![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה שלא נמצאו עצמות חזיר לא בהכרח מעיד על התיישבות ישראלים. הכנענים לא נהגו לאכול בשר חזיר, שזוהה עם אל מוות שהרג את אצל הצמיחה אדון. ככל הנראה, הם הקריבו חזיר פעם אחת בשנה (מתישהו באביב במהלך החגיגות לאדון) אבל לא ברור אם הם אכלו אותו אז או לא. רמזים לעניין קורבן החזיר כאירוע ייחודי פעם אחת בשנה ניתן לראות גם בספר ישעיהו וגם אצל הכותב הקלאסי לוקיאנוס מסמוסטה שתיאר את המנהגים הדתיים של הפניקים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסקרנות- איפה בספר ישעיהו יש רמזים לקורבן הזה? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אולי הכוונה לסוף הספר: זובח השור עורף כלב, מעלה מנחה דם חזיר. (אוכלי החזיר והשקץ יחדיו ייספו) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אכן כן, זה הפסוק. ישעיהו ס"ו, א'-ד': "כה, אמר יהוה, השמים כסאי, והארץ הדם רגלי; אי-זה בית אשר תבנו-לי, ואי-זה מקום מנוחתי. ואת-כל-אלה ידי עשתה, ויהיו כל-אלה נאם-יהוה; ואל-זה אביט--אל-עני ונכה-רוח, וחרד על-דברי. שוחט השור מכה-איש, זובח השה ערף כלב, מעלה מנחה דם-חזיר, מזכיר לבנה מברך און--גם-המה, בחרו בדרכיהם, ובשקוציהם, נפשם חפצה. גם-אני אבחר בתעלליהם, ומגורתם אביא להם--יען קראתי ואין עונה, דברתי ולא שמעו; ויעשו הרע בעיני, ובאשר לא-חפצתי בחרו". |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |