בתשובה לנמרוד קפון, 18/01/04 13:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני ראיתי בזה ביקורת על האבסורד - שמי שנראית כזאת "שלגיה"1, היא האחראית לכזו זוועה. 1 שלגיה טהורה וקדושה? זו לא השרמוטה שגרה בבית אחד עם שבעה גמדים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הטקסט המלא של המיצג (בואללה), די ודאי שהיצירה מזדהה עם המחבלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דבריו של האמן בגל"צ, היצירה תוקפת את מעגל האלימות, את הדם הגורר דם. תרגיל מחשבתי: נניח שבבריכת הדם הייתה צפה תמונתו של אריק שרון, לבוש בבגדי "הנסיך הקטן", ובטקסט ליד הייתה רשימת נפגעי האינתיפאדה הפלסטינים. כלומר, בדיוק הפוך. האם זה היה מיצג פרו-ישראלי? 1 1 מי שענה ב"כן" על השאלה הזו, נא לפנות למחלקת פגועי נפש ב"גהה" מיידית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה לתרגיל היא: ודאי שלא. אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שהופנתה נגד המיצב הייתה שהוא מבצע "גלוריפיקציה של הרוצחת" ו"מתעלם מהקורבנות". הסיבה שהובאה לכך הייתה שהרוצחת "הוצגה כשלגיה" שפניה "נראו שלווים" ושהקורבנות הוצגו רק בטקסט המלווה, ללא תמונות וסיפור חיים, אלא כשמות בלבד. בעיני הסיבה הזו איננה מובילה בשום אופן למסקנה שהמיצג פרו-פלסטיני או אנטי-ישראלי, או מה שלא יהיה. הצבתי תמונת-מראה למיצב 1, והראיתי שכל אדם בר-דעת יבין ש"תמונת המראה" אינה מיצב פרו-ישראלי, ואינו מבצע "גלוריפיקציה" למעשי ישראל בשטחים. מסקנה: המיצב הנדון אינו עושה את מה שטוענים שהוא עושה (אלא בעיני המתבונן המשוחד). 1 עכשיו כשאני יודע גם את הטקסט הצמוד למיצב, אני יכול להוסיף לתמונת המראה טקסט כמו "בעקבות פיגועים רבים במדינת ישראל... ולאחר שלא יכול היה יותר לעמוד בפרץ... ועל מנת למנוע פיגועים נוספים... שלח מר שרון את אנשי חיל האוויר להטיל פצצה בת טונה על ביתו של אחד מראשי החמאס... בהפצצה נהרגו, פרט למנהיג, 11 אזרחים חפים מפשע" המשולב בקטעים מתוך "הנסיך הקטן". גם עם תוספת זו, הישראלי הממוצע היה תופס את המיצב כאנטי-ישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, מר שרון הוא לא תמונת ראי למחבלת הזו. נסה את גולדשטיין במקום המחבלת. שנית, זוהי הוכחה שתקיפה רק למשפטים טריביאליים כגון ''הישראלים הם חארות''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אם המיצג היה מציג את גולדשטיין על בריכת דם, עם תיאור של מעשיו ורשימת הנרצחים במערה, האם הייתה כאן גלוריפיקציה של הרוצח? בעיני, שוב, לא. ולמה ההוכחה תקפה רק לעניינים טריביאליים? אנחנו מדברים על פרשנות של מיצג אומנות, כאשר האמן טוען שלא היית בכוונתו לעשות גלוריפיקציה למחבלת. לפיכך, חובת ההוכחה הוא על מי שטוענים שהשפה הויזואלית של המיצג יוצרת כזו גלוריפיקציה. אני מראה שלא כך. מה הבעיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר מתאר את הסבל שעבר הרוצח, וכן את רגשותיו מנקודת מבטו (בגוף ראשון!) שהביאו אותו לכדי אובדן עשתונות, ולבסוף את המעשה הנורא. יש פה תיאור קלאסי של גיבור טראגי שהוא בפירוש מיועד כדי ליצור הזדהות עם הרוצח. ניחא כל זאת, אבל במקביל יש השוואה (ולו שטחית) לשלגיה, וכל זאת כדברי הסבר למין מוצג וולגרי של תמונת הרוצח מעל בריכת דם. דברים דומים מנוסחים בצורה יותר קולעת ניתן לקרוא בתגובות אחרות - אתה מוזמן להמשיך להדיין מולן, אם אתה סבור שלא מילאו את חובת ההוכחה. לגבי תקפות ההוכחה שלך, תכונה שניתן ללמוד מהיגד מסויים תלוייה באיברים שלו ולא (רק) במבנה הלינגוויסטי. מן המפורסמות שהחלפת איברים יכולה לשמר, להפוך או סתם לעוות את התכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דרכים קלות ומטא-אמנותיות לדעת שמדובר במיצג פרו-פלסטיני: הוא נוצר על-ידי אמן ישראלי, ונבחר על-ידי מוזיאון אירופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה לטעון שאף אמן ישראלי לא הציג יצירות במוזיאונים אירופיים שאינן קשורות לויכוח הפלסטיני-ישראלי? שכל יצירה שהציג אמן כזה היא הסתה פרועה? באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלכתחילה לא היה ספק שה"יצירה" קשורה לסכסוך הערבי-ישראלי. השאלה היתה רק אם הוא בעדנו, נגדנו, או נייטרלי ("חסר אמירה אמנותית"). מבין היצירות של אמנים ישראלים שמוצגות בתערוכות בחו"ל - איזה אחוז ניתן לפרש לדעתך כאנטי-ישראליות? את הקירוב הראשון שלי, 100%, כבר נתתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יצירה חייבת להיות "בעדנו" או "נגדנו" או ש"אין לה אמירה אומנותית"? כפי שכתבתי כבר מספר פעמים, בעיני האמירה של היצירה היא שמעגל הדמים הוא טירוף. זו יצירה אנטי-מלחמתית. האם היא "בעדנו"? "נגדנו"? למה לעזאזל זה חשוב????????????????? לגבי שאלתך השניה: שוב, לא ברור לי האם אתה שואל על *כל* היצירות של ישראלים המוצגות במוזיאונים באירופה או רק על יצירות העוסקות בסכסוך. יתר על כן, אני מאמין שהקירוב שלך נובע מהמלים *ניתן לפרש*. ניתן לפרש הרבה יצירות בהרבה דרכים, וזה עדיין לא אומר דבר על מהות היצירה. בעיני, יצירה שמצדיקה הסרה מתערוכה היא רק כזו שמתפרשת באופן חד-משמעי כהתקפה רוויית שנאה על אדם או קבוצת אנשים (דוגמא: הפרוטוקולים של זקני ציון; הספרון "ברוך הגבר") . במקרה זה ההסרה מוצדקת גם משום שיצירה שיש לה כזה פירוש חד-משמעי היא ודאי לא אמנות טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לחינם כתבתי "חסר אמירה אמנותית" בין מרכאות. כמובן שיצירה נייטרלית יכולה להיות בעלת ערך, אבל בשיח האמנותי שלנו דורשים מהאמן הזדהות עם אחד הצדדים. לפעמים נדמה שמסר מורכב אינו עניין ליצירת אמנות. הפרשנות שרואה את יצירת שלגיה-הרוצחת כיצירה "אנטי-מלחמתית" היא בעיני נאיבית. לו היה האמן רוצה להציג יצירה אנטי-מלחמתית, אני מניח שהוא יכול היה לחשוב על דרכים טובות יותר לעשות זאת. היצירה ה"אנטי-מלחמתית" *הזו* היא גל-עד לרוצחת המונים. אבל אולי הפירוש הרב-משמעי הזה גורם נחת לאמן; חלילה, שלא יתברר שיש ליצירה פירוש חד-משמעי. אחזור על השאלה: מבין היצירות הישראליות המודרניות שמוצגות באירופה, שעליהן אפשר לומר במידה רבה של וודאות שהן פרו-ישראליות או אנטי-ישראליות, כמה שייכות לדעתך לסוג הראשון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון לא יוצג בדבר שכזה כקורבן של הנסיבות, ולשרון יש מטען קונוטציות שליליות שלא ניתן להימנע מהן. לעומת זאת, כל מה שיש למחבלת הוא הפרצוף היפה שלה, כך שבהחלט יש כאן גלוריפיקציה. קל להשוות את היצירה הזו לאלף יצירות אחרות, אבל כשאנחנו מדברים עליה, רצוי שנתייחס למסרים הגלויים שהיא מעבירה (ושיכולים, כפי שאנו רואים היטב, להתפרש גם כך וגם כך) ולא למסרים שמעבירות יצירות שאולי מזכירות אותה בצורה רופפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה זאת אומרת "שרון לא יוצג"? אני מדבר על מיצג היפותטי. גם אם שרון יוצג בו כקורבן של הנסיבות (ראה טקסט מתאים בתגובתי למעלה) עדיין אף אחד מכם לא יחשוב שזה פרו-ישראלי, אלא סביר שיחשוב שזה אנטי-ישראלי. 2. כדי לנטרל את המטען, החלף את תמונת שרון בתמונת הטייס יפה-התואר שהטיל את הפצצה על ביתו של סלאח שחאדה. 3. אם המסרים הם "גלויים" אז זה קצת מוסר להגיד שהם "יכולים להתפרש גם כך וגם כך". נראה לי קצת דבילי להסיר את היצירה מכיוון שהיא "עלולה להתפרש על-ידי מישהו כגלוריפיקציה לרוצח". הפרשנות שהציג האמן ליצירה, וכן זו שאני, או דובי קגניסר, או השבדים, נתנו ליצירה, היא שונה לחלוטין מזו שהשגריר (וחלק מהמגיבים כאן) נתנו לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטלת פצצה על מחבל המסתתר בין אנשים היא חוקית, גם לפי החוק הבין-לאומי (חבל שלא שמרתי את הדואל החשוב הזה עם הרפרנסים לסעיפים הרלוונטים). אם לוחם פעיל מסתתר בין תושבים האחריות על הפגיעה בתושבים כאשר נלחמים בו היא עליו. בנוסף יש הבדל גדול בין פגיעה מכוונת בלוחם לבין פגיעה מכוונת באזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שנשאלה כאן היא לא על השוואה של מעשיהם של שרון/הטייס למעשה המחבלת, אלא על *השפה הויזואלית* של המיצג. הטענה שהועלתה היא שהדרך שבה הוצגקה המחבלת משבחת באופן חד-משמעי את מעשיה. טענתי היא שלא כך הוא. בלי קשר לשאלה האם ההפצצה על שחאדה ראויה או לא, השאלה היא האם הצגת המבצעים על בריכה של דם היא גלוריפיקציה ושבח למעשיהם או שמא ביקורת עליהם 1? הראיתי שאילו היה ישראלי מוצג על הריכה, תחושתנו הייתה שהמיצג מופנה נגד אותו ישראלי (ובהשאלה - נגד ישראל כולה). מדוע אם כך המסקנה שהמיצג הוא בהכרח "שבח לרוצחים"? 1 אם יש לך בעייה לנתק זאת משאלת המוסריות של המעשים עצמם, אתה רשאי לשים בתמונה את ברוך גולדשטיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאני מבין אותך נכון, אבל אני לא לגמרי בטוח בזה אז תקן אותי אם אני טועה. הצגת ברוך גולדשטיין עם סיפור חייו הקשה והסבל הרב עד שרצח את אותם עשרות מתפללים חפים מפשע היא גלוריפיקציה של רצח בדיוק באותה מידה. אני בהחלט אבין ואצדיק הרס של מיצג שכזה. העניין הוא שאף אחד לא יחשוב אפילו להציג דבר שמתקרב לזה באירופה, אבל אם מדובר בגלוריפקציה של רוצחת ישראלים (דרך אגב גם בינהם גם ערבים ישראלים) זו כבר אומנות. אני לא מאמין שאני צריך להסביר לאנשים אינטליגנטים למה המיצג המחורבן הזה הוא צידוק של רצח ולמה צידוק של רצח זה דבר רע. תצילו אותי! תגידו לי שזה לא קורה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב: זו לא הצבת מר גולדשטיין וסיפור חיין הקשה. קרא את טקסט המיצב, הבט בתמונות. זו הצגה של מר גולדשטיין, לבוש בבגדי הנסיך הקטן, צף על בריכה של דם, פניו סטואיות ואדישות. בצד מסופר איך טיפל בפצועים בקרית ארבע, מצוטטים דבריו על הערבים לפני האירוע, עד שיום אחד פרץ למערת המכפלה והרג מתפללים חפים מפשע. ליד המיצג מפורטים בצורה מסודרת שמותיהם של כל הנרצחים. בעיני זה יהיה מיצג המוחה נגד האדישות שבה ביצע גולדשטיין את מעשיו. מיצג שמראה כיצד שום דבר ממה שאמר אינו מצדיק את המעשים. מיצג שמראה אותו, ליטרלי, רוכב על דם הנרצחים. מצד שני, זהו מיצג שמראה כמה מעגל הדמים אינו פוסק, עד כמה אלימות המתנחלים נובעת, בין השאר, מהמצב הקשה בו הם חיים. למיצב הזה יש הרבה פרשנויות אפשריות. אתה, השגריר מזאל, ומר שרון, פירשו אותו בדרך אחת. האמן, אני, דובי קגניסר וממשלת שבדיה מפרשים אותו בדרך אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תודה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטייס לא יכול להיות מוצג כקורבן במיצב שכזה, אלא אם נניח, מצפונו ייסר אותו בשל הפגיעה בחפים מפשע והוא יתאבד. מיצב שכזה ודאי שלא יהיה פרו-יהודי, שכן הוא יציג את הטייס, כמו את המחבלת, כקורבן של נסיבות שגרמה להן מדינת ישראל - המדינה הרגה את ארוסה של המחבלת, המדינה גרמה לטייס להרוג חפים מפשע. זו כמובן נקודת מבט מעוותת ושטחית על המציאות, אבל בדיוק נגד זה יוצאים במיצג. ייתכן, אגב, שיהיו פלסטינאים שכן יתרגזו על הצגת טייס של חיל האוויר בתור טהור ותמים. נסה כעת להחליף את הטייס בחייל שנהרג במהלך שירות במחסום, כאשר פלסטינאי שכל יום נהג החייל להחדיר לו דברים לפי הטבעת או התעללות דומה, נשבר וירה בו. הוסף מתחת לתמונת החייל הטהור (נכון, תמונה של בחורה תמיד עובדת יותר טוב) כיתוב כמו "נשלח למשימה קשה של הגנה על המדינה... נורה בידי בן עוולה שהיו לו חיכוכים יומיים איתו" וכו' וכו'. כמו שאתה רואה, אפשר לקחת את זה לאיזו קיצוניות שרק תרצה. המסר הגלוי שעליו אני מדבר הוא כדלהלן: המחבלת היא קורבן, ואין להאשים אותה אלא את הסיטואציה. למסר הגלוי הזה ניתן להעניק פרשנות אנטי ישראלית, או אנטי מלחמתית באופן כללי (בכל מקרה, לא פרו ישראלית, כמובן). גם לי זה נראה דבילי להסיר את היצירה הספיציפית הזו, ולא לטפל בהמוני היצירות האחרות שמסיתות לרצח. הבעייה היא שיש המונים כאלו, ומה שמי שמגן על היצירה עושה הוא בעצם מתן לגיטימציה גם להן, כל עוד ה"אמן" שיוצר אותן יכול להמציא פרשנות הפוכה, שתראה שזו בעצם יצירה ש"מסיתה" לשלום ואהבה. אותי מרגיזה לא היצירה הזו באופן כללי, אלא ההזנייה של האמנות והפיכתה לתירוץ לכל העברת מסר פוליטי שרק תרצה, כשאסור להתנגד אליה, כי הרי יש חופש אמנות, ואם מישהו מתרעם על משהו, אפשר לומר לו שהיצירה מסמלת בדיוק את ההפך. לטעמי, אמנות יכולה ואף צריכה להעביר מסרים פוליטיים, אך שלא תתחבא מאחורי מסך עשן של פרשנויות סותרות, ושלא תתפלא אם היא מעוררת תגובות נזעמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בעיני ברור: מעגל הדמים, המוות שמוביל לעוד מוות. זוהי ללא ספק יצירה אנטי-מלחמתית, ובכך אני מסכים אתך. בעיני ברור שהיצירה תוקפת גם את שלוות נפשה של המחבלת, את חוסר האיכפתיות שלה לחיי אדם, את העובדה שבעוד בעיני עצה היא מרחפת אל גן העדן, הרי שבמציאות היא רוכבת על בריכת דם ענקית. בעיני הבנה של היצירה כמעודדת ומשבחת רצח היא ראייה בלתי סבירה, ולכן אין בעיני סיבה להתייחסות אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היופי ביצירה הזו, הוא שניתן לפרש אותה בשתי צורות הפוכות. צורת הפרשנות שלך לגיטימית, ללא ספק, אבל הייתי רוצה שתסביר לי למה פרשנות שגורסת שיש כאן גלוריפיקציה של הרוצחת (מהנימוקים שכבר ניתנו כאן) איננה לגיטימית. הבעייה היא ביצירה עצמה, שהותירה פתח לפירושים בשתי הצורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון קורבן של הביוגרפיה שלו. אנחנו קורבנות של (בין השאר) שרון. יש פה יותר מדי מגיבים שלכאורה יודעים לחשוב, אבל מבלבלים בין ממשלת ישראל לבין האינטרס הישראלי, שהוא גם האינטרס הפרטי שלהם. האינטרס של העם היהודי והעם בישראל - שני דברים שונים - מנוגד בצורה קוטבית לזה של חבורת מחממי התחת בוולוואים (השבדיים, עוד מיצג), המתקרא כאן ממשלה. כן, החבורה הזו ששולחת כל מיני שגרירים מפגרים שכולכם מבזבזים את האיי קיו שלכם בדיון על עלילותיהם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, מה חבל שביזבזת את ה-IQ שלך בתגובה בדיון זה! מוטב שתשמור את פנינותיך האינטלקטואליות (כגון מפגרים ומחממי תחת) לקהל שיעריך אותם יותר, מאשר לסתם כל מיני מגיבים שלכאורה יודעים לחשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שיש לו יותר מדי ממה לבזבז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרגילים האלה דווקא משעשעים אותי. בתגובות בווי-נט היו כל מיני ניסיונות יצירתיים לחשוב על מיצגים פרובוקטיביים. מישהו אפילו אמר "היטלר מחופש לפינוקיו". מה שמצחיק הוא, שהחבר'ה האלה 1 בכלל יכולים להעלות על דעתם את היטלר מחופש לפינוקיו, אבל זועקים חמס למשמע האסוציאציות של כל אדם אחר. 1 לא אתה, לא אתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאותה צורה אתה יכול להפוך -הכל- ל''ביקורת''. תהלוכות נאציות הן בעצם יצירות אומנות שמביעות ביקורת על האבסורד שכולם מריעים לאיש קטן ומכוער. האבסורד, אגב, אינו זקוק לביקורת. מי שזקוק לביקורת, ומי שהביקורת אכן מופנית כלפיו, הוא מי ששלח את ה''שלגיה'' אל מותה, ובמיצג הזה מוטלת האשמה על הישראלים. הצגתה של המחבלת כטהורה נועדה למצב אותה בתור קורבן תמים וחף מפשע של ''סיטואציה'', כשהביקורת מופנית כלפי אותה סיטואציה. זו הצגה טיפה לא מדוייקת של המציאות, אם תשאל אותי. אבל כמובן, באמנות מותר הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין, שבאמת אפשר לפרש את זה בצורות שונות - אע"פ שלכאורה המיצב מאוד ברור ופרובוקטיבי. אגב, אתמול הראו בחדשות את השגריר הזועם אומר "עשיתם מדמם של אחיי ואחיותי בריכה" - אבל אולי האמן התכוון לדמם של הפלסטינים, או של הקורבנות משני הצדדים? ואולי האמן בחר להציגה כמכשפה המחופשת לשלגיה? 1 1 גם כן גמדים...ראית איזה מצנפות יש להם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנות קונספטואלית במיטבה - חסרת תוכן כמעט לחלוטין, ניתנת לפרוש בכמעט כל צורה ואופן (עפ''י המוזה ונקודת המבט של הצופה), גורמת לאנטגנויזם וסלידה ע''י טריקים ויזואליים זולים (בריכת הדם) ואת רוב משמעותה היא מקבלת מכל הטררם והויכוח שמתרחש סביבה. האמן צריך לשלוח מכתב תודה לשגריר על כך שהוא השתתף במיצג, העניק לו משמעות מעבר למה שבאמת יש בו, נתן לו תשומת לב מעבר לראוי ל''אמנות'' מסוג זה ובעצם הפך להיות חלק בלתי נפרד מהמיצג עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שהיצירה הזו נופלת בקטגוריה של "אמנות קונספטואלית"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא :-) (במילים אחרות: את בטוחה שאני נופל בקטגוריה של מישהו שיש לו שמץ של מושג על מה הוא בכלל מדבר כאשר מדובר באמנות?). אבל נראה לי (ההדיוט) שבאמנות שכזו מדובר. מה היה לנו שם? בריכת דם, תמונה מצולמת והמון הסברים וויכוחים וטררם פוליטי מסביב. יצירת אמנות אין שם (לדעתי). יש שם רק איזה קונספט מעורפל ואוסף של דברים בשביל להמחיש אותו. מה *האמן עצמו* יצר פה? את הבריכה? את הנוזל האדום? את הפרוז'קטורים? את הצילום שהוא הוסיף למיצג? אולי המילון יעזור לי (אבל זה בטח פשטני מדי, אז זה על הכתפיים שלך לתקן אותי). conceptual art
n. Art that is intended to convey an idea or concept to the perceiver and need not involve the creation or appreciation of a traditional art object such as a painting or sculpture. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטערת שאין לי זמן להרחיב. אמנות מושגית: מתאפיינת פחות באלמנטים ויזואליים מרשימים ויותר ברעיון שמאחורי היצירה, כולל הרקע וההקשר האמנותי. מוצג אופייני של אמנות כזאת יהיה קנוואס לבן ועליו מודפסות/מודבקות המילים "נמאס לי לכתוב באייל". לגבי האלמנטים של אותה "שלגיה", נראה לי שאתה מתבלבל קצת עם Ready Made ועם השפעת האייקונים ששימשו בפופ-ארט (מרילין מונרו, בקבוקי קוקה קולה וקופסאות מרקי קמפבל). ולגבי הערך האמנותי של היצירה הזו עצמה - עזוב, נשמה, לא היום. יש לי כאב ראש. (מעבר לזה שאיכות היצירה האמורה היא טיעון לא רלוונטי - ואם היתה מתגלה כיצירת המופת של כל הזמנים, האם השגריר היה יותר או פחות טועה/צודק? ובכלל, למה ב"לוליטה" יש גסויות? הא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישורון (ותרגישי טוב). ההגדרה הסמנטית לא ממש חשובה לי. אפשר להחליף את ''אמנות קונספטואלית'' ב''נו, איך קוראים לזה, הסוג הזה של אמנות שאביב לא אוהב''. ובהחלט - מה שאמרתי למעלה הוא לא ממש טיעון בעד או נגד מעשה השגריר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי שתקרא את "שלג זכוכית תפוחים" של גיימן (נמצא בספר "עשן ומראות") שלגיה תראה לך *הרבה* יותר גרועה משרמוטה שגרה בבית אחד עם שבעה גמדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל הח"מ היה מעוניין בפרטים נודפים אודות הספר הנ"ל בכלל והסיפור הספציפי בפרט. לתגובתך אודה. ___________ עדי סתיו בהתקף סקרנות פרוורטית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מזל- נכנסתי ל"בחלום- אתר ניל גיימן" 1 וגיליתי שיש להם קישור לסיפור המלא ברשת: שאר הספר גם מעולה. מתוכו הסיפור "המחיר" גם נמצא ברשת, הפעם בעברית: 1 שנמצא בכתובת |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |