|
||||
|
||||
השאלה היא האם ה"סיבות של אגו גברי נטו", כפי שהגדרת יפה - מצדיקות פרסום מאמר מתלהם (שסגנונו אבסורדי כמו גם חלק גדול מתכניו, סליחה, ואינני אומרת את זה כדי להצטרף לטון הכללי. אני עצמי ספגתי כאן קיתונות) והתיימרות לשנות את האג'נדה. אם הבעיה היא (וכך בהחלט זה נראה -) באגו פגוע, אולי היית פשוט צריך לכתוב "גיל רונן גיל רונן גיל רונן..." עוד כמה אלפי פעמים (ואני חוששת, לצערי, שפעולת התיראפיה העצמית שביצעת בתגובה 188249 היא רחוקה מלהספיק, במקרה שלך) - ואז היית חוסך מאיתנו, שוב סליחה - את המנה ההגונה הזאת של ב****ט תינוקי? |
|
||||
|
||||
אנחנו כנראה עוד לא בשלב שבו הומור עצמי שלי יכול לעבוד, ואני רואה שהוא נתפס אצלך כחולשה או הודאה בטעות. באשר לחוזה שהצעתי, אני לא חושב שה''תרפיה'' נועדה לי, אבל זה כנראה תלוי בעין המתבונן. |
|
||||
|
||||
אין דבר עצוב מליצן הבטוח שהוא מצחיק. לגבי ''למי צילצלה התראפיה'' - אולי כדאי שתתייעץ עם איש מקצוע. העצה איננה קנטרנית ונועדה בהחלט להועיל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |