|
||||
|
||||
כאן? בארץ? מדינת ישראל מחוייבת לחוקי היהדות, היא לעולם לא תחוקק חוק הסותר את חוקי היהדות כמו "חובה על כולם לאכול חזיר". הבנו שלא מעניין אותך מה היהדות חושבת, לצערך מדינת ישראל קמה מתוך ולמען היהדות, וחוקיה נבחנים *תמיד* לאור היהדות במידה והם עשויים לסתור אותה. אנא, פנה לאחד מרבבות המקורות המוכיחים זאת שחור על גבי לבן. להפנות אותך? |
|
||||
|
||||
גם ארה"ב, בריטניה או איראן לעולם לא תחוקקנה חוק הסותר את חוקי היהדות, האם גם הן "מחוייבות לחוקי היהדות"? |
|
||||
|
||||
יום השבתון באיראן הוא... חגי איראן הרשמיים הם.... |
|
||||
|
||||
וזה *סותר* את חוקי היהדות משום ... |
|
||||
|
||||
א. מטעמים מדיניים, יהיה יום שבתון במדינה (או חגים וכולי) ב. במדינת ישראל זה יהיה, מטעמים דתיים, בשבת. אני מפסיקה כאן את הדיון, אני מציעה שמי שחולק על הקשר בין דת ישראל לחוקי מדינת ישראל ישלח מכתב למשרד המשפטים ויקבל הבהרות ממקור מוסמך. |
|
||||
|
||||
נו באמת, ההבדל בין ''ישראל מחוייבת לחוקי היהדות, היא לעולם לא תחוקק חוק הסותר את חוקי היהדות'', לבין ''מי שחולק על הקשר בין דת ישראל לחוקי מדינת ישראל ישלח מכתב למשרד המשפטים ויקבל הבהרות ממקור מוסמך'' הוא כל כך בולט שאפילו את אמורה להבחין בו. |
|
||||
|
||||
האם אתה חושב כמו דובי, ש"הקודקס היהודי לא מעניין את מדינת ישראל"? אנא, מילה אחת, שתי אותיות. |
|
||||
|
||||
לא שזה קשור, אבל לא, אני חושב שזה כן מעניין את המדינה. אבל, גם הקודקס המוסלמי, הנוצרי והדרוזי מעניין את מדינת ישראל. אבל, אם נחזור לעניין, אם טעית בניסוח של המשפט מלמעלה, מה כל כך כואב לתקן את עצמך, ואם לא, אז תסבירי את עצמך בצורה שנבין, ועל תשני נושא. |
|
||||
|
||||
אני טועה לפעמים, אין לי בעיה להודות בכך, אבל אין לי מושג מה אתה רוצה. |
|
||||
|
||||
כתבת: "מדינת ישראל מחוייבת לחוקי היהדות, היא לעולם לא תחוקק חוק הסותר את חוקי היהדות כמו "חובה על כולם לאכול חזיר"". ולפי אותו הדיון, אפשר לכתוב גם: "<איראן, ארה"ב, בריטניה> מחוייבת לחוקי היהדות, היא לעולם לא תחוקק חוק הסותר את חוקי היהדות כמו "חובה על כולם לאכול חזיר"" ולכן הכלל שהגדרת, אי חקיקה של חוקים שסותרים את היהדות כמו "חובה על כולם לאכול חזיר": א. לא מאפיין "מדינה שמחוייבת לחוקי היהדות". ב. מאפיין "מדינה שמחוייבת לחוקי היהדות", ואיראן, בריטניה וארה"ב הן מדינות שמחויבות לחוקי היהדות. אני חושב שברור שב. לא מתקיים, או לפחות לא מקדם את עמדתך בדיון (הרי נראה לי שלמשפט "מדינת ישראל מחוייבת לחוקי היהדות כמו בריטניה" יסכימו אביב ודובי הרבה לפנייך). |
|
||||
|
||||
אני לוקחת בחזרה את דוגמת החזיר. קבל דוגמה אחרת: מדינת ישראל לעולם לא תכפה על אזרח לחלל שבת, בעוד בכל מדינה אחרת דורשת מאזרחיה למלא את מלוא חובותיהם בשבת (עמידה לדין, הגעה לדיון וכולי). ולא, זה לא משנה שהיא פוטרת מכך את היהודים, כיוון שגם ישראל לא תדרוש מנוצרי את יום ראשון, ומאידך גם לא מהחילוני לחלל שבת מטעמה. למה? כי זו מדינה יהודית, והיא לא שואלת אם אתה דתי או לא. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, אף מדינה שאני מכיר שיש בה יום מנוחה רשמי לא דורשת מאזרחיה למלא את מלוא חובותיהם ביום המנוחה הרשמי. זה הרעיון של יום מנוחה רשמי - (רוב) מוסדות המדינה לא עובדים. |
|
||||
|
||||
נכון. התכוונתי להגיד דבר כל כך פשוט: בישראל יום המנוחה הוא שבת. למה? כי זה יום המנוחה היהודי. |
|
||||
|
||||
כן, אני חושב שכולנו מבינים שיש קשר מסויים בין חוקי מדינת ישראל לבין האספקט הדתי של יהדותנו. אפשר לעבור לדברים קצת פחות טריוויאליים? |
|
||||
|
||||
(האמת היא שהוא כבר תיקן את עצמו, אז כן, אפשר ורצוי) |
|
||||
|
||||
התכוונת להגיד דבר פשוט, אבל לא נכון. בצרפת יום המנוחה הוא ראשון. למה? כי זה יום המנוחה הנוצרי. נכון. אבל* האם מכאן אפשר להסיק באופן חד משמעי שצרפת מחוייבת לחוקי הדת הנוצרית? כלל לא. אפשר *גם* להסיק שצרפת היא מדינה דמוקרטית עם רוב נוצרי. מצד שני, באיראן יום המנוחה הוא יום שישי. למה? כי זה יום המנוחה המוסלמי. נכון. *אבל* האם אפשר להסיק מכאן שאיראן היא מדינה דמוקרטית עם רוב מוסלמי? כלל לא. אפשר גם להסיק שאיראן היא מדינה שמחוייבת לחוקי הדת המוסלמית. אז מה יש לנו, מצד אחד, יום שבועי חופשי במדינה, מצד שני יחס בין חוקי הדת לחוקי המדינה, וביניהם *אין* קשר פשוט וחד משמעי. |
|
||||
|
||||
עזרתי לך לנסח את הטיעון שלך בצורה פחות, איך להגיד את זה בעדינות, מטופשת, וזו התודה שאני מקבל? ועדיין, הטיעון שלך לקוי לוגית, ולא נכון עובדתית. עובדתית, מדינת ישראל כן תכפה על אזרח (אם הוא לא יהודי) לחלל שבת. הפקחים של משרד הפנים, לא שומרים שבת. החילים ביחידות של הדרוזים והבדווים מחללים שבת. לוגית, משום שאם גם מדינות אחרות לא כופות על אזרחיהן לחלל שבת, אז היחוד של מדינת ישראל הוא רק בעובדה שברירת המחדל היא שבת (ולא ראשון או שישי) אבל זה נובע מהעובדה שרוב האוכלוסיה היא יהודית, ולא נוצרית או מוסלמית, ולכן סביר שיבחרו את יום שבת כברירת מחדל, כמו שבוחרים את ראשון בארה"ב, הלא נוצרית. |
|
||||
|
||||
מי שאינו יהודי אינו מחלל שבת. נשאלת השאלה האם הפקחים הלא-יהודים של משרד הפנים אכן נחים ביום המנוחה שלהם. הדיון בינכם לא מסונכרן כי אתם לא מבחינים מספיק בין ''יום מנוחה'' ל''שבת''. |
|
||||
|
||||
א. עובדתית אתה טועה. כל אזרח רשאי לסרב לעבוד בשבת והחוק מגן עליו. גם דרוזים, שאינם יהודים, לא חייבים לעבוד בשבת, וממילא לא להתייצב לשום חובה אחרת כמו עמידה לדין, כיוון שזהו יום המנוחה הדתי והלאומי. ב. לוגית, אנחנו מסכימים. רוב האוכלוסיה היא יהודית,אך לא דתית. עם זאת, המדינה היא יהודית, רוב אזרחיה מסורתיים בדרך זו או אחרת, ונ-כון, יום המנוחה יהיה השבת ולא שום יום אחר. |
|
||||
|
||||
מדינת ישראל לא תחוקק לעולם1 חוק שמחייב לאכול משהו, בין אם הוא חזיר או חסה, מפני שהיא מדינה דמוקרטית. בכל קונסטלציה קואליציונית מתקבלת על הדעת לא יחוקקו גם חוקים אנטי דתיים מובהקים. _____________ 1- במגבלות המקובלות של הביטוי הזה. |
|
||||
|
||||
אנא, תן דעתך לעניינים הבאים: א. שבת כיום שבתון. ב. חגי ישראל ומועדיה כימי שבתון. ג. קביעת רב אזורי, ולא כומר אזורי וכולי וכולי... הטענה ש"הקודקס היהודי לא מעניין את חוקי ישראל" היא מגוכחת, ילדותית ומתלהמת. החוק הישראלי פועל לאור החוק היהודי והוא הרבה יותר ממתעניין בו. הנה לינק אקראי: |
|
||||
|
||||
אין לי ויכוח איתך בשאלת הקשר בין חוקי המדינה לחוקי הדת, רק הערתי הערה לגבי האישוש שהבאת. |
|
||||
|
||||
"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל" זה לא בדיוק לקבל את קודקס החוקי כלשונו, את יודעת. שבת כיום שבתון וחגי ישראל כימי שבתון (לא כולם, אגב - לא כל צום מזדמן הוא יום שבתון) הם סממנים תרבותיים. לטעון שבגלל שהם ימי שבתון, אזי החקיקה הישראלית מבוססת על החוק היהודי זה כמו לטעון שארה"ב היא מדינה נוצרית מאותה הסיבה בדיוק. היא לא, אגב. החברה שבה היא נוצרית, כמובן, ורוב גדול מאזרחיה הם נוצרים, ללא ספק. אבל המדינה אינה נוצרית, והחוק האמריקאי אינו נוצרי, גם אם בחוקה כתוב שהם "אומה אחת תחת האל". הקודקס היהודי מהווה, לכל היותר, תירוץ בידי המחוקק והרשות השופטת, או קודקס מנחה משני - כאשר שתי החלטות שיפוטיות עשויות לנבוע מאותו חוק קיים, אפשר לקבוע איזו מהן עדיפה על פי קבוצה של גורמים: העקרונות הדמוקרטיים, עקרונות מסויימים של המשפט העברי ("החירות, הצדק, היושר והשלום" - לא רעיונות כמו התוכחה, או חרון האף כנגד הגויים, או כל רעיון אחר שמובע במסורת היהודית), בתי משפט במדינות אחרות וכן הלאה. העובדה הפשוטה היא שאין אף חוק (תודה לאל) שמחייב אדם לערוך ברית מילה בבנו, ואין אף חוק, תודה לאל, שמכריח אותי להניח תפילין בבוקר, ואין אף חוק שמכריח אותי לצום ביום כיפור וכו' וכו' וכו'. למה? כי אזרחי המדינה *אינם כפופים לחוק היהודי*. אלמנטים מסוימים מתוכו עשויים לעשות את דרכם לתוך החוק החילוני של המדינה, כן. אבל גם אלמנטים מהבודהיזם עשויים לעשות את דרכם לחוק המדינה. מה שהאדם כפוף לו, ולו בלבד, הוא החוק האזרחי של המדינה. אה, ואגב, לא "למדתי" מדע המדינה (ולא "מדעי" המדינה). אני עדיין לומד, לתואר שני. את האד הומינמים שלך את יכולה לדחוף את יודעת לאיפה. |
|
||||
|
||||
אכן, *למדת* מדע המדינה. העובדה שאתה עדיין לומד, לא סותרת את העובדה שלמדת בעבר. |
|
||||
|
||||
היא גם לא תחוקק חוק שיאסור על חילול שבת. ואת העקרון הזה ההלכה בפרשנותך גם מקבלת כיהדות. |
|
||||
|
||||
פתיחת עסקים בשבת? מצלצל מוכר? |
|
||||
|
||||
רק שיש סתירה מהותית בין שני החוקים,חוק החזיר ופתיחת עסקים בשבת לחוקי היסוד שחוקקה אותה המדינה. אם משהו יהיה מוכן להלחם עליהם בבג''ץ.המאפיה השמאלנית שוב תנצח. |
|
||||
|
||||
אגב, מדינת ישראל קמה מתוך העם היהודי ולמענו, ולא מתוך היהדות ולמענה. אם היא הייתה קמה למען הדת היהודית, היא הייתה מדינה תיאו-פאשיסטית. |
|
||||
|
||||
טעות בידך, סטודנט יקר שלי למדעי המדינה. שווה בנפשך, ואתה מוזמן לבדוק במקורות ההיסטוריים שברשותך, שאילולי תמיכתם של הציונים הדתיים ובשלב מאוחר יותר של החרדים המוצהרים ("אגודת ישראל") - מדינת ישראל מזמן היתה מכונה ישרא-פלשתין וכבר אז היתה דו-לאומית בעליל ובהתאם לחוק הבינלאומי. כל היסטוריון שפוי1 לתולדות הציונות יודה בפניך שאילולי תמיכת הדתיים (ובהמשך החרדים) - שערכי היהדות ההיסטורית מאפיינים אותם בעליל - אנשי הציונות החילונית היו ממשיכים עד היום לשנורר לריק בקרב יהודי התפוצות. כך שמדינת ישראל היהודית קמה מתוך היהדות ולמען העם היהודי. ואם ברצונך לחיות במדינה דמוקרטית, יש כאלה רבות ברחבי העולם (ואוסטרליה היא רק אחת מהן). אם ברצונך לחיות דווקא במדינת ישראל, יש צורך לדאוג שהיא תשמור על צביונה היהודי. אין כל היגיון לרצות לחיות במדינה שאומנם תהיה דמוקרטית, אבל זהותה לא תהיה ברורה ("מדינת כל אזרחיה"). סביר להניח שגם הצרפתי, הגרמני או האנגלי לא ירצה לחיות במדינה שהיא לא צרפתית, גרמנית או אנגלית. יפי הנפש הטוענים לזכותה של "מדינת כל אזרחיה" סבורים ככל הנראה שלעם ישראל אין צורך במדינה משלו, ושהמדינה אותה הישגנו בהרבה דם ויזע, ראוי להפסיד בשל ערכים אוניברסליים מקסימי שווא. אך ישראל היא מדינת היהודים, מקלט לשעת צרה ליהודי העולם ומושא כמיהתו של כל יהודי באשר הוא שם; כל מי שהניצוץ היהודי טרם כבה בליבו. 1 ציוני או פוסט-ציוני, ההיסטוריון החדש או הישן - תחליטו אתם כטוב וכאובייקטיבי בעיניכם. |
|
||||
|
||||
כיום, אינני תומך ברעיון "מדינת כל אזרחיה" (פעם תמכתי, אבל שיניתי את דעתי). אני מוצא שלעם היהודי, כמו כל עם אחר, קיימת זכות להגיע לביטוי לאומי באמצעות מדינה עצמאית משלו. ודוק - העם היהודי הוא *לאום*, ולא דת. הגם שיכולה להיות מדינת לאום דמוקרטית, לא יכולה להיות מדינה דתית דמוקרטית. לפיכך, אם "מדינה יהודית" מוגדרת כ"מדינת הלאום היהודי", אזי היא יכולה להיות דמוקרטית, אך אם היא מוגדרת כ"מדינת הדת היהודית", אזי היא אינה דמוקרטית. לפיכך, ישראל יכולה להמשיך להיות מדינה יהודית (והיא הייתה כזאת גם אם לא היו דתיים בתנועה הציונית) מבלי לוותר על היותה *דמוקרטית לעילא*, ואין לכלול בה חקיקה דתית משום סוג שהוא. ואני די בטוח שאין אפילו הסטוריון שפוי אחד ש*כן* יטען את מה שאתה טוען, אבל כבר מזמן נואשתי מלהשיג תשובות סבירות ממך, כאמור. |
|
||||
|
||||
שאלה: האם ארצות הברית איננה מדינה דתית? נכון, ידועה לי ההפרדה המוחלטת שלה בין הדת למדינה, אבל ארצות הברית, לא רבים יודעים, היא מדינה דתית מאוד. אמנם לא תראו נשים עוטות רעלה ברחובות, אבל כל אדם שירחיק לכת מעבר לערי החוף, ימצא מעוז נוקשה ומוצק של אמונה דתית עמוקה, שבימים כתיקונם מתועלת לדרשות ימי ראשון בכנסייה המקומית. אבל הדת זולגת מתחת לפני השטח בכל מקום: בנאומי הפוליטיקאים, בשידורי הטלוויזיה, ואפילו במשחקי הפוטבול. "אתאיסט" היא מלה גסה עבור רוב תושבי אמריקה. לא מזמן קראתי רשימה מעניינת שפורסמה בעיתון "הארץ" על ההבדל בין ארה"ב לבין צרפת בנקודה זו. (האם יש למישהו אפשרות לפרסם קישור למאמר הזה שפורסם ב"גיליון יום שישי" לפני שבועיים?) טול למשל, רק לצורך המחשת המֵמד הדתי, קטע מנאומו של הנשיא ג'ורג' וו. בּוּש בנאומו המרכזי עם היוודע אסון מעבורת החלל "קולומביה". הנשיא פתח ואמר אל המיקרופונים של צוותי התקשורת העולמית את הדברים האלה: "מעבורת החלל 'קולומביה' התרסקה ביקום שברא הא-ל, ורחמי הא-ל עוטפים את הטייסים. הא-ל יצר את הכול: את המסע לחלל ואת הטייסים, את התקווה ואת המוות. המסע לחלל הוא המסע אל הידע ואל האור, ועל כן הוא מסע דתי. אמר הנביא ישעיהו: 'שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא, מרוב אונים ואמיץ כוח איש לא נעדר' (מ, כו). אנחנו בודדים ביקום הזה. אנחנו מגששים באפלה אל האור, אל החלל, אל הידע המדעי והדתי. הא-ל הוא מקור כוחנו. למרות האסון, בשם הדת והנאורות, נמשיך במסע לחלל. הא-ל יברך את אמריקה". בהקשר למה הדברים מובאים? בהקשר לטענתך ש"לא יכולה להיות מדינה דתית דמוקרטית". דומה שיש כזו, ולא רק שיש אלא שיש טוענים שהיא הטובה מכולן. נמצא שגם לכשתוגדר מדינת ישראל כ"מדינת הדת היהודית", אזי היא עשויה להיות דמוקרטית לא פחות מארה"ב המושלת בכיפה. |
|
||||
|
||||
<אנחה> כהרגלך אתה משחת מילים (רבות!) לריק. כבר דיברתי לעיל על ארה"ב. ארה"ב אינה מדינית דתית. החברה האמריקאית, לעומת זאת, היא דתית מאוד. הפרטים הארה"ב הם ברובם דתיים. ובכל זאת - ה*מדינה* אינה דתית. כלומר - החוקים שלה אינה דתיים, היא אינה מבדילה בין בני דת אחת לבני דת אחרת, ואין לה ערכים אינהרנטיים פרט לערכים הדמוקרטיים. ארה"ב אינה, ואין לי ספק שתסכים איתי, "מדינת הדת הנוצרית". היא פשוט מדינה שיש בה הרבה נוצרים אדוקים. באותו אופן, ישראל אינה "מדינת הדת היהודית", אלא מדינה שיש בה הרבה יהודים אדוקים. ומכיוון שיש לך נטייה לא להבין דברים כפשוטם, הנה אצביע לך כאן על המשפט החשוב ביותר, שים לב: ה*מדינה* בארה"ב אינה דתית. ולעזאזל, תפסיק לחשוב שאתה יודע הכל והיתר לא יודעים כלום. יותר ויותר מסתבר שאתה יודע מעט מאוד. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שאצטער על כך שאני מתערב, אבל רציתי להצביע על פרשה טרייה בארה"ב ששימעה מן הסתם לא הגיע לאזניו של אורי פז: שופט טקסני בכיר החליט לשים פסל ענק עם עשרת-הדיברות בבית המשפט שלו (דוגמה לאינדיווידואל דתי - נכון, אורי, יש כאלה והרבה), הוא נדרש לסלקו, סירב, והודח מתפקידו *רק* משום שהפר צו של בית-משפט ששורשו: עמידה על עקרון הפרדת הדת מהמדינה. אמריקאי יכול להאמין במה שהוא רוצה, ואמריקאים רבים אכן עושים זאת בהתלהבות. אבל כמו שדובי אמר: המדינה איננה דתית, והיא מוכנה להתאמץ כדי להישאר כזו. |
|
||||
|
||||
תגובה 74931 ובכלל: דיון 1049 |
|
||||
|
||||
"יפי הנפש הטוענים לזכותה של "מדינת כל אזרחיה" סבורים ..." האם אתה רואה בעצמך אדם שנפשו יפה או מכוערת? ___________ ערן, משאיל את הקו של העלמה עפרונית כדי לומר שהוא מתעצבן בכל פעם שמשתמשים בביטוי "יפי הנפש" בקונטקסט הפוליטי הזה. |
|
||||
|
||||
''יפה נפש'' נולד ככינוי-גנאי לגיטימי למי ש(בהזדהותו עם האויב) כאילו מחשיב את נפשו כיפה, לעומת זו של ברי הפלוגתא שלו. אפשר להשתמש בביטוי הזה, כמו שמר פז עושה, בלי לשפוט את יפי הנפש האמיתי של עצמו או של אלו שהוא מתייחס אליהם. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאם תשאל את "יפה הנפש" לשיטת(ך? שיטת אורי פז? שיטתו?) הוא יענה לך שלתחושתו הוא אינו מזדהה עם האויב אלא עושה את שעושה מתוך אמונה שלמה כי זה הדבר שנכון לעשותו למען המדינה. לגבי הלגיטימיות של הכינוי, זה כבר עניין של טעם, אני חושב. וזה בהחלט לא בכוס התה שלי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהעניין פה אינו ההזדהות עם האויב, אלא העובדה שאותם "יפי נפש" רואים את עצמם כמוסריים יותר מהצד השני ומנסים להציג כל מי שאינו מסכים עם דעתם כגזען\פשיסט\נאצי או כל כינוי גנאי מוסרי אחר וע"י כך להתחמק מדיון אמיתי. |
|
||||
|
||||
אה, זה כמו מי שרואה בעצמו "לאומי" ומציג כל אחד שלא חושב כמוהו כ"מזדהה עם האויב" או כל כינוי גנאי מוסרי אחר וע"י כך מתחמק מדיון אמיתי? |
|
||||
|
||||
בדיוק. (בלי ציניות) |
|
||||
|
||||
אה, לכן דיון אמיתי מצידך, בדבר "מדינת כל אזרחיה", טרם שמעתי מהכיוון שלך? |
|
||||
|
||||
אצלי ב'מילון ספיר' כתוב ש"יפה נפש" הוא "מפונק ומעודן (לפעמים בנימת ביקורת)". ובמילון 'רב מילים' של פרופ' יעקב שויקה מצאתי כתוב: "(בנימה עוקצנית וביקורתית, בייחוד בתחום המדיני-חברתי) כינוי לאדם בעל רגישות מופרזת לקיפוח חברתי, המשתבח ברגישות זו מתוך צדקנות". וב"מילון ההווה" מבית "איתאב" המונח מוסבר: "אציל, עדין (לפעמים באירוניה)".1 כך שכאשר השתמשתי בתגובתי בביטוי המגדיר: "יפי הנפש", כוונתי היתה למשמעותו המילונאית-התקינה ולא לשום משמעות פרשנית-פלפלנית אחרת. 1 על מילון אבן שושן החדיש אינני מוכן לשלם אגורה, בגלל המילים הגסות-הרחוביות שמוסברות בין דפיו. ואיכות היא לא מילה גסה בעיני. |
|
||||
|
||||
כפי שאמר מר ובסטר בשעתו: איך אתה יודע? |
|
||||
|
||||
תגיד לי, בעידן המתוקשר של היום, האם יש לי ברירה שלא לדעת: (ותעיין גם בתגובות). |
|
||||
|
||||
גם במילון ''רב מילים'' מופיעות המילים הללו (למעט ''כוס אמק'', אבל כן מופיע ''כוס''). |
|
||||
|
||||
ויחי ההבדל בין שני הביטויים שהזכרת: האחד הוא ביטוי רחובי וקללה גסת רוח, ואילו השני, המוזכר ברב-מילים, אינו אלא ביטוי לאבר המין של הנקבה. האם באמת אינך רואה הבדל בין הקללה הגסה לבין ההגדרה הלשונית של איבר מאיברי הגוף האנושי? |
|
||||
|
||||
לי אישית יש רגעים של בלבול בין השניים (שתיים?) |
|
||||
|
||||
ועל חודו של ביטוי יחיד זה, מבין שלל ניבולי הפה שבשני המילונים, פסלת אחד והאחר מקובל עליך? |
|
||||
|
||||
לא על חודו של ביטוי יחיד אלא על חודם של אינספור ביטוי רחוב גסים וזולים שאוזן יהודית קצה בשמיעתם, כפי שמפורטים לפרוטרוט בלינק הקישור ל"מעריב". עם זאת, אתה בהחלט מעורר נקודה חשובה. בעיני, ובעיני בלבד, רוב המילונים בלית ברירה עוסקים בסלנג הרחובי הנפוץ, בשביל לא להפסיד חלילה אף פלח שוק פוטנציאלי. לכן: 1. אינני מעוניין לשלם פרוטה שחוקה עבור *כל מילון ומילון*. 2. לא כל מילון יועד לקריאה עבור ילדתי בת ה-7. ואין זה משנה מה שמו של המילון: "אבן שושן" או "רב מילים" או שד יודע מה והוא ככל הנראה יודע על הרבה שצצים כפטריות לאחר הגשם... הדוסים היו אומרים לך: "זה נבלה וזה טריפה", ואני אוסיף באקצנט הרוסי הבולט שלי: "ואין ברירה, עברית שפה קשה, צריך מילון אחד בבית"... |
|
||||
|
||||
מה"אינספור" הזה כולם כמעט נמצאים גם ברב מילים, למעט צירופי "כוס-" (אוחתק, אמק) והצירוף "בן-זונה". גם "תפס ראש" איננו אבל יש במקומו את "תפס תחת", שאין באבן שושן. ומה ש"חמור" יותר, ראה את ההגדרה ל"שמוק" ב"רב מילים": "כינוי גנאי חריף" וגו', ואז הדוגמה: סתם שימוש יומיומי ולא נורא בכלל ("אל תהיה שמוק, תלווה לי שקל"). מילון שמצדיק קריאה למישהו "שמוק" כי הוא לא מלווה לך שקל!? |
|
||||
|
||||
על אף יהודי כבר שמעתי (ואני גם רואה אותו לפחות פעמיים ביום, בראי), יפה לראות שגם האוזן נכנסת למאגר הגנטי הייחודי של עם הבחירה. |
|
||||
|
||||
כוס נחשב לביטוי *גס ורחובי* לאבר המין הנשי (שמו הרשמי הוא הפות). כוס הוא המקביל הנקבי לזין. זין זו מילה לגיטימית, לשיטתך? |
|
||||
|
||||
כוס וזין - זה נבלה וזה טריפה, שניהם מאותו בית היוצר הרחובי. פּוֹת ופִּין - לשון ספרותית ומדוברת מה זה צנועה, אין מילים... |
|
||||
|
||||
אתה לועג למוסרניות והצדקנות כרגע, או מצהיר אותה? (לדעתי אני צריך להתבייש שאני שואל שאלה כזאת, ובכל זאת) |
|
||||
|
||||
לעולם אל תתבייש לשאול, ו"העז לדעת!" (אם לצטט את קאנט). "לא הביישן לָמֵד" (מסכת אבות). אכן, אני לועג למוסרניות והצדקנות של השפה האנושית שלנו. |
|
||||
|
||||
"אני צריך להתבייש", לא באמת הייתה שאלה, אלא, כמובן, אמצעי רטורי לחשוף את אחד הסממנים הבולטים של המוסרני הטחת ה"אתה צריך להתבייש לך?" המפורסם (לא חייב כמובן להיות מוסרני, רק נוטה לשם) ואם אתה לועג למוסרניות של השפה אין לי אלא להצטרף ולאחל לכולנו שלא נדע עוד ערכים כמו כוס וזין, או פות ופין, אלא רק תותח או חור. |
|
||||
|
||||
אותו אחד שאמר שלא ניתן להוכיח את קיום האל, שניתן או רצוי להאמין בו באופן רגולטיבי (או כמו שהיינה מיודענו אמר, הוא הציל את אלוהים למען משרתו הזקן) אך לא כמשהו קונסטוטטיבי? |
|
||||
|
||||
האם לדעתך מותר לקרוא לגניטליה האנושית בשם כלשהו, או שצריך להעלים את האיברים הללו מהלקסיקון כליל? מה אתה רוצה, בעצם? המילון נועד לתעד את המילים בשפה, כדי שאנשים שאינם מכירים אותן, יוכלו להיוועץ בו ולגלות את משמעותן. להתעלם מביטויים "רחוביים" רק משום שהם אינם נאים לאזניך זו איוולת. לך, לך תקרא את 1984. שם תמצא את אחיך לדעה. |
|
||||
|
||||
כבר סיפרתי את זה פעם, אבל בא לי לספר שוב: השימוש בשם "זין" לאבר הגברי מקורו דווקא בלשון נקיה, שבאה להחליף את השם הוולגרי "זנב" (אתה הבנת את זה, שוואנץ?) ע"י ציון האות הראשונה בלבד. |
|
||||
|
||||
אם זכרוני אינו מטעני, נחום גוטמן כתב באוטוביוגרפיה שלו שהוא וחבריו ללימודים בגימנסיה הרצליה בתל-אביב הקטנה נטלו על עצמם את המשימה החלוצית של המצאת סלנג עברי, ואחת מתרומותיהם היתה המילה "זין" במשמעותה האנטומית. האם הנ"ל מסתדר עם הגירסה המוכרת לך? |
|
||||
|
||||
אני צריך לבדוק בבית. היום בטח לא אהיה פנוי - אחרי הכל צריך להתכונן לסופרבול - כך שיהיה נחמד אם תזכיר לי מחר. |
|
||||
|
||||
נו טוב, איך אוכל להתפנות לעניינים החשובים באמת לפני שפתרתי את העניין? מסתבר שמה שחשבתי שהוא המקור שלי (הספר "יד הלשון" של י. אבינרי) הוא בכלל לא המקור, ועכשיו נדמה לי שקראתי על זה פעם באיזה עיתון שעקבותיו אבדו. מקורות יודעי איבר מסרו לי שהיה על כך משהו ב"העיר" לאחרונה, ושם נטען שזה קיצור למילה "זרג", ולא "זנב" אבל הרעיון נשאר. אין נתונים על התחדישאי, או לפחות לא זכורים כאלה למקורותי. במילון אבן שושן ממהדורה לא ממש חדשה המילה אינה מופיעה במובן שמעניין אותנו, אבל הפועל "לזיין" מופיע בתנ"ך גם במשמעות לקשט, ואיפ'שהו מדובר על "פילגשים מזויינות זהב". השמט את המילה האחרונה, והרי לך עוד אפשרות. |
|
||||
|
||||
גם אני כתבתי על זה, אם כי הגרסא שאני מכיר התחילה ב"גזר" בימי הפלמ"ח העליזים, הפך לזרג כיופימיזם, ורק אז הולבשה המשמעות על האות השביעית האומללה כלשון נקיה ליופימיזם שהתלכלך. אני גם אוהב להקביל את התהליך הזה לתהליך התקדשותה של האות ה', שנועדה במקור כתחליף לשם המפורש, ואז נעשתה קדושה בעצמה, עד כדי כך שכיום ישנם שכותבים ד' במקום. התקווה שלי היא להתכנסות של שתי המגמות הללו: עם התקדשותה של האות דל"ת, היא תוחלף באות אחרת, נגיד קו"ף (וכבר נהוג לכתוב יקוק במקום השם המפורש), ולאט לאט יעברו הדתיים את כל האותיות בא"ב העברי, עד שתיוותר להם אופציה אחת בלבד, הלא היא האות זי"ן, ותהיה שמחה וצהלה. יברכך ז'. |
|
||||
|
||||
אבל אפשר אולי להוסיף אותיות לשפה, נניח ''ג'ימל'' או ''ז'יין'' (כמו בתחילת ג'ון וז'אקלין בהתאמה) ואז להשתמש באותיות מומצאות אלה לבטא את מהות האל. |
|
||||
|
||||
אם אתה כבר כאן, מפריח תקוות באוויר ושולח חיוכים לחברה2, אולי תעשה בקסמיך ותמצא פיתרון להרגל (המגונה!) של דתיים רבים, לשים גרש מעל צירופי האותיות "יה", ו-"יי" כשהם סתם מופיעים בתוך מילה? אני מנסה להיגמל מזה כבר שנים, ללא הועיל. 1 גנבתי את הכותרת מדיון אחר. 2 גם זה מדיון אחר. ככה זה כשמשלימים הכל בבת אחת. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת? הדגימי, בבקשה. |
|
||||
|
||||
י'הי'ה. הרצלי'ה. בינתי'ים. כשכותבים בכתב יד, זה לא נראה בדיוק ככה- הגרש הוא מעל צירופי האותיות, ולא ביניהם. |
|
||||
|
||||
כל פעם שאת תופסת את עצמך עושה את זה, פשוט תנשכי לעצמך בחוזקה את הידי'ים, אופס, אהההה |
|
||||
|
||||
דבילי משהו, לא? אני לא ראיתי כזה אף-פעם. |
|
||||
|
||||
כן, דבילי משהו. מן הסתם לא יוצא לך לקרוא הרבה כתב יד של אנשים דתיים. זה די נפוץ. |
|
||||
|
||||
לתדהמתי גיליתי שהאל"ף ב"אל" נהיתה טאבו. אולי זה ישן, אבל בבועה שלי נחשפנו לזה רק בזכות קאבר לירדנה ארזי: רק תפילה אשא, הו קלי קלי. |
|
||||
|
||||
הו כלי כלי שאקל, שמור עלי מן המתחסדים. |
|
||||
|
||||
תוסיף לזה את אלוהים, שכבר מזמן הפך לאלוקים (קלוקים?), ואת אדוני שהפך לאדושם, ותקבל עם נוירוטי אחד המדבר שתי עבריתות שונות. |
|
||||
|
||||
קלון מורה כבר קיים ולא צריך להמציא אותו. אבל מסתבר שאפילו שם המשפחה המקורי של עגנון הוא שם מקודש. עבור עגנון זו הייתה דווקא סיבה להשתמש בו. |
|
||||
|
||||
השטויות הפאגניות האלה צורמות מאד גם באוזני. כבר השימוש הנפוץ והכה מכוער ב''אלוקים'' דוחה בעיני. |
|
||||
|
||||
ואני גיליתי שיש כאלה שכותבים "יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" . מעניין שדווקא האל"ף והה"א של אלוהים ניצלו פה מהגורל המר. תודה לקל על חסדים אטנים. |
|
||||
|
||||
זה לא מפסיק להתמיה, כמה עבודת אלילים ניתן למצוא גם בדתות מונותאיסטיות. |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא שעובדי אלילים לא שונאים כ''כ בני דתות אחרות, לעומת המונותאיסטים המצטיינים בשנאת האחר. יצא לי במקרה לשמוע תכנית של שו''ת של בני נוער עם הרב שלמה אבינרי. ילד אחד שאל - אם מוצאים פלפון שבתוכו הכול כתוב בערבית, וברור על כן שהבעלים ערבי, האם אפשר להשאיר אותו אצלך. התשובה היתה שמצוות השבת אבידה מתייחסת ליהודים, ולכן זה בסדר לא לעשות מאמץ למצוא את הבעלים הלא-יהודי של החפץ. אבל אם רוצים לעשות ''קידוש השם'', אפשר להחזיר לבעלים החוקי, כדי שהגויים יראו את עם ישראל ואת אלוהיו באור חיובי. עוד נער שאל אם כשהוא רואה כומר ברחוב הוא צריך לירוק מול פניו, או מאחורי גבו. הפעם למרבה השמחה הרב אמר שיריקה על כומר לא מוזכרת בשום מקור יהודי, וזה מנהג שאין לו על מה להסתמך, ולכן לא צריך לירוק. אני וכמרי ארצנו נושמים לרווחה. |
|
||||
|
||||
לירוק (בחולם) לא צריך, אבל ליקוק (בחולם) - זה כבר ענין אחר. |
|
||||
|
||||
טעיתי בשם הרב- שמו שלמה אבינר. (שלמה אבינרי זה מישהו אחר). |
|
||||
|
||||
לא כל כך מתמיה, ובכלל לא עבודת אלילים. יש מעט מאוד דברים קדושים ביהדות, רובם ככולם לא מוחשיים. אחד מהדברים הקדושים הוא שמו של האל. נמנעים מלכתוב את שם השם מסיבה די מעשית- איסור מחיקת השם [ויקיפדיה] שמחייב לגנוז כל מה שנכתב עליו אחד משבעת השמות הקדושים. |
|
||||
|
||||
אלוהים איננו שמו המפורש של האל, ואין שום סיבה (חוץ מטקסים פאגניים) לקרוא לו אלוקים. לו התופעה הזאת היתה רק כדי להימנע מלכתוב ג'הווה, לא הייתי מתלונן. |
|
||||
|
||||
למה כותבים G-D ולא GOD? |
|
||||
|
||||
ואפילו אם נקבל את זה - מילא בכתובים, אבל למה *לעזאזל* אומרים אלוקים, בפה ולא בכתב? אכן אמונות טפלות אולי יותר מתאים כאן מאשר עבודת אלילים (למרות שדומני שביהדות יש להם מן המשותף). |
|
||||
|
||||
אמונה דתית היא, לפי אמברוז בירס, אמונה ללא הוכחה במה שמישהו ללא ידע אמר על משהו ללא מקבילה. |
|
||||
|
||||
אין קשר לאמונה דתית כאן (בלי קשר להסכמתי להגדרה שלך) - במשך אלפי שנות יהודים אמרו וכתבו אלוהים, עד שהגיעו שלהי המאה העשרים והכניסו את השטויות האלה לז'רגון. |
|
||||
|
||||
מאותה סיבה שכותבים Z"L על מי שנפטר. |
|
||||
|
||||
ממש לא. מקבילה מתאימה יותר היתא אם היו אומרים (וכותבים) זקרונו לברקה. |
|
||||
|
||||
ועכשיו זה ממש מהדהד עם הכותרת שנתת לפתילון |
|
||||
|
||||
התכוונתי שבשני המקרים מעבירים את צורת הכתיבה מעברית לאנגלית. במקרה הראשון מקף במקום אותיות באמצע המלה. במקרה השני סימון של ר''ת כמו בעברית. אבל אולי זו רק אסוציאציה אישית שלי. |
|
||||
|
||||
בערך בויקיפדיה מדובר על שבעה שמות, שאלהים הוא אחד מהם. בעניין הדיבור- יש את הדיבר השלישי ''לא תשא'' (שעליו עובר, פחות או יותר, הטיפוס ממונטי פייתון), ועונשו מלקות. |
|
||||
|
||||
כשאנחנו למדנו תנ''ך, וקראנו בקול מן הכתובים לא פעם, לא היתה שום בעייה בלומר אדוני, אלוהים, וכל כינוי אחר מלבד השם המפורש המוזכר בסרטון, ואותו אכן לא מבטאים אלא מחליפים במילה אחרת. אני מניח שלו הדיבר השלישי היה נתפס ככה מאז ומעולם, לא היינו משתמשים בנוהל הזה. ההתפשטות לשאר השמות לאורך השנים נראית לי כסוג של התדרדרות למנהגים טפלים ותפלים שמשמשים איזה סוג של סדין אדום של מי שומר יותר מרעהו, ולא משנה אם זה מתבטא בטקסים חיצוניים אוויליים ככל שיהיו. אלה בני הלוויה של ההתדרדרות בהחמרה הדתית שגורמת להפסקת שירת נשים ועוד גזרות חדשות לבקרים שאין להן כלום עם היהדות המסורתית. והרי המילה שלוהים משמשת בשפה גם כדי לציין אלוהים אחרים, אלוהי הכסף, אלוהי הרייטינג וכדומה. כמו שזה נראה היום, אני לא אתפלא (גם אם אקיא קצת בפה) לשמוע על אלוקי הכסף, אלוקי הממון ובעזרת קשם. |
|
||||
|
||||
אלוהי הממון [ויקיפדיה] נשמע לי כמו ביטוי גנוסטי. |
|
||||
|
||||
למען הגילוי הנאות, אני רוצה לדווח כי שאלתי קולגה בעל כיפה, והוא אומר שמילדות אכן חונך לומר אלוקים ולא אלוהים, כשהכוונה היא לקב''ה בכבודו ובעצמו, ואלוהים כשהכוונה לכל ביטוי אחר שמכיל את המילה הנ''ל. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שיש תחרות הקפדות די דבילית. בעניין "לא תשא" הכוונה היא להשבע בשמו לשווא או שלא לצורך. בתנ"ך אנחנו רואים שדווקא נשבעים לא מעט בשם ה' לדוגמה : "וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל בְּקוֹל יְהוֹנָתָן וַיִּשָּׁבַע שָׁאוּל חַי יְהוָה אִם יוּמָת." אלו מן הסתם שבועות לצורך ולא לשווא. ובעניין הכתיבה- מותר לכתוב, אסור למחוק. |
|
||||
|
||||
לשווא - שבועת שקר. שהרי <קישור https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%... נאמר>: אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. אז כשנשבעים, נשבעים בשמו של ה'. אבל אם בית הדין מחייב אדם להשבע על מנת לוודא כי איננו משקר ולמרות זאת הוא נשבע לשקר, אז הוא עובר על האיסור. |
|
||||
|
||||
תזכורת: הקישור שלך נכשל בגלל התו : בתוכנו. |
|
||||
|
||||
לשירת נשים אין דבר עם היהדות המסורתית? האיסור מופיע בכתבים בני למעלה מ-1500 שנה. אם 1,500 שנה לא נחשבים מסורת, אני לא יודע מה כן. מגוחך שגבולות והגדרת המסורת נקבעים על ידי אנשים שההבנה שלהם והעיסוק שלהם במסורת קלושים כל כך. |
|
||||
|
||||
והוא מופיע בהקשר של דברים שמפריעים לקרוא 'שמע'. לא שירת נשים בעלמא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |