בתשובה לד''ר בר ביצוע, 07/03/04 9:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני נגד פגיעה במטה לחמו של מאן דהו, אבל אם החלטת כבר לעשות, אז לעשות ולא לקשקש ולהשקיע את המאמצים במקום בו הם ישאו פרי. (וזה מה שלרב עושים נציגי הציבור החרדי למורת רוחו של הציבור החילוני שרק יכול לערוג לדוגמטיות כזו מנבחריו) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה סתם תופס ''פוזה'' מתיפייפת בעיקרון, אני מסכים איתך שצריך להשקיע את המאמצים במקום בו הם ישאו פרי, אבל עליך לזכור שבמלחמה כמו במלחמה הטפה לחרם צרכנים יכולה לעזור בפיתוח מודעות מתמשכת שתתורגם בבוא העת ללחץ על נציגי ציבור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הצלחות הציבור החרדי נובעות מפעולה מאורגנת של מרי צרכני, שמשתמשת בתבונה בכוח הצרכני של הציבור הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולדעתי, רב ההצלחות של הציבור החרדי נבעו והחלו מהכנעותם של פוליטיקאים חילוניים לפוליטיקאים חרדיים, בהיות אלה לשון המאזניים בנושאים בהם רואים החילוניים חשיבות גדולה יותר (בטחון, תקציב או סתם השארות על הכסא). ''קומץ'' ההצלחות הללו, שיצרו חקיקות גורפות המשקפות בעיקר את הלך הרוח של שומרי המצוות, לא רק שלא ''השביעו את הארי'' אלא אף עוררו תיאבון בקרב הציבור החרדי אשר פנה להפעיל לחצים צרכניים (לחצים אשר אני תוהה אם היה נוקט בכזו כמות, עקשות והצלחה לולא היה מעודד קודם לכן). היום, ניתן לראות מוצרים רבים אשר משווקים לציבור החרדי ולציבור הלא-חרדי תחת שמות מותג שונים בנסיון של החברות ולהפריד (ולמשול) בשני שווקים כ''כ שונים אלו, בלא להכעיס אף ציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשקעה שנושאת את הפרי הטוב ביותר היא בדיוק להקפיד לקנות רק במקומות שנותנים לי את מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה - למשל אוכל לא-כשר, או דלק בשבת. בכך שאני מקפיד לקנות שם (גם כשאני לא קונה פרושוטו עם פרמז'ן, או אם אני במקרה מתדלק ביום שלישי), אני דואג שהמקום (שבוודאי סובל מהחרמה מצד שומרי כשרות או שבת) ימשיך להיות רווחי, ובעל העסק לא יחשוב שאולי עדיף לו להתאים את עצמו גם לקהל הדתי, כי הקהל החילוני גם ככה לא אכפת לו. מה, אם לא פניתי לח"כ אז ההשקעה שלי לא יכולה לשאת פרי? בולשיט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תוכיח. (את הטענה במשפט הראשון שלך) ב. האם יידעת את אותו עסק לו אתה שומר אמונים כי אתה לקוח נאמן שאפשר לסמוך עליו when the going gets tough? ג. האם אתה לא מפריז קצת בחשיבותך למארג המזון הכלכלי? ד. מילה אחת לח"כ, לראש יחידה בצבא, למנהל מחלקה בחברה, יכולה במינימום מאמץ להביא לתשואת עשייה מרשימה. אלפי שעות יזע, חרם וויכוחים סלוניים סוערים וצרודים אולי יגיעו להישג כלשהו, פחוּת יותר ומעייף הרבה יותר. זה לא בולשיט אלא יחס עלות תועלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה באמת רוצה שאני אתחיל להציג כאן מודלים כלכליים? 2. לא. אני חושב שבכלכלה קפיטליסטית exit עובד טוב יותר מ-voice. 3. אני לא מדבר על עצמי בלבד, אלא על כך שכל אדם צריך לנהוג כך. 4. לא מכיר אף ח"כ, ראש יחידה בצבא או מנהל מחלקה בחברה, כך שאף מילה שלי לא תשנה שום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תפדל, רק שיהיה פשוט, אתה מדבר להדיוט (שישמח ללמוד) 2. לא הבנתי. exit ו-voice הם מושגים כלכליים טכניים? 3. זה נחמד ויפה שאתה מדבר על כל העם היושב בציון, אבל זוהי רק הדעה שלך איך הדברים צריכים להעשות, ולכן, אפילו אם אתה צודק, כל עוד זו *דעתך*, לא *כל אדם* ינהג כמוך. 4. אז תכיר, שלח דואר, דפוק על דלת, תעיז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I. נו, באמת, זה לא סבוך במיוחד, כל הקטע של ביקוש והיצע, רווח והפסד... בתכלית הקיצור: פוטנציאל הרווח של חנות א' הוא, נגיד, 100. ברגע שהחנות מחליטה לעבוד ביום שבת, היא מאבדת, נגיד, פוטנציאל של 20 בגלל קונים דתיים שלא יסכימו לקנות בה. אז עכשיו הפוטנציאל שלה הוא 80. אני, כאדם חילוני, ועוד עשרה אחוז מהאוכלוסיה, נגיד, מחליט שאני קונה אך ורק בחנות הזאת, ולא בארבע המתחרות שיש לה בסביבה, וכך במקום לקבל חמישית מהכסף שאני מוציא על מה שהחנות מוכרת, הוא מקבל 100 ממנו, כלומר, אם נניח שעשרת האחוזים החילוניים הם מדגם מייצג של הקונים, הוא מקבל מאיתנו 50 במקום 10. עכשיו, הפוטנציאל שלו עלה ל-130, והוא רואה ברכה בעסקיו, וברור לו שעדיף לו להמשיך ולפעול גם בשבת, כי כך פוטנציאל הרווח שלו גדול יותר מאשר במצב ההופכי. II. לא, אלו מושגים סוציולוגיים, שאפשר ליישם אותם לגבי כל ארגון. מדובר בשיטות תקשורת בין צרכן (או חבר בארגון) לבין יצרן (או הארגון). קול (voice) הוא היכולת להביע עמדה באופן ישיר בפני מקבלי ההחלטות. למשל, בחירות הן שימוש בקול בארגון שנקרא מדינה. משלוח מכתבי תלונה למפעל שעובד בשבת הוא שימוש בקול בפני יצרן. יציאה (exit), לעומת זאת, הוא היכולת להביא אי שביעות רצון באמצעות עזיבה - למשל, להפסיק לקנות מוצר, או לעזוב את המדינה, או להפסיק לשלם דמי חבר (מה נקרא "להצביע ברגליים"). ארגונים שונים רגישים לשיטות תקשורת שונות. הספר של הירשמן שהציע את המושגים הללו גם תיאר מה קורה מתי שצרכנים של שירות מסויים (למשל, רכבות) מעדיפים להביע את עצמם באמצעות יציאה (לא לנסוע ברכבת אלא בשיטת תחבורה אחרת), אבל מציע השירות (חברה ממשלתית) כלל לא רגישה לצורת התקשורת הזו (משום שאין להם שום מחוייבות לרווח כלכלי). במצב כזה, היצרן לא מקבל אינדיקציה לכך שהצרכנים אינם שבעי רצון, וחלה התדרדרות מתמשכת בשירות הניתן. באופן כללי, השיטה הקפיטליסטית נותנת עדיפות לתקשורת באמצעות יציאה (זו המשמעות של תחרות), על פני קול, שהיא שיטה שמקובלת יותר בפוליטיקה, או במשק שתלוי בפוליטיקה (כמו משק במדינה סוציאליסטית). III. לא, אבל אני מעודד אנשים לפעול כמוני. גם פניה לפוליטיקאים לא תישא פרי אם לא יהיו איתי עוד כמה מצביעים פוטנציאליים שיהוו משקל אלקטורלי משמעותי. כמו שהראיתי לעיל, לא צריך אחוז גדול במיוחד כדי להפוך את היוצרות במשחק החרמות הדתיים. IV. אני ביישן אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I(עברנו לרומית?) בעל עסק שרואה ברכה של 130 בעסקיו, האם ידע בזכות מה הצליח כך? אולי זה מיקום החנות שלו, או שיש לו עובדת מצודדת שמושכת את כל הגברברים באיזור, או אולי הוא משוכנע בעליונות מרכולתו? במצב כזה של חוסר וודאות בין תוצאה לסיבה לה, אל תתפלא אם יחליט פתאום המוכר, לרגל ההצלחה המשגשגת לצמצם שעות פעילות ולקרוץ גם לסקטור הדתי. הוא לא יבין בהכרח את הקשר בין הבחירה שעשה בעבר, לפתוח בשבת (החלטה, אשר יתכן שנבעה מטעמים של דחק פרנסה ולא כוונה גדולה מכך) לכך שאתה ועוד אנשים אשר שכנעת (או שהגיעו באורח פלא לאותה מסקנה נקודתית) הפכתם לקליינטים-קבועים שלו. כאשר יסגור בשבת, אתה תרגיש נבגד וממורמר והוא לא יבין איפה חטא ולמה כל הכעס הזה עליו. II מעניין ומחכים. תודה! III קצת כריזמה וחלקות לשון יכולה לפצות רתימת פוליטיקאי למטרות לובי קטן למדי. מי יודע, יכול להיות שתצליח לשכנע אותו, כאזרח, בטיעוניך, ואז, הוא ייצג את דעותיו הוא (ושלך). לא באמת הראית קשר בין גודל החרם לשינוי במשחק הכלכלי, וגם לא הוכחת את טענתך המקורית (תגובה 203545) כי זוהי "ההשקעה הנושאת את הפרי *הטוב ביותר*". IV סיפורים ספר ל.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
A (אני מנסה לגוון כאן. איך עושים אותיות יווניות כאן?) - שינסה. ברגע שיסגור את החנות בשבת, הוא פתאום יאבד כל כך הרבה הכנסה, שהסיבה תהיה ברורה לו לחלוטין. B - עלודבר. C - ומה ההשפעה של פוליטיקאי מסכן אחד? D - למי? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |