|
||||
|
||||
למה? אם אני מעדיף לעבוד 6 שעות ביום במשך שבעה ימים בשבוע, ואם לאביב י., המעביד שלי, לא איכפת שאעשה כך (העיקר שהתרגילים יהיו מוכנים בזמן ושהציון לא יהיה נמוך מ 80), למה אתה או המדינה רואים צורך לדחוף את האף? אה, כדי להגן על יונתן אורן שהיה מת ליום מנוחה שבועי אבל הבוס מאיים עליו בפיטורין. מצטער, לא מעוניין שתנהל את המלחמה בבוס ההוא על הגב שלי - הוא כואב גם ככה. מצידי קבע עונש מוות על עברות כאלה, ואל תעניש אותי בגלל אנשים אחרים. |
|
||||
|
||||
כפי שהמדינה רואה צורך להגביל את שכר המינימום שהמעביד רשאי לתת לך, כך היא רואה צורך להגביל את שעות העבודה שהמעביד דורש ממך. סיבות אפשריות לכך שרוצים שיהיה יום חופשי מרוכז אחד (from the top of my head, אני באמת לא סוציולוג או כלכלוג): א. סיבות היסטוריות גרידא ב. סיבות של יעילות מוגברת של יום חופש מרוכז מבחינה כלכלית ו/או חברתית. ג. מחוייבות בחוזים בינלאומים (זה סתם טריק שמעביר את השאלה לגורם אחר). ד. סיבות דתיות ה. השתלבות אינטרסים בין כל הנ"ל... :) |
|
||||
|
||||
כן, אני יודע שהמדינה מעדיפה שאהיה מובטל על פני שאהיה מועסק בשכר נמוך ממה שהאדון פרץ חושב להוגן. חשבתי שלא כדאי להחיל את זה על עוד ועוד תחומים, אבל כנראה רוב האנשים כאן מעדיפים מין "הגנות" כאלה. כל הסיבות שמנית, מלבד ד' (ובעקבות זאת גם גם ה' כמובן) אינן רציניות בעיני. לגבי הסיבות הדתיות - הן תופסות למי שמעוניין לכבד את מצוות הדת. מה להן ולהסכם שלי עם אביב? |
|
||||
|
||||
מוזר, ההגיון (הקלוקל?) שלי אומר שמחוייבות בחוזים בינלאומיים תעדיף פיזור ימי החופש במשק ולאו דווקא ריכוזם (המשתק או לפחות מאיט, כלכלית) ביום אחד. |
|
||||
|
||||
אפשר לחשוב על זה כך: לקוח מתקשר מחו"ל לאגף מסוים בחברה ונענה בתקליט המודיע לו שהאגף סגור עד מוצאי יום ג. הוא רושם זאת ביומנו, ולמחרת מנסה להתקשר לאגף אחר בחברה, ושם, מעשה שטן, התקליט מודיע לו שהם סגורים עד יום מוצאי יום ד. מעצבן, לא? כמובן שזה נכון גם לגבי לקוחות בארץ ואפילו עבור עובדים באגפים שונים באותה חברה. |
|
||||
|
||||
פיזור *מתוכנן* ו*נכון* - ידאג לכך שדברים כאלה לא יקרו, וגם יביא לניצול יעיל של מיכשור, מחשבים וכו'. |
|
||||
|
||||
אפשרי רק בעסקים גדולים עם מספיק יתירות כ''א. מצד שני, ניתן לדמיין מין עולם מד''בי שבו כל עסק מעסיק פי שניים מכמות העובדים המקובלת אצלנו, כל אחד חצי מהזמן. יכול להוות פתרון לבעיות האבטלה והייצור העודף. (אני חושב שבשלב זה ניתן להבין למה אני לא כלכלן). |
|
||||
|
||||
כאמור, אני לא כלכלן. נראה לי הגיוני מבחינת פיריון עבודה ופיריון מנוחה, שעובד *אחד ספציפי* ירכז את החופש שלו ליום אחד בשבוע. נראה לי אפשרי (ברמת 50:50) שמבחינה מאקרו-כלכלית, עדיף שכל העובדים (והעסקים) ישבתו באותו יום בשבוע ולא כל אחד ביום אחר. לפי ההגיון *שלי*, האו"ם צריך לחייב את כל המדינות לתת 183 ימי חופש בשנה לכל העובדים באשר הם. |
|
||||
|
||||
בהמשך לתגובה 202524: פיזור, אבל שוב - *מתוכנן*, לא מקרי - יביא גם לניצול יעיל של חמרים מתכלים (חמרי פג-תוקף, רגישות לאור וטמפרטורה וכולי). נדמה לי שיש בארץ כבר עכשיו חברות הנוהגות כך (בהייטק, כנראה, לא יכולה לגגל), אך הן מעטות מכדי שתהיה להן השפעה ברמת המשק. לו פיזור כזה היה נעשה תוך שיתוף פעולה כולל, הוא היה מביא גם להקלת עומס התחבורה. אא"ט, פעם, לפני שנים, נשקל בארץ ניסוי כזה, אך אז דובר על פיזור שעות העבודה בין הגורמים המעסיקים ולא על פיזור ימי החופש. לעניין האו"ם - מזדהה אתך נמרצות ומוכנה לחתום על עצומה, אם תנסח. זה יועיל כנגד האבטלה הסמויה הקיימת ממילא :-). |
|
||||
|
||||
בארץ נעשו "פיזורים" שונים, למיטב ידיעתי: א. מכוניות הושבתו יום בשבוע. כל מכונית נשאה מדבקה שציינה את היום בו היא מושבתת. ב. פעם למדו בבתי הספר במשמרות - חלק מהילדים למדו בוקר וחלק אחר למדו אחה"צ ג. יש מפעלים שבהם יש עבודה במשמרות. יצא לי לפני הגיוס לעבוד פעם או פעמיים במשמרת לילה במפעל. בסופו של דבר - שיקול כלכלי (תעריף 150% או 200%). אני זוכר סיפורים של אבי שעבד כמאבטח בשדה התעופה, שהעדיף משמרות של שישי בלילה - גם תעריף כפול, או משהו כזה. כשחושבים על זה, אז יש הגיון כלכלי רב בפיזור שעות העבודה במפעלים על פני כל שעות היום - צריכת החשמל למשל תהיה הרבה יותר מאוזנת בלי עודף ביקוש בשעות הבוקר והצהריים עם "צניחה" בשעות אחרי הצהריים - נדמה לי שהצריכה הביתית לא מגיעה לאותן רמות ביקוש, אבל זה שווה בדיקה. |
|
||||
|
||||
בספר של פיליפ חוזה פארמר, צפיפות האוכלוסין מאלצת את המדינה להקצות לכל אדם רק יום פעילות אחד בשבוע, (והקפאה עמוקה בשאר הזמן). |
|
||||
|
||||
המנגנון הכי טוב להחליט אם פיזור או כינוס הוא השוק או היד הנעלמה של אדם סמית. אם נקבל עקרון זה אז שניכם צודקים. |
|
||||
|
||||
כן ולא. מילות המפתח הן אכן *מתוכנן* ו*נכון*. זאת בעיה קשה מאוד. יש מקרים שעדיף לפזר שעות עבודה על כל השבוע ( ואפילו על כל היממה כמו במקרה של משמרות) ויש מקרים שדווקא ההשבתה המרוכזת יעילה יותר1. מבחינה כלכלית אני לא יודע מה עדיף, אולי פשוט יותר קל לנהל ולעקוב אחרי שבתון מרוכז. זה מזכיר לי את האגדה ששמעתי פעם על איך נשים שגרות הרבה זמן ביחד מקבלות את המחזור באותו זמן- מין דילמת אסיר + משוב חיובי. ברגע שיש יום מועדף לחופש, האפקט מגדיל את עצמו ( למה אתה לא עובד בשבת? כי הבן שלי בחופש מבית הספר ואין מי שישמור עליו). 1 שתי סיבות שקופצות לי לראש: סינרגיזמ והקטנת טרנזיינטים2 2 קראתי פעם סיפור על יצורים שישנו שמונה שעות ביום: מילישנייה כן, ושתיים לא. |
|
||||
|
||||
סנכרון המחזור אינו אגדה, אלא אם כן תפנה אותי למקור מהימן שמבסס את זה. |
|
||||
|
||||
צריך להיות הפוך, לא? אתה צריך להוכיח לי שזה לא אגדה. בכל אופן, אני מכיר את התופעה משמועות ( כלומר-אגדה), אם יש לך מקור, הביאוהו הנה. |
|
||||
|
||||
מעניין: חלק גדול במיוחד מהסימוכין ב-PubMed בנושא הזה הם פולמוסיים - זה מסביר למה המחקר של ההוא לא נכון, אחר סוקר "שגיאות יסודיות בחקר תופעת סנכרון המחזור", ועוד. הנה רשימת מאמרים: |
|
||||
|
||||
זה משהו שבכמה ספרים שקראתי נלקח כעובדה לא מעורערת, כך שבכלל לא ידעתי שיש ספק בעניין. אני זוכר שהתעסקו בשאלת הקשר בין הצנעת המחזור לסנכרון - אם קיים בכלל, ומה קדם למה. |
|
||||
|
||||
זהו, שאני לא מצליח להזכר מאיפה אני מכיר את ה"עובדה" הזאת אז העדפתי להתייחס לזה כאגדה. אלון הביא קצת עדויות ממדליין שמראות שהנושא עדיין במחלוקת. מה זה "הצנעת המחזור"? |
|
||||
|
||||
סליחה שאני נדחף, אבל הנה שאלה שנשאלה במקומותינו - האם נמצא קשר כלשהו בין קיום יחסי מין בזמן המחזור וסרטן מסוג כלשהו (צוואר הרחם בעיקר)? |
|
||||
|
||||
העובדה שהאשה נגישה מינית בלי קשר למצבה במחזור הביוץ, ושהזכר הגברי המצוי לא יכול לדעת אם היא בימי הפוריות או לא1, בניגוד למה שקורה אצל יונקים אחרים. כמו שאתה בטח מבין, זה מעלה שאלה או שתיים. ______________ 1- בהתעלם מ PMS |
|
||||
|
||||
נכון, נזכרתי. זה ייחודי רק לנו או שגם אצל קופים אחרים? |
|
||||
|
||||
רק אצלנו ואצל הבונובוס, למיטב ידיעתי (כלומר: הנגישות המינית משותפת עם הבונובוס, ההסתרה ייחודית לנו - אצלן רואים את זה יפה מאד). |
|
||||
|
||||
חוק בונובו! |
|
||||
|
||||
בונובואית קטנה לחשה לי שגם אצלנו רואים את זה לפעמים, אבל אל תגלי להם. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח מה הבדיחה, אבל זה לא נעים, ההודעה הזאת. אני חייב להודות שלי היה יותר נעים כאן בלי תגובות מהסוג הזה. |
|
||||
|
||||
טוב, אולי אתה צודק. חשבתי על משהו מאוד מסויים ואולי מההודעה נשתמע דבר אחר, לא חשוב כבר וסליחה על האי נעימות. |
|
||||
|
||||
על פי מיודענו ג'ארד דיימונד (הזכור לטובה מדיון 1760), ההסתרה היא דווקא לא ייחודית רק לנו: "כמחצית הפרימאטים העילאיים נוהגים כמנהג האדם - הם אינם מגלים שום סימני ביוץ חיצוניים" (מתוך http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/004008... - בעברית). באתר גלילאו הישן אפשר גם לקרוא על חיי המין של הבונובו, ב- http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/001005... (לא להחמיץ את המפה האינפורמטיבית באמצע!). |
|
||||
|
||||
משונה. האם נובע מהמשפט שציטטת שכמחצית הפרימאטים מזדווגים גם בתקופות שהנקבה לא פוריה? למיטב ידיעתי זה לא נכון (בטח שלא אצל האורנגאוטנים שבכלל לא נפגשים אלא לצורכי רביה). אם הנקבה של אותם "כמחצית הפרימאטים"מסרבת להזדווג, הטענה על ההסתרה ריקה מתוכן, שכן גם התנהגות היא "סימן חיצוני". איפה הצ'יף? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה, ואין לי תשובה. אני מצטרף לקריאה לבונובולוג הראשי של "האייל הקורא", למען יאיר את עיננו (אם כי עכשיו, כשהספר מתגובה 191617 כבר לא אצלו, אולי זה יהיה קשה). |
|
||||
|
||||
מה גורם לך לחשוב שהספר לא אצלי? שנה רביעית ועדיין אף אחד לא חיפש אותו... אני חייב להודות שאין לי מושג מה התשובה כאן. האינדקס של הספר האמור לא ממש מוצלח, וגם בספרים אחרים לא הצלחתי למצוא מידע בנושא, בטח לא כזה שמדבר על כלל הפרימטים. אולי חיפוש מוצלח ברשת יעלה את התשובה, אבל אני לא הצלחתי להעלות בחכתי משהו שנראה מבטיח. |
|
||||
|
||||
טוב, הצלחתי למצוא משהו כאן: http://www.uoregon.edu/~anthro/mating.html אם להאמין לאתר הזה, הרי שלמרות שאורנגאוטנים חיים לבדם, הרי שהטריטוריה של כל זכר כוללת בתוכה טריטוריות של כמה נקבות, ומעשית - הם מגנים על הנקבות הללו. למעשה, מדובר במעין הרמון, רק עם הרבה יותר פרטיות לכל אחת מהנקבות. אם נצרף את המידע משני המקורות, הרי שאורנגאוטנים נפגשים רק כדי להזדווג, אבל הם עושים זאת בזמנים די רנדומליים, בלי בטחון בכך שההזדווגות הספציפית הזאת תביא להפריה. |
|
||||
|
||||
מה שגרם לי לחשוב שהספר לא אצלך זו תגובה 191640. האם זה היה איום סרק? |
|
||||
|
||||
עושה רושם כזה. |
|
||||
|
||||
עפ"י רפרוף בקישורית שאלון הביא יש בעיקר חוקר אחד, Schank שנמצא בעמדה אופוזיציונית, ורבים אחרים שמקבלים את הסינכרון כעובדה. אבל זה רק רפרוף. |
|
||||
|
||||
גם Arden ו Dye לא היו כל כך מרוצים. אגב, מסתבר ש וולר ו-וולר באים מבר אילן! בכל מקרה, אם יתברר שהשאנק הזה הוא אופוזיציונר מבודד, אני מוכן להוריד את ה"אגדה" מהתגובה שלי. |
|
||||
|
||||
בוא נשדרג את זה מדרגת ''אגדה'' לדרגת ''היפותזה'' ונלחץ ידיים. |
|
||||
|
||||
לקוראינו שלום: בעקבות השינויים האחרונים בפוליטביורו נבקשכם לבצע את העידכון הבא: בתגובה 202587 אנא החליפו את המילים "זה מזכיר לי את האגדה ששמעתי פעם על איך נשים שגרות הרבה זמן ביחד מקבלות את המחזור באותו זמן" במילים "זה מזכיר לי את ההיפותזה ששמעתי פעם על איך נשים שגרות הרבה זמן ביחד מקבלות את המחזור באותו זמן" את השורה הישנה יש לגזור מההודעה ולשרוף שכן היא התבררה כטעות מצערת. בכבוד רב, עורכי האנציקלופדיה. |
|
||||
|
||||
גם אני שמעתי (והאמנתי) לעניין סנכרון המחזור (אם כי בלי חברות שיאשרו את זה או סימוכין) |
|
||||
|
||||
בחברות חמולתיות קדומות, אכן היה סינכרון בזמני המחזור החודשי של נשים. כך היה אפשר, ביתר קלות, להכין את המחנה כולו לזמן המסוים, כך שהגברים לא ישארו רעבים כשכל הנשים פורשות יחדיו לאוהל הנשים. תיאור מצב כזה (בדיוני אך מעניין) ניתן לקרוא בספר ''האוהל האדום'' של אניטה דיאמנט. במעבר מהחמולה למשפחה הגרעינית, נוצר למעשה השינוי בו כל אישה קובעת לעצמה את זמני הווסת שלה (במודע או שלא). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא הבנתי, מה השאלה? |
|
||||
|
||||
התכוונתי להערה שאשה קובעת לעצמה את זמני הווסת, אבל עכשיו כבר הבנתי למה הכוונה. |
|
||||
|
||||
בעוד שפתיחת חנויות יכול להחשב עניין ציבורי, השעות שאני עובד, המשכורת שאני מקבל וכל השאר הם ענייני הפרטיים והתערבות של המדינה בהם היא סתם רשעות אשר אינה מגינה על איש אלא על הפוליטיקאים ומקורביהם. |
|
||||
|
||||
התקיים פה דיון מאוד מייגע בנושא לאחרונה, זה עם הכותרת ''בלה בלה נתניהו בלה בלה'' |
|
||||
|
||||
ליום מנוחה משותף אחד יש ייתרונות גדולים בעיקר בגלל שאנשים רוצים לעשות את הפנאי שלהם ביחד. זאת הסיבה העיקרית לכך שנוצר הקונספט הזה, הרבה לפני החקיקה המיותרת. מצד שני, ישנם אלו שעושים את פרנסתם על הפנאי של אחרים (מסעדה לייד שמורת טבע למשל). ומכאן שיש כל מיני מגזרים הזקוקים לימי פנאי אחרים. אם כך, החוק, כדי להיות באמת ''יעיל'', יהיה חייב לפסוק מי שייך לאיזה מגזר והרי לכם כר פורה לאישורים, וועדות ופקחים. הפתרון ההגון והיעיל ביותר הוא להותיר את הקביעה הזאת בידי האזרחים. |
|
||||
|
||||
הרי בתי תענוגות פתוחים בשבת. מי שומר על הזכויות הסוציאליות של עובדי בתי התענוגות? הרי אחד מהטיעונים הנפוצים ביותר נגד ביטול איסור העבודה בשבת הוא שיימחצו זכויותיהם של העובדים, שייאלצו לעבוד שבעה ימים בשבוע. למה אף אחד לא מתקומם על כך שהתופעה הזו מתקיימת (או אמורה להתקיים) במיקרו של בתי התענוגות? |
|
||||
|
||||
חוק שעת העבודה והמנוחה קובע שעל המעסיק לפצות עובד שעובד ביום המנוחה השבועי בצורה משמעותית ע''י קביעת שכר גבוה במיוחד עבור כל שעת עבודה או מתן שעות חופשה חלופיות (בשיעור של שעה וחצי חופשה באמצע השבוע על כל שעת עבודה בשבת). כך שזכויותיהם הכלכליות של העובדים בשבת וזכותם ליום חופש אינן נפגעות. הזכות היחידה שנפגעת היא הזכות לשויון הזדמנויות של שומרי השבת אלא שמרבית בתי התענוגות הפועלים השבתות הם בתי אוכל המגישים מזון לא כשר ובתי קולנוע המציגים סירטי זימה (טוב, אולי נסחפתי קצת עם הסרטי זימה) ולכן מספר העובדים הדתיים במקומות הללו הוא קטן. כשמדובר ברשת חנויות העניין כבר יותר מורכב. אבל קשה לי להאמין שתהיה להנהלת המשביר בעיה למצוא עובדים שיתנדבו לעבוד בשבת תמורת שכר מוגדל ויום חופשה חילופי. |
|
||||
|
||||
כבר התלוננת על זה לא מזמן, למה שלא תיקח כדור (או שניים, לפעמים, כשצריך)? |
|
||||
|
||||
איך אקבע עונש מוות על משהו שאינו עברה? הרי הבוס של יונתן אורן (שהיה מת ליום מנוחה שבועי) לא מאיים עליו מפורשות בפיטורין. הוא רק מסביר לו שיש לחץ נוראי כרגע, ולוחות הזמנים דוחקים. למען האמת, הוא אפילו לא חשב לפטר את יונתן (לא יהונתן?) אם הוא יעיז לקחת יום מנוחה. אפילו לא עלה על דעתו שיונתן אורן מת ליום מנוחה. מספיק שיונתן אורן יחשוב שזה *עלול* לקרות, בשביל שהוא יתנדב לעבוד שמונה ימים בשבוע(1). אגב, לטעמי, שיהיה יום מנוחה *כלשהו* בשבוע, קבוע או לא, זה לא משנה, אבל בכל שבוע (לפחות) יום מנוחה אחד. ___ (1) אצל נעמי שמר זאת אוטופיה, הביטלס מימשו אותה. |
|
||||
|
||||
אנחנו חוזרים שוב לאותה נקודה: המחיר של ההגנה על יהונתן הוא שמישהו אחר לא יכול לחתום על חוזה טוב עבורו. אני מניח שהבחינה צריכה להיות כמותית: כמה אנשים נמצאים במצב שתיארת לעומת מספרם של אלו שנמצאים בסצנריו שלי. |
|
||||
|
||||
1. נכון, המחיר של ההגנה על יהונתן הוא שמישהו אחר לא יכול לחתום על חוזה טוב עבורו. 2. מסכים שהבחינה צריכה להיות כמותית. 3. לא כמה אנשים נמצאים במצב שתיארתי לעומת מספרם של אלו שנמצאים בסצנריו שלך, אלא כימות משוקלל שיקח לא רק את כמות הנפגעים (הפוטנציאליים) בכל צד, אלא גם את מידת הנזק שעלול להגרם להם. |
|
||||
|
||||
בסדר גמור. עשיתי את החשבון ויצא שאני צודק. |
|
||||
|
||||
כן, ברור. ברגע שמכניסים את פקטור בכמה *אתה* נפגע, ביחס לכמה האחרים נפגעים, הכמויות כבר לא משנות. |
|
||||
|
||||
בדיוק. את הפקטור הזה אתה הצעת, כזכור. וברצינות, הייתי רוצה שיישמו את סיסמת הרופאים גם על המחוקקים: קודם כל, לא להזיק. במקרה של חוסר הכרעה ברורה, אני בעד אי-חקיקה. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אפילו אצל הרופאים זו רק סיסמא לא מיושמת. הרי כל רופא אשר רושם לך אקמול(1) יודע כי לאקמול תופעות לוואי. הוא מניח שהתועלת גדולה מהנזק. ___ (1) אני יודע, אקמול אינו חייב במרשם רופא. |
|
||||
|
||||
(אני רק רוצה להזכיר את ההצעה המהפכנית שלי למנגנון לעשות את החשבון הכמותי של מספר הנפגעים מול מספר המרוויחים: רצון הרוב כפי שהוא בא לידי ביטוי בבית המחוקקים). |
|
||||
|
||||
אנחנו מדברים כאן על מקרה של פגיעה (ממשית) מול פגיעה (ממשית), ותחת ההנחה המקלה שנתתי שאכן הפגיעה בשני המקרים ממשית. אני מתאר לעצמי שהד"ר הביצועיסט יציג עמדה קיצונית יותר לפיה זכות העיסקה ביני לבין אביב אינה ניתנת לשינוי גם ברצון הרוב. אני עצמי די מתנדנד במקרה זה. ושוב, למען הסדר הטוב ולטובת אלה שהדיון הארוך הזה כבר מבלבל אותם: לי אין בעיה עם חוק עזר מקומי לסגירת קניון מסויים ביום שלישי בין השעות 10-12 בצהריים בגלל שתושבי המקום נחנקים מהריח ואלו השעתיים החביבות עליהם לפתיחת סינוסים. אני מתנגד לרעיון שיכפה סגירת כל הקניונים בשעה הזאת מטעמי איזה עקרון של "אופי המדינה". |
|
||||
|
||||
אני נוטה להסכים איתך שההחלטה צריכה להיות במסגרת השלטון המקומי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא. אחים אנחנו גם אם איננו מסכימים. אך חיבה יתירה לי לאלו שאני מסכים אתם. |
|
||||
|
||||
לא. מכיוון שלא ניתן באמת להגן על העובדים בלי להקים דקטטורה, המדינה לא צריכה להתערב. לא ניתן למנוע מאדם לעבוד שבעה ימים בשבוע. הרי היום אפשר לעבוד מהבית, או לעבוד כמו חמור בגינה. קראתי בעיתון שלהשלמת הכנסה אנשים קושרים ציציות וכותבים מזוזות בשבת. מה נעשה, נקים סיירת מניעת עבודה? צריך להפסיק להסתכל על המדינה וכוחה ככלי כל יכול שיפתור את הצרות ולעבור לחינוך. חינוך אנשים להבין שהם אחראים לגורלם, ועליהם להגיד למעביד לא כאשר דורשים מהם לעבוד בשבת יביא לתוצאות יותר טובות בטווח הרחוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |