בתשובה לאלכסנדר מאן, 14/03/01 23:31
הבה נסמוך על האזרחות הכפולה 19273
אלכס ידידי,

כן, זה אני עם הדרכון הניו-זילאנדי. אני לא התייחסתי לזה יותר מאשר כקוריוז של ''אני יכול לנסוע לאירן אם אני רוצה''.

ערן
הבה נסמוך על האזרחות הכפולה 19276
ערן שלום,

נפלא.

לפני חמש דקות נתבשרתי באופן פרטי בדוא''לי, כי כותב ומגיב מוכשר במיוחד באתר זה אוחז אף הוא בדרכון אמריקאי.

לא נותר לי אלא לבקשו - במידה והדבר לא יקשה עליו - לצאת מהארון בנקודה זו.

ועכשיו ברצינות - ערן, שים לב כי באפשרותך 'לעלות' למולדתך השניה, ואף שם להמשיך ולפתח מטא-תיאוריות באנגלית צחה בדבר אי-טעותם של פוליטיקאים שונים ברחבי עולמנו המתמוסס.

אזרח ישראלי נטול דרכון ניו זילנדי עשוי להתקשות ולקבל סטאטוס של קבע בחלקת אלוהים קטנה זו, ממש כפי שעשוי להיות הדבר כלפיו במערב אירופה ואף בארה''ב.

יחי ההבדל הקטן.

שלך

אלכסנדר
הבה נסמוך על האזרחות הכפולה 19277
אלכס שלום,

נכון, אני יכול לעשות זאת, וגם אתה יכול להמשיך לייעץ ממקום מושבך שבנכר לאנשים שמקום מגוריהם הקבוע הוא בישראל לבנות חומות גבוהות וגדרות אלקטרוניות סופר-מתוחכמות ולהגיב בירי כבד ומסעיר על כל כדור (ואפילו פינג-פונג) שיעוף מהצד השני. כפתור ופרח.

יחי הדימיון הגדול.

שלך,

ערן
הבה נסמוך על האזרחות הכפולה 19321
חן חן אלכסנדר.

בתור אילוסטרציה, קטע מתוך - הספינה השיכורה - של ארתור רימבו

ראיתי ארכיפלגים של כוכבים !ושל איים
שמי הזיות פתוחים למלח בים:
-האם אתה ישן, האם גולה אתה בלילות הללו חסרי תחתית,
מיליון צפורי זהב, הו כוח החיים של העתיד?

אבל, באמת, בכיתי יותר מדי !איילת השחר שוברת לב
כל ירח מזעזע כל חמה מרירה:
אהבה חדה מלאה אותי חולשה
הו תן לספינה להישבר !תן לי לטבוע בים!

אם היתי רוצה קצת מי אירופה, היו אלה
מי ביצה שחורים קרים מעופשים מסריחים
ילד כורע, מלא יגון, משיק
ספינה שברירת כפרפר של מאי

Le Bateau Ivre

J'ai vu des archipels sid'raux! et des iles
Dont les cieux dellirants sont ouverts au vogueur:
-Est-ce en ces nuits sans fonds que tu dors et t'exiles,
Million d'oiseaux d'or, o future Vigueur

Mais, vrai, j'ai trop pleure! Les Aubes sontnavrantes,
Toute lune est atroce et tout soleil amer:
L'acre amour m'a gonfle de torpeurs enivrantes.
O que ma quille eclate! O que j'aille a la mer!

Si je desire une eau d'Europe, c'est la flache
Noire et froide ou vers le crepuscule embaume
Un enfant accroupi plein de tristesse, lache
Un bateau frele comme un papillion de mai.
איזו השקעה!! 79215

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים