בתשובה לדב אנשלוביץ, 26/01/04 8:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''ההגיון שלך מוביל לכך שאסור לנו לעצור ולהחזיק ערבים בכלל'' להפך. ההגיון שלי מוביל לכך שעלינו לעצור ולהחזיק כמה שיותר טרוריסטים, מבלי לשחרר אותם בשום עסקה שלא תהיה. המצב היחיד בו אני מוכן לחשוב על עסקה הוא במצב שבו קיימים חטופים ישראליים בידי הטרוריסטים, וישראל מציעה להחליף אותם תמורת טרוריסטים שנלכדו זה עתה. גם באשר למצב זה אני לא בטוח לחלוטין. '' זה פשוט שם המשחק, ואין לנו שום יכולת להחליפו במשחק יותר נוח לנו.'' לא. אפשר פשוט לא לשחק בכלל, או, כמו שאתה רמזת, לחטוף בכירים כדי להחליף אותם. אבל כמו שאמרתי כבר - אם מישהו נחטף בשביל מטרה מסויימת, ולאחר מכן הוא מוחלף מבלי שמילא את המטרה הזו - הרי יש כאן כישלון כפול. גם לא השתמשנו בו למטרה המיועדת, וגם החזרנו אותו בבושת פנים, אחרי שחטפו לנו אנשים. זו חרב פיפיות, ואנחנו מפנים אותה נגדנו בגלל הלחץ הציבורי והלחץ של המשפחות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, כשיש שבויים שלנו בידי האויב, דרכך לטפל בהם היא לפרוך את ידיך לצדדים ולומר: "מה אפשר לעשות ?" את זאת תאמר לחיילים שאתה שולח למערכה ? את זאת תאמר למשפחותיהם ? קשה לי להאמין שיכול להיות אדם אחראי שינהג כך. לחטוף בכירים אתה מסכים. אולי כמעט כולם מסכימים. אבל זה כמו אותה המצאה שאותה אני מזכיר שלש פעמים בשנה: טנק שפגזיו חודרים שריון של כל טנק אויב ושריונו חסין כנגד כל תותח של טנק אויב. אילו תמיד היה אפשר לנהוג כך לא היו האמריקאים צריכים כלל לצאת למלחמה בעיראק. הם פשוט היו חוטפים את סאדם ובניו. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אין בעייה להסתכל להורה בעיניים ולהגיד לו שאם החזרת גופת הבן שלו (או הבן החי שלו, נניח) פירושה כניעה לסחיטה של טרוריסטים, מה שיביא בעתיד להורים רבים נוספים שיהיו במצבו, אני לא אקבל עסקת חילופין שכזו בתור דרך לגיטימית לשחרור הבן שלו. "מה אפשר לעשות?" מה עשו באנטבה? לפעמים אפשר לעשות משהו. אם אי אפשר, הפתרון לכך הוא לא לעשות דבר שגרוע אף יותר מאי עשיית כלום, ולהגיד "לא הייתה לנו ברירה". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |