 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחד הדברים המהנים בספר הוא השימוש שטולסטוי עושה בצרפתית וברוסית כדי להדגיש הבדלי מעמד וצביעות. האצילים הריקניים, שהוא מבקש להוקיע, משוחחים בצרפתית, כמיטב האפנה. על דמות מסויימת בספר, שהוא רוצה לצייר ככנה ואמיתית, הוא אומר: "מ. דיברה תמיד רוסית". כמובן שבתרגום לעברית הרוסית מתורגמת לעברית והצרפתית נשארת במקור. יופי של ספר. אגב, זכור לי במעורפל סרא שבו הגיבור הראשי מתפכח מאורח חייו הקפיטליסטי אחרי שהוא מסתגר בחדר עשרה ימים, מאזין לפתיחה "1812" וקורא את "מלחמה ושלום". מישהו זוכר את הסרט, במקרה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התפוז המכני ( אה, זה היה אחרי שהאזין לבטהובן, לא צייקובסקי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא, זה היה סרט על אב למשפחה נרגנת של ילדים בוגרים שכולם ניזונים מכרטיסי האשראי שלו, ובעקבות עשרת ימי ההאזנה והקריאה הוא גוזר את כרטיסי האשראי ומחליט לחיות חיים פשוטים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי מדוייק. כל הדמויות העיקריות -- כולן ממעמד האצולה -- מדברות צרפתית, מי יותר ומי פחות. לא עצם הדיבור צרפתית מעיד על המעמד אלא הניכור מהרוסיות. זכור כי פייר מגיע בתחילת הסיפור מצרפת והרוסית שלו די רועדת על מכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל יש מי שמדברת בכוונה ברוסית, חרף העובדה שהיא וודאי דוברת צרפתית. אני לא זוכרת את שמה, אבל היא דמות מופלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נטשה כשהיא מבלה עם פשוטי העם ורוקדת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדר, אשמח אם תסבירי לי מהי הפתיחה של "1812". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלחמת צרפת-רוסיה, מבוטאת ב''מלחמה'' מוסיקלית בין שני המנוניהן (המרסייז ומזמור רוסי מקביל), כשתי תימות בתוך יצירה מוסיקלית תזמורתית, בתזמור הכולל פעמוני כנסיות ותותחים. מאת צ'ייקובסקי. היצירה כולה מוגדרת כ''פתיחה'', אבל היא מאותן פתיחות שאין להן המשך. (ינקדוני הנוקדנים אם טעיתי בפרטים.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |