 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך אקבע עונש מוות על משהו שאינו עברה? הרי הבוס של יונתן אורן (שהיה מת ליום מנוחה שבועי) לא מאיים עליו מפורשות בפיטורין. הוא רק מסביר לו שיש לחץ נוראי כרגע, ולוחות הזמנים דוחקים. למען האמת, הוא אפילו לא חשב לפטר את יונתן (לא יהונתן?) אם הוא יעיז לקחת יום מנוחה. אפילו לא עלה על דעתו שיונתן אורן מת ליום מנוחה. מספיק שיונתן אורן יחשוב שזה *עלול* לקרות, בשביל שהוא יתנדב לעבוד שמונה ימים בשבוע(1). אגב, לטעמי, שיהיה יום מנוחה *כלשהו* בשבוע, קבוע או לא, זה לא משנה, אבל בכל שבוע (לפחות) יום מנוחה אחד. ___ (1) אצל נעמי שמר זאת אוטופיה, הביטלס מימשו אותה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו חוזרים שוב לאותה נקודה: המחיר של ההגנה על יהונתן הוא שמישהו אחר לא יכול לחתום על חוזה טוב עבורו. אני מניח שהבחינה צריכה להיות כמותית: כמה אנשים נמצאים במצב שתיארת לעומת מספרם של אלו שנמצאים בסצנריו שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון, המחיר של ההגנה על יהונתן הוא שמישהו אחר לא יכול לחתום על חוזה טוב עבורו. 2. מסכים שהבחינה צריכה להיות כמותית. 3. לא כמה אנשים נמצאים במצב שתיארתי לעומת מספרם של אלו שנמצאים בסצנריו שלך, אלא כימות משוקלל שיקח לא רק את כמות הנפגעים (הפוטנציאליים) בכל צד, אלא גם את מידת הנזק שעלול להגרם להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר גמור. עשיתי את החשבון ויצא שאני צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ברור. ברגע שמכניסים את פקטור בכמה *אתה* נפגע, ביחס לכמה האחרים נפגעים, הכמויות כבר לא משנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. את הפקטור הזה אתה הצעת, כזכור. וברצינות, הייתי רוצה שיישמו את סיסמת הרופאים גם על המחוקקים: קודם כל, לא להזיק. במקרה של חוסר הכרעה ברורה, אני בעד אי-חקיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אפילו אצל הרופאים זו רק סיסמא לא מיושמת. הרי כל רופא אשר רושם לך אקמול(1) יודע כי לאקמול תופעות לוואי. הוא מניח שהתועלת גדולה מהנזק. ___ (1) אני יודע, אקמול אינו חייב במרשם רופא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני רק רוצה להזכיר את ההצעה המהפכנית שלי למנגנון לעשות את החשבון הכמותי של מספר הנפגעים מול מספר המרוויחים: רצון הרוב כפי שהוא בא לידי ביטוי בבית המחוקקים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים כאן על מקרה של פגיעה (ממשית) מול פגיעה (ממשית), ותחת ההנחה המקלה שנתתי שאכן הפגיעה בשני המקרים ממשית. אני מתאר לעצמי שהד"ר הביצועיסט יציג עמדה קיצונית יותר לפיה זכות העיסקה ביני לבין אביב אינה ניתנת לשינוי גם ברצון הרוב. אני עצמי די מתנדנד במקרה זה. ושוב, למען הסדר הטוב ולטובת אלה שהדיון הארוך הזה כבר מבלבל אותם: לי אין בעיה עם חוק עזר מקומי לסגירת קניון מסויים ביום שלישי בין השעות 10-12 בצהריים בגלל שתושבי המקום נחנקים מהריח ואלו השעתיים החביבות עליהם לפתיחת סינוסים. אני מתנגד לרעיון שיכפה סגירת כל הקניונים בשעה הזאת מטעמי איזה עקרון של "אופי המדינה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים איתך שההחלטה צריכה להיות במסגרת השלטון המקומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אחים אנחנו גם אם איננו מסכימים. אך חיבה יתירה לי לאלו שאני מסכים אתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מכיוון שלא ניתן באמת להגן על העובדים בלי להקים דקטטורה, המדינה לא צריכה להתערב. לא ניתן למנוע מאדם לעבוד שבעה ימים בשבוע. הרי היום אפשר לעבוד מהבית, או לעבוד כמו חמור בגינה. קראתי בעיתון שלהשלמת הכנסה אנשים קושרים ציציות וכותבים מזוזות בשבת. מה נעשה, נקים סיירת מניעת עבודה? צריך להפסיק להסתכל על המדינה וכוחה ככלי כל יכול שיפתור את הצרות ולעבור לחינוך. חינוך אנשים להבין שהם אחראים לגורלם, ועליהם להגיד למעביד לא כאשר דורשים מהם לעבוד בשבת יביא לתוצאות יותר טובות בטווח הרחוק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |