''ץ. |
|
||||
|
||||
קצת קשה לגבש תמיכה בכנסת כשראש הממשלה לא מודיע על שום תוכנית. לאחר מעשה (למשל: קבלת אישור מן האמריקאים) יהיה הרבה יותר קשה לעצור את הביצוע, ושרון כמובן יודע את זה. הרעיון הכללי הוא שהכנסת מפקחת על הממשלה (למשל על-ידי האפשרות של הצבעת אי-אמון), אלא שעל זה אפשר לסמוך כשהמנהל תקין: מודיעים על החלטות בצורה ברורה, כדי שאפשר יהיה למחות או לפעול נגדן. איכשהו התרגלנו שגלגל השיניים הזה מיותר במנגנון שלנו: מספיק שלכנסת יש יכולת וירטואלית להצביע אי-אמון, ומשגיח הכשרות העיוור הזה מכשיר את כל השרצים. אגב, אני בעד הפרדה באופן כללי (אם כי אני סומך על שרון שיצליח לחרבש כהוגן את הפרטים). |
|
||||
|
||||
מאחר ושרון הודיע על הקוים הכללים של תוכניתו, לפחות לגבי עזה, הכנסת יכולה לפעול בלי לחכות לפרטים. אני חושב שלא רק שרון, אלא גם המתנגדים הקיצוניים ביותר לתוכנית, מבינים שיהיה להם יותר קשה לאחר שהאמריקנים יתנו אור ירוק, אלא שהם גם מבינים שכבר היום אין להם רוב בכנסת. אגב, אני בעד מנהל תקין באופן כללי (אם כי טרם זכיתי להכירו). |
|
||||
|
||||
בודאי שצריכה להיות החלטה כדי לבצע את הנסיגה עצמה. לא ברור לי כיצד אפשר למנוע מרה''מ ''לפעול בנושא''. זאת מהות עבודתו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |