 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, כשצבא האויב מתקרב אל הבית שלך, ושמועות מסתובבות על מעשי טבח, אתה בדרך כלל בורח אם חייך וחיי משפחתך יקרים לך. היו מקרים (לא רבים) שבהם התבקשו תושבים פלסטינים להתפנות ע"י ההנהגה, אבל זה עדיין לא משנה את הסיבה העיקרית והברורה מאליה לנטישה. כל הסיפור הזה על אלה שעזבו כי הם רצו לחזור ולהרוג ביהודים (מה, הם לא יכלו להישאר ואחר כך להרוג ביהודים?) הוא כל כך לא סביר שרק מי שבאמת באמת רוצה יכול למצוא בו הגיון. שנית, הטענה שרוב הכפרים שלא נטלו חלק במלחמה נשארו על אדמתם אין לה על מה להסתמך. בתוך השטח שיועד למדינה יהודית לפי תוכנית החלוקה (ששם מקורם של רוב הפליטים) פלוס רמלה ולוד, גורשה האוכלוסיה הערבית כמעט בשלמותה, כולל כפרים שהיתה להם ברית מפורשת עם ההגנה ושסרבו לשתף פעולה עם הכוחות הערביים במלחמה. אני ממליץ על ספרו של בני מוריס על היווצרותה של בעית הפליטים. יש שם ריכוז גדול של מידע רלוונטי, שרובו ככולו מגיע ממקורות יהודיים (ארכיון ההגנה וכאלה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. בפיסקה הראשונה אתה מדבר על נטישה ובשניה על גירוש. 2. אני ממליץ לברר את העמדות הפוליטיות והאג'נדה המחקרית-היסטורית שמוביל בני מוריס, טרם קריאת ספרו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מי שנטש נטש, ומי שלא, גורש. 2. לדעתי, מוריס שייך לקבוצת ההיסטוריונים שחשיבותם נובעת מן החומר שהם חושפים ועורכים, ולא בהכרח מניתוח העובדות. נהוג לשייך את מוריס לקבוצת הקרויה "ההיסטוריונים החדשים", אף כי הוא תמיד זיהה את עצמו כציוני. כותבים פלסטינים תקפו את סיפרו כשיצא, משום שהוא טרח למצוא הצדקות "מבצעיות" לרבות מפעולות הגירוש. לאחרונה הוא אפילו הצדיק בראיון את הטרנספר של 1948, והוסיף שאם יווצרו התנאים הנכונים, הוא יתמוך גם בטרנספר נוסף. ברור שאין מחקר אוביקטיבי לחלוטין, אבל במקרה של מוריס, המקורות (היהודיים כאמור) בספר מדברים בעד עצמם. אם תרצה, אפשר לראות בספר הפרכה לטענת המקטרגים שהציונות מעצם טיבה דורשת טרנספר: במקרים רבים, אנו למדים על הגירושים מתוך פרוטוקולים סודיים של ישיבות שבהן מחו עליהן ציונים טובים. כך או אחרת, יהיו מניעיו של מוריס אשר יהיו, מדובר במחקר יסודי ומעמיק. עד שקראתי אותו הנחתי שרוב הטענות של הפלסטינים על גרוש הן ביסודן תעמולה. מוריס לא משאיר הרבה מקום לספק בענין הזה. לעניות דעתי, קשה לנהל דיון רציני על בעית הפליטים מבלי לקרוא את הספר. הערה אחרונה: אם אפשר, רצוי לקרוא את המהדורה העברית. הפרק האחרון בספר (על יחסן של התנועות הפוליטיות הציוניות לפליטים ולרכושם) הושמט מן המהדורה האנגלית ע"י המו"ל. לדעתי זה פרק חשוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |